היוצר של סרטוני האנימציה שמשגעים את המגזר החרדי הוא בכלל אברך כולל

דוד רוטנברג
6 באפריל 2026   
אבי לוקוב. ציור
צילום: 
באדיבות

אבי, אנחנו מקיימים את השיחה הזו במסגרת פרויקט חג מיוחד של חרדים 10. אני אבקש ממך, כפי שאני מבקש מכל האורחים - ספר תחילה קצת על עצמך: איפה גדלת, המשפחה שלך, איפה למדת.

אני בן 39, גר בשכונת גני איילון בלוד. ההורים שלי חוזרים בתשובה. אני גם חצי-חצי, אבא שלי אוקראיני פולני ואמא שלי ממשפחה של יוצאי מצרים. גדלתי בתל-אביב, בהתחלה בקהילה של הרב מרדכי אורבך, הבן של הגרש"ז אוירבך. אחר כך אבא שלי הלך להתפלל בגור והשתלב שם.

למדתי בישיבה קטנה של גור בראשון לציון במשך שנתיים, ישיבה קטנה רוז'ין כלל חסידית בבני ברק חצי שנה,
שוב בגור בבני ברק, ישיבת אמרי אמת ברחוב טרפון חצי שנה. ואז בישיבה של 'נוער נושר' - ישיבת נתיב התורה שהייתה אז בראש העין - שלוש שנים, ישיבת 'דרך השם' בירושלים שנה, וישיבות 'רבנו חיים עוזר' בבני ברק עד החתונה.

אחרי החתונה עסקתי, בין היתר, בהנדסת בניין.

איך הגעת אל עולם סרטוני האנימציה? מתי זה קרה? מה גרם לך, בעצם, להגיע אל התחום הזה?

הייתי משועמם, התחלתי עם קריקטורות, שלחתי בקבוצות של חברים - והם אהבו. ראיתי עוד אפשרות ועוד אפשרות - ורציתי להיות סטנדאפיסט, כאילו אני אוהב להצחיק. מצד שני, יש לי פחד קהל - אז ניתבתי את ההומור באמצעות הסרטונים האלה.

מתי זה קרה?

לפני שנה בערך.

הסרטונים שלך הם בעיקר הומוריסטיים. מי כותב את התסריט?

אני כותב הכל, אני גם מקליט את הקולות, כי הבינה המלאכותית לא יכולה לייצר קולות אותנטיים. את שאר הדברים היא עושה יפה… כשיש דמות שנראית טוב והקול נכון - הדמיון משלים את השאר. אבל אם זה לא נשמע טוב, זה מאבד את הקסם.

כמה זמן אורך ליצור סרטון כזה?

העיקר זה הרעיון. ברגע שיש רעיון, אני תוך כמה שעות יכול, לפעמים אפילו תוך שעה, להוציא סרטון. אם אני רוצה שהוא יהיה מושקע, אז אני עובד עליו איזה יום, מוסיף מנגינה והנפשות שהם יותר מפרצוף מדבר.

תעשה לי היכרות עם הדמויות. הן מבוססות על אנשים אמיתיים?

הדמויות לא מבוססות על אנשים אמיתיים, אבל הן מבוססות על טיפוסים… טיפוסים מאוד-מאוד לא מוגדרים. טיפוס אחד שיש לו פתקים בכיס והוא מאוד עסוק והוא מארגן מלא דברים, והוא בסך הכל בן אדם טוב; יש טיפוס אחד שהוא קפדן ומחמיר - 'בריסקר פרומר'; ויש טיפוס שהוא סתם סקרן, הוא רק רוצה לדעת 'מה קורה'; ויש טיפוס של שאלות בדרך של ספק, לא בדרך של התרסה, אולי בדמות הזו אני הכי נמצא...

את הסרטונים של המגיד-שיעור, שכאילו נראים כמו דף גמרא, כמו קטע גמרא, יותר נכון ברייתא, כותב בחור מוכשר. אני נתקלתי במשהו שהוא כתב ונוצר בינינו קשר - והוא כותב את זה. אני מעורב שם, אבל באופן מינורי. זאת אומרת, את הביצוע אני עושה, אבל בכתיבה אני פה ושם זורק איתו רעיונות, אבל בגדול - זה הוא. הוא לא רוצה שידעו את שמו, כמובן.

לפעמים אנשים שולחים לי בדיחות, אני מלקט מה שאני שומע, אבל לרוב אני כותב לבד.

שירים בדרך כלל אנשים שולחים לי רעיון של שיר. אני לא מוזיקלי. לפעמים אני ממציא לבד, אבל בדרך כלל זה דברים מוכנים ששולחים לי ואני עובד עליו שיישמע הגייה נכונה ואני כמובן עושה את הקליפ.

