
השיחות בין ארה"ב לאיראן לא מתקדמות והסיכויים למערכה נוספת מול איראן עלו בשבוע האחרון.
הגרלה שנתית של יד לאחים הושקה בפעם ה-16 - ואתם? מרוויחים ב ע נ ק! • מקדם
זה לא מנע מהשקל להמשיך להתחזק קלות מול הדולר האמריקני, וממדדי המניות לשבור שיא חדש. הסיפור כאן הוא לא רק מקומי, גם ה-500P&S שבר שיא חדש, ומדדי המניות באירופה לא רחוקים מהשיא.
יש כנראה גורם משותף שמושך את השווקים מעלה, תוך התעלמות מגורמים כמו מחירי אנרגיה שבעבר גרמו לטלטלות משמעותיות או למשברים גיאופוליטיים. גם לא ניתן לזקוף את זה לריבית, כי השווקים כבר לא רואים הפחתות ריבית בעולם בטווח הקרוב.
אז מה בכל זאת יכול להסביר את פרץ האופטימיות הזה?
מומחי בנק הפועלים מעריכים כי הסבר אפשרי הוא הגירעונות התקציביים הגדולים, שבצורה כזו או אחרת מתורגמים לעלייה בעושר הפיננסי של משקי הבית, ומתדלקים את העליות בשווקים הפיננסיים.
אם זו הייתה הסיבה היחידה, אז סביר להניח שהיינו רואים גם לחצים אינפלציוניים גבוהים בעולם, אבל בפועל האינפלציה די יציבה, כך שכנראה פועלים גם גורמים נוספים.
גורם שני שיכול להסביר את האופטימיות הוא הטכנולוגיה, ובעיקר ה-AI, שמעלה את הציפיות לרווחיות עתידית של החברות, כך שלמרות שהשווקים שוברים שיאים, מכפיל הרווח העתידי שומר על רמה סבירה.
במציאות כנראה שני הגורמים משפיעים במידה כזו או אחרת.
נתוני חודש המלחמה (-מרץ) החלו לזרום – הרכישות בכרטיסי האשראי ירדו בחודש הזה בשיעור של 11.9% לעומת חודש פברואר (מנוכה עונתיות).
המומחים מעריכים כי חודש אפריל פיצה במידה רבה על חודש מרץ והרכישות עלו בו בכ-10%. סך הרכישות ברבעון הראשון היה נמוך בכ-5% לעומת הרבעון הקודם.
נתוני שוק העבודה לחודש מרץ הציגו זינוק במספר הנעדרים מהעבודה מסיבות כלכליות לרמה של כ-592 אלף איש. שיעור האבטלה הרשמי היה נמוך מאוד ועמד על 2.5%, אולם אם היינו מונים גם את הנעדרים זמנית מעבודה (חל"ת לדוגמה) היינו מקבלים שיעור אבטלה של 15.8%.
כוחות מנוגדים משפיעים על האינפלציה, וזה מסבך את החלטת בנק ישראל. מצד אחד, הייסוף החד בשער השקל ממתן עליות מחירים, מנגד עליית מחירי הדלק, הסביבה העולמית, והסיכון שהמלחמה תתחדש מעלים את סיכוני האינפלציה.
שוק הנגזרים צופה אינפלציה בשיעור של כ-2% בשנה הקרובה, אבל רמת הוודאות במספר הזה היא נמוכה – חידוש הלחימה עשוי לשנות את התמונה, כמו כן גם קיים סימן שאלה סביב מדיניות הממשלה החדשה שתקום, ואם זו תבחר להעלות מיסים בכדי לצמצם את הגירעון.
מבחינת שוק המט"ח, בנק ישראל היה כנראה שמח להפחית את הריבית, אלא שמבחינת האינפלציה אולי עדיף להמתין, כל שכן לאור זאת שאפילו בארה"ב אין ציפיות להפחתת ריבית השנה.
החלטת הריבית הבאה היא ב-25 במאי. במועד זה מדד המחירים לחודש אפריל, שצפוי לעלות בשיעור גבוה של 1.3%, יהיה כבר מאחורינו, ואם הפסקת האש תישמר סביר שנראה ירידה מהירה בציפיות השווקים לאינפלציה. בתרחיש זה הפחתת הריבית תהיה עוד החודש. ככל שהלחימה תתחדש, הפחתת הריבית תידחה. השווקים צופים הפחתת ריבית אחת השנה ועוד אחת במחצית הראשונה של 2027.
המשקיעים המוסדיים האמינו בשקל חזק, והאמונה שלהם גם פעלה לחיזוק השקל. שיעור החשיפה של משקיעים מוסדיים למט"ח ירדה בשלוש נקודות אחוז מסוף 2024 ועד חודש פברואר. צמצום מהיר של החשיפה משתקף במכירות מט"ח מוגברות של הגופים המוסדיים, שבפועל גם הביא לייסוף בפועל.
ובעולם
המתיחות במזרח התיכון והחשש לחידוש הלחימה באיראן הותירו את מחירי הנפט ברמה גבוהה, כאשר מחיר חבית מסוג ברנט שוב חצה את רף ה‑110 דולר. במקביל, תחזיות למחיר החבית בסוף השנה עלו לרמות של כ‑86 דולר, המשקפות ציפייה להתמתנות חלקית בלבד במחירים. השווקים הגיבו בעצימות מוגבלת להודעת עזיבת איחוד האמירויות את אופ״ק, מהלך שנתפס כבעל השפעה מיידית מצומצמת, אך כזה שמחליש בטווח הבינוני‑ארוך את יכולת הארגון לנהל את ההיצע ומוסיף לאי־הוודאות בשוק הנפט.
בשבוע האחרון נרשמה מגמה מעורבת בבורסות בעולם. בארה"ב נרשמו עליות שערים מתונות. מדד ה-S&P500 עלה בשבוע האחרון ב-0.9%, מדד הנאסד"ק עלה ב-1.1%. באירופה מדד היורוסטוקס 50 נותר ללא שינוי, מדד הדאקס בגרמניה עלה ב-0.6%, ואילו מדד הקאק בצרפת ירד ב-1.4%. ביפן, מדד הניקיי ירד בסיכום שבועי ב-0.3% ואילו בסין מדד שנחאי עלה ב-0.5%.
ברבעון הראשון של 2026 צמחה כלכלת ארה״ב בקצב שנתי של 2.0%, לאחר צמיחה נמוכה של 0.5% ברבעון הרביעי של 2025, נתון המשקף התאוששות מתונה מהציפיות שעמדו על כ-2.3%. הצמיחה נשענה במידה רבה על השקעות, שזינקו בשיעור שנתי של 8.7%, בעיקר על רקע המשך ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית. הצריכה הפרטית צמחה בקצב מתון של 1.6% (לעומת כ־1.9% ברבעון הקודם), עדות לשחיקה בכוח הקנייה של משקי הבית. היצוא עלה בקצב שנתי של 12.9%, אך היבוא זינק בשיעור גבוה עוד יותר של 21.4%, בין היתר בשל ביקושים לציוד והשקעות. ההוצאה הממשלתית צמחה ב־4.4%, בעיקר בעקבות עלייה בהוצאות שכר בממשל הפדרלי לאחר סיום השבתת הממשל בסוף 2025.
הנתונים הכלכליים השוטפים בארה"ב הצביעו על מגמה מעורבת. מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד לחודש אפריל רשם עליה קלה, מעט מעבר לציפיות, לרמה של 92.8, אך רמת המדד עדיין נמוכה מאוד ביחס לעבר. העלייה החודש נרשמה הן במדד למצב השוטף והן במדד הציפיות. מדד מנהלי הרכש של ISM למגזר התעשייה נותר יציב בקירוב ברמה של 52.7 נקודות, המצביעה על התרחבות בפעילות. רכיב המחירים במדד עלה זה החודש הרביעי ברציפות לרמה גבוהה של 84.6 נקודות, רמה הקרובה לזו שנרשמה בתקופת הקורונה.
מדד ה-PCE עלה במרץ בשיעור של 0.7% ומדד הליבה עלה ב- 0.3%. ב-12 החודשים האחרונים קצב אינפלציית הליבה האיץ ל-3.2% מ-3.0% בחודש הקודם. ההכנסה הפרטית עלתה במרץ ב-0.6%, לעומת צפי לעלייה של 0.3%. ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.9%, וההוצאה הריאלית ב-0.2% בלבד. בנתונים משוק העבודה בארה"ב נרשם שיפור מתון. מספר הדרישות החדשות לדמי אבטלה ירד לרמה של 189 אלף, נמוך מהרמה הממוצעת בארבעת השבועות האחרונים שעומדת על 208 אלף, ומספר הדרישות המתמשכות ירדו לרמה של 1.78 מיליון.
בשוק הנדל״ן בארה״ב נרשמה התקררות במחירים לצד עלייה מסוימת בצד ההיצע. מדד קייס‑שילר ל‑20 הערים הגדולות בארה"ב הצביע על ירידה חודשית קלה בפברואר, וקצב עליית מחירי הדיור בשנה האחרונה התמתן ל‑0.9% בלבד (0.7% בכלל המדינה). במקביל, התחלות הבנייה זינקו במרץ ב‑10.8% לרמה שנתית של כ‑1.5 מיליון יחידות, הגבוהה מאז דצמבר 2024, אך היתרי הבנייה ירדו בשיעור דומה לרמות שפל. שילוב זה משקף ככל הנראה מימוש של פרויקטים שכבר אושרו בעבר, לצד זהירות גוברת של יזמים, על רקע ריבית גבוהה, שחיקת מחירים ואי־ודאות באשר לביקוש העתידי.
בישיבה האחרונה של פאוול כיו"ר הפד - הריבית נותרה כצפוי ללא שינוי. בהחלטה מ‑29 באפריל 2026 הותיר הפד את הריבית ללא שינוי בטווח של 3.5%–3.75%, על רקע אינפלציה שעדיין גבוהה מיעד ה‑2%, בין היתר בשל עלייה חדה במחירי האנרגיה, וכן אי־ודאות גיאופוליטית הנובעת מהמלחמה במזרח התיכון. בפד הדגישו את האיזון בין הסיכון לאינפלציה מתמשכת לבין הסיכון להאטה בצמיחה ובשוק העבודה, ולכן העדיפו להמתין. ההחלטה לוותה במחלוקת פנימית חריגה: חבר אחד תמך בהפחתת ריבית, ושלושה נוספים הסכימו להותיר את הריבית על כנה אך התנגדו לשפה המרמזת על נטייה להקלה עתידית. כאמור, ג׳רום פאוול סיים את כהונתו כיו״ר אך נשאר חבר במועצת הנגידים. מבחינת השווקים, המהלך נתפס כגורם מייצב. שוק ההון מתמחר כיום אי שינוי בריבית גם בטווח השנה הקרובה.
בסיכום השבוע האחרון נמשכה המגמה של עלייה מתונה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עלתה בשבוע האחרון לרמה של 4.37% מרמה של 4.30%. התשואה לחמש שנים עלתה לרמה של 4.018% מרמה של 3.91% והתשואה לשנתיים עלתה לרמה של 3.88% מרמה של 3.77%.
גוש האירו - צמיחה מתונה מהצפוי ברבעון הראשון של השנה. אומדן ראשון לנתוני הצמיחה לרבעון הראשון של 2026 הצביע על צמיחה מתונה מהצפוי של כ-0.6% במונחים שנתיים. בין המדינות החברות בגוש האירו נרשמה שונות גבוהה בנתוני הצמיחה.
בגרמניה נרשמה עליה בתוצר 1.3% ובספרד נרשמה גם הרבעון צמיחה גבוהה של 2.5%. מנגד, באיטליה נרשמה צמיחה מתונה של 0.7% ובצרפת התוצר נותר בקירוב ללא שינוי.
קצב האינפלציה בגוש האירו נותר גבוה. ציפיות האינפלציה של הצרכנים בגוש האירו זינקו במרץ בחדות על רקע המלחמה באיראן והעלייה החדה במחירי האנרגיה. לפי הסקר החודשי לציפיות צרכנים של הבנק המרכזי האירופי, הצרכנים מעריכים אינפלציה של 4% ב‑12 החודשים הקרובים (לעומת 2.5% בפברואר), ו‑3.0% לשלוש שנים קדימה, מעל יעד ה‑ECB. נתונים אלה עולים בקנה אחד גם עם נתוני האינפלציה בפועל.
לפי האומדן הראשון לנתונים לחודש אפריל, מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.0% והאינפלציה השנתית בגוש האירו עלתה ל‑3.0%, לעומת 2.6% במרץ, בעיקר בשל זינוק של כ‑11% במחירי האנרגיה. מדד מחירי הליבה עלה בתקופה זו ב-2.2%, לעומת 2.3% בחודש הקודם.
הריבית בגוש האירו נותרה ללא שינוי, אך מסתמן שלא לאורך לזמן. בשבוע שעבר הותיר הבנק המרכזי האירופי את הריביות ללא שינוי והדגיש כי סיכוני האינפלציה כלפי מעלה וסיכוני הצמיחה כלפי מטה החריפו, בעיקר על רקע זעזוע האנרגיה מהמלחמה במזרח התיכון.
במסיבת העיתונאים שלאחר מכן הוסיפה הנשיאה כריסטין לגארד טון ניצי מעט יותר, כשציינה כי נדונה גם אפשרות של העלאת ריבית. לפי הערכות כלכלנים וגופי מחקר, ה-ECB צפוי להעלות את הריבית פעם אחת או שתיים בשנה הקרובה, תרחיש מתון יותר לעומת שלוש העלאות ריבית עד סוף השנה שמתומחרות כעת בשוק ההון.