
חברי מועצת עיריית בני ברק מטעם 'דגל התורה' הגיעו לביקור חג אצל רבה של 'רמת אלחנן', הגאון רבי יצחק זילברשטיין.
הגר"י זילברשטיין הקדיש מזמנו והדריכם בנתיב דרכי ההתנהלות הציבורית, ובאורח הגישה הרצויה כאנשי ציבור הנפגשים עם אחינו שעדיין לא זכו לשוב בתשובה שלימה.
להלן תמלול דבריו המלאים, מתוך הקלטה שהתפרסמה בקו 'שיח יצחק':
"ברוