זו התעלומה: חוק הגיוס המתגבש, לאן? האם יקודם במהלך מושב הקיץ של הכנסת הקרב או שימוסמס לבלי שוב? ומי באמת מתנגד לו?
1.
נתחיל עם בתי גדולי ישראל, בהדגשה על מנהיגי דגל התורה. מרן הגר"ד לנדו סומך על שיקול דעתו של ראש הישיבה הגרמ"ה הירש, שקרא בעיון כל פסקה וכל שורה בחוק המוצע.
רוצים עוד נייעס, סרטונים וסיפורים? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של חרדים 10 >>
מדובר בחוק שהפיקה ועדת החוץ והבטחון בראשות ח"כ בועז ביסמוט. אלא שבשונה מח"כ יולי אדלשטיין, לעברו הפנו הנציגים החרדיים בשעתו את חיצי הביקורת, ביסמוט מסתתר, למעשה, מאחורי היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, ולא מציב עצמו ב'פרונט' (בשכל, אגב) - והיא זו שניווטה את הסעיפים השונים, הקשים לעיכול אצל הרבנים החרדים.
נכון לעכשיו, הגרמ"ה הירש מתנגד לחוק במתכונתו הנוכחית. אלא אם כן יערכו בו שינויים.
אלא שמשמעות השינויים היא אחת: אי הסכמה ויישור קו מצד היועצת המשפטית של הוועדה ויתכן גם חוסר הסכמה מצד היועצת המשפטית של הכנסת. וגם - וזה העיקר - שום סיכוי שהחוק לא יבוטל מיידית בבג"ץ. כאשר ברור שתוגשנה עתירות, בכל מקרה ולכל נוסח של חוק שיאושר.
האם יש סיכוי כלשהו שהגרמ"ה הירש ישתכנע ויסכים לקדם את חוק הגיוס המוצע, למרות הבעייתיות שבו, משום שאולי המצב הנוכחי גרוע יותר (סכנת מעצר מרחפת מעל לראשי בחורי ישיבות ואברכי כוללים)?
כאן אנחנו מגיעים לסעיף 2.
2.
ישנה טענה אותה שמעתי מפי גורם שהיה בסוד העניינים (לא מכיוון לשכת נתניהו) ולפיו יש בידו מידע המצביע על כך שראש הממשלה לא רוצה חוק גיוס בעיתוי הנוכחי של ערב בחירות, ולכן הוא מצפה, בעצם, שגדולי ישראל יהיו אלה שיבלמו את קידומו, מבלי שהוא יצטרך להכניס את ידיו אל הקדרה הרותחת.
האם המידע הזה נכון? קשה לדעת. כי מנגד ניצבת 'סביבת' נתניהו המתעקשת שלא חל שום שינוי, וכי נתניהו נותר בעמדתו כפי שהיה: קידום חוק הגיוס שהתגבש בוועדה.
בבסיס הדילמה: מה עדיף לנתניהו? מערכת בחירות בה תקשורת השמאל תחבוט בו על ש"נתן חוק גיוס לחרדים" או מערכת בחירות בה הוא יוכל לגלגל עיניים ולומר "במבחן התוצאה זה לא עבר". מצד שני, סביר להניח שהתקשורת החרדית תחבוט בו בכל הכוח, בהדגשה על עיתון הבית של חסידות גור - 'המודיע'.
מבחינת מוטי בבצ'יק, אגב, יהיה בכך משום ניצחון מוחץ. שכן הוא סבור כבר תקופה ארוכה שאין שום סיכוי לחוק גיוס וכי נתניהו לא באמת מעוניין לקדם אותו.
לנתניהו, לכאורה, שני הדברים לא ממש מציקים. הוא לא מתייחס במיוחד לתקשורת השמאל, נוהג להתעלם ממנה ואף לתקוף אותה, וכך גם גם לא סביר כי מה שייכתב בתקשורת החרדית העוינת אותו 'ידגדג' לו במיוחד.
אבל, וכאן בא ה'אבל' הגדול.
יש משהו אחד שנתניהו חושש ממנו מאוד: עריקת המפלגות החרדיות לגוש המרכז-שמאל אחרי הבחירות. במצב בו הוא ייחשד כמי שמיסמס את חוק הגיוס, לא ממש יקל עליו.
אני אישית, אגב, שייכת לאותם המאמינים כי נתניהו מעוניין להעביר חוק גיוס. אבל, כפי שאומרת הקלישאה, רק ימים יגידו.
נתניהו הוא המומחה בלהחזיק קלפים צמוד לחזה ו/או לשמור על פני פוקר.
3.
בצד של יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט נחושים להמשיך כרגיל. כלומר, סביר להניח שהם לא קיבלו עד כה כל הודעה של 'סטופ', אך הם כן מבינים שישנה התנגדות מצד המנהיגים הרוחניים של 'דגל' לחוק המוצע - וממתינים לאישור שיעניקו לו, אם יעניקו.
אבל 'סטופ' מכיוון נתניהו לא קיבלו.
כזכור, עם פתיחת מבצע 'שאגת הארי' פנה ח"כ ביסמוט אל השרה אורית סטרוק, השרה הממונה על שירות לאומי-אזרחי, והבהיר לה: "בניגוד למה שטוענת הפרקליטות בטיוטת תגובתה לבג"ץ כביכול הממשלה 'הקפיאה' את הצעת החוק הנ"ל, הרי שלא היו דברים מעולם".
לדברי ביסמוט, כפי שכתב לשרה אורית סטרוק, "כל סיעות הקואליציה נענו לקריאת ראש הממשלה בעיצומה של מלחמה קיומית להסיר את כל ההתליות וההתניות באשר לחוק התקציב וסוכם כי בצד הצורך הדחוף בהעברת תקציב מדינה הכולל תוספת של עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הבטחון יעבירו אותו תחילה, ורק לאחר מכן יועברו הצעות חוק אחרות לרבות הצעת החוק הנ"ל".
ביסמוט מדגיש: "במשך השנתיים האחרונות התקיימו 86 דיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהצעת החוק הנ"ל, נשמעו כלל גורמי המקצוע הרלוונטיים, החברה האזרחית, מילואמיניקים ועוד והצעת החוק נמצאת בלשביה האחרונים לפני אישורה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית".
ביסמוט ביקש מהשרה לצרף את מכתבו לתשובתה בעתירה לבג"ץ.
4.
אז מי אשם?
בין אם יקודם חוק הגיוס עם פתיחת מושב הקיץ, גם אם למראית עין של 'כאילו', ובין אם ייעצר - שני הצדדים יטענו שהצד שממול הוא זה ש'תקע' מקלות בגלגלים. הם - רצו גם רצו.
אלא אם כן ישלוף צד כלשהו הוכחה לצדקת טענותיו, וגם זה עשוי לקרות.
בתחתית השורה: בחורי הישיבות ואברכי הכולל, אלו המצויים תחת ההגדרה 'עריק' ימשיכו לתלות את עיניהם בחוק הגיוס, שאולי יושיע אותם מגזירת המעצרים והסנקציות.
יתכן שיתרחש הנס והחוק יקודם, אבל גם מאד יתכן, מאד-מאד, שרק הממשלה הבאה תוכל, אם בכלל, לקדם משהו בפלונטר שנגרר כבר שנים רבות.
