
פאנל מרכזי בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, שעסק בהפחתת יוקר המחיה כמנוף להגדלת הרווחה, נחשף פער עמוק בין המדיניות בפועל לבין היכולת להוריד מחירים לציבור.
הגרלה שנתית של יד לאחים הושקה בפעם ה-16 - ואתם? מרוויחים ב ע נ ק! • מקדם
הפאנל התנהל בהנחיית מיכל הלפרין, ששימשה בעברה כממונה על התחרות, והשתתפו בו שי באב"ד, מנכ"ל שטראוס ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר; עשהאל צור, רכז כלכלה וחקלאות באגף התקציבים במשרד האוצר; עמית זאב, מנכ"ל ובעלים של SPAR ישראל; ויואל בריס, ראש רשות האסדרה במשרד ראש הממשלה.
חוק המזון כוונות טובות, תוצאות הפוכות
הדיון נפתח בבחינה מחודשת של חוק המזון, שנחקק בעקבות ועדת קדמי. עמית זאב הציג ביקורת חריפה: "ברמת העובדות - המזון לא ירד. מבחן התוצאה: כישלון טוטאלי".
לדבריו, מנגנון השקיפות שנועד לעודד תחרות, יצר בפועל תוצאה הפוכה: "חלק מהחוק אומר שכל סופרמרקט צריך לדווח על המחירים שלו כל רבע שעה. בפועל זה יצר תיאום מחירים שאין אח ורע בשום ענף של עשרות אלפי מוצרים. רמי לוי אומר שהוא רוצה להיות הכי זול אז הוא מעלה בשקל. יש מירוץ סוסים שמעלה את המחירים בחסות החוק. הכוונה הייתה נהדרת בפועל זה מזעזע".
שי באב"ד הצטרף לביקורת: "דברים נבחנים במבחן התוצאה. אם עלויות המזון לא ירדו אלא עלו, כנראה החוק לא השפיע באותה צורה."
הכשרות? רגולציה שמייקרת את הסל
עשהאל צור מאגף התקציבים במשרד האוצר תקף את תפקוד מערך הכשרות: "הגופים הרבניים בישראל עובדים בצורה הכי גרועה בממשלה. הרבנות הראשית תופסת את עצמה כשומרת סף של דברים שבכלל לא בתחום סמכותה זה גוף שחייב רענון דחוף".
צור הדגיש, כי רפורמת הכשרות של מתן כהנא כבר מעוגנת בחוק, אך אינה מיושמת פוליטית: "במידה ויום אחד יגיע שר לשירותי דת שיודיע שהוא רוצה שהרפורמה תיכנס לתוקף, הוא צריך רק לחכות חצי שנה. מקווה שזה יבוא לידי ביטוי בקרוב. עד אז אין לי בשורות טובות לספר".
עמית זאב המחיש את האבסורד בדוגמה קונקרטית: "אם אני רוצה לייבא פחית קוקה קולה שעולה 45 אגורות בחו"ל בארץ היא עולה 1.90 שקל. שאלתי: מה יש רק בישראל שאין במקום אחר? ישראל היא המדינה היחידה בעולם שלוקחים כל מוצר ושמים עליו מחיר על אף שנמצא על המדף. 10,000 איש קמים כל בוקר לקודד את המחירים האלה. איזה השחתה של זמן וכוח אנושי."
מנכ"ל שטראוס שי באב"ד הכחיש שחברות המזון הגדולות נהנות מהמצב: "אין שום דבר שאנחנו נהנים ממנו מבחינה כלכלית כתוצאה מנושא הכשרות. הדברים משיתים עלינו עלויות אדירות שמתגלגלות לצרכן."
רפורמות שנבלמות: "קבוצות לחץ חוצות מפלגות"
עשהאל צור הגדיר את אחד החסמים המרכזיים ליישום רפורמות: "קיימות במדינת ישראל קבוצות לחץ חזקות מאוד, החוצות את כל המפלגות : ללא שום הבדל בין ימין, שמאל ומרכז, שמונעות בגופן תהליכים שברור לכל בר דעת שחייבים לקרות."
לדבריו, כישלון רפורמת החלב אינו נובע ממגבלות תקציביות: "הרפורמה לא נפלה מסיבות תקציביות. הצענו לשלם לחקלאים לא רק את מחיר המכסה אלא פרמיה נוספת. הצהרנו בכנסת, הכל לפרוטוקול."
הדיון חידד מסקנה ברורה: הפתרונות להפחתת יוקר המחיה מוכרים אך מתקשים לעבור משלב המדיניות לשלב הביצוע.
שי באב"ד סיכם: "התיאוריה מאוד קלה אבל היישום שלה הרבה הרבה יותר קשה. האומנות היא לדעת איך להפוך את התיאוריה ליישום בדרך נכונה. בעיניי פה הפער שאנו נכשלים בו פעם אחר פעם אחר פעם."
רשות האסדרה: פתרונות קיימים היישום איטי
יואל בריס, אשר הגיב לדברים, הציג קו ממשלתי המתמקד בשיפור איכות הרגולציה והפחתת חסמים, ובישר על מהלך קונקרטי שנמצא לקראת יישום: "פתרנו בעיה בת 25 שנים של יבוא בשר מעובד. "עד היום לא היה חוקי לייבא נקניק לישראל. תהיה אפשרות לייבא עם הנחיות מקלות ועיבוד מרוכז זה אמור לחסוך 1.8 מיליארד שקלים ביישום מלא. זה יכול להיות 10% ממחיר הבשר ויותר".
בריס הדגיש כי האתגר המרכזי הוא יצירת שינוי יציב לאורך זמן: "כדי ששינוי יהיה מדויק, עמוק ויציב ולא כזה שיתבטל בחילופי ממשלה וכנסת כמו שראינו העבודה נעשית בצורה מאוד עצמאית. הדרך ארוכה ואנו עובדים על זה."