כעת אני רוצה לעשות משהו שיחשוף את העבודות שלך בפני הגולשים. לטובת מי שעדיין, בעוונותיו, לא מכיר. תן לי את ה'טופ 10' שלך. 10 הכי מוצלחים.

ואלה הנבחרים:

שמועות על יענקי וויס:

ביבי מבקש חנינה מהנשיא:

החזן - שליח ציבור:

תלונות ומחאות על סגנון הפרסומת:

הפגנות בין הזמנים:

קו כשר:

פתיחה ל'זבחים':

שילוב תורה וצבא:

קראו לאבא לישיבה:

חליצת תפילין בראש חודש:

נטשת את העבודה בהנדסת הבניין?

כן. הזדמן לי לעסוק במשהו שאני אוהב לעשות… וגם חזרתי ללמוד בכולל בבוקר.

כלומר, הבינה מלאכותית "הצילה" אותך. מצאת מקום לשחרר…

יותר מדויק, הבינה מלאכותית נתנה לי כלי להתבטא.

איך אתה מגדיר את העבודה הזו? מה הילדים שלך עונים כששואלים אותם במה אבא עובד?

אני לא מגדיר, אבל אפשר לקרוא לזה סאטיריקן או ליצן. אני מעדיף "לץ"...

תמיד עשית קריקטורות? כישרון מילדות?

אבא שלי, יורם לוקוב, צייר גדול. אני אהבתי לצייר אבל ברמה נמוכה, יותר טוב מאחרים אולי, אבל לא מקצועי.

איך בעצם יוצרים דמות? אתה מצייר קודם? איך מתרחש התהליך פיזית.

אני כל הזמן יוצר דמויות, עד שאני נופל על דמות טובה. אבל העיקר זה התוכן.

אם עזבת את הנדסת הבניין, והכולל זה לא בור של כסף, אז אני מבין שאתה היום מתפרנס מהסרטונים. איך בעצם? אתה יוצר פרסומות?

כן, פרסומות ועבודות פרטיות שמטבען לא נחשפות לציבור.

אתה מתייחס בסירטונים גם לפוליטיקה?

לפעמים כשיש נושא בוער שכולם מכירים ולא רק מישהו שמעורה בפוליטיקה - אז אני עושה משהו, אבל מזווית הסתכלות של חרדים שמצחיקה אותי. למשל, כשבחורי ישיבות ואברכים לא יכלו לטוס לאומן, יצרתי משגיח בישיבה שחושש שאווירת השמחה של הברסלבים, שהשנה נשארים בארץ, תחדור לבית המדרש.

או על הפצ"רית והפלאפון, או על סגירת גלי צה"ל. אבל בדרך כלל אני לא אוהב את התחום הפוליטי, הכל שם כבר לעוס וקשה לחדש.

ביקורת חברתית? אתה יודע הדמויות יכולות לומר הכל. זה 'הוא' לא אתה…

אני מעביר ביקורת בצורה כזו באמת, הדמות מציגה את השאלה ועצובה שהיא לא מבינה, אבל לא בתור התרסה.

מה תדירות הסרטונים שאתה משיק? כל יום?

פעם הייתי מוציא כל יום, לאחרונה אני פחות פורה.

יש מישהו שהוא 'מודל' עבורך במקצוע הזה?

אין לי שום מודל. זה קצת מחודש הסגנון שלי, של דיאלוגים.

אני עדיין מנסה להבין: איך מישהו שהיה בעולמות אחרים בכלל - הנדסת בניין, לימודי כולל - פתאום "משתלט" במקצועיות כזו על סרטוני אנימציה?

זה תרגול, ניסוי ותהייה, אני משתפר כל הזמן.

תן לי תגובה שקיבלת על סרטון וריגשה אותך, "עשתה" לך את היום.

כותבים לי שאני גאון ושזה מוצלח ושאני משמח - ולפעמים גם ביקורת שאני מזלזל ב'חומרות' ובדברים הקדושים לעם ישראל, אני מקבל ברוב הפעמים את הביקורת ומנסה לתקן ולהגיש את הדברים מזווית אחרת.

איך זה מרגיש לשמח את עם ישראל?

ההרגשה טובה ליצור ולעשות. כל אחד בגילי רוצה להרגיש עשייה.

יצא לך לשבת באיזה מקום, בלי שיכירו אותך, ולשמוע שמדברים על הסרטונים?

עדיין לא יצא לי, אבל לפעמים אנשים ממש מתרגשים לפגוש אותי.

אתה מתכוון אולי להתפתח לכיווןן של סרטים? כלומר, סרטון של 10 דקות עם עלילה? סירטונים לילדים על צדיקים?

כן, זה החלום שלי... אבל צריך בשביל זה כבר צוות או ספונסר, כי זה הרבה השקעה.

ולסיום, בונוס של 'חומרות':


linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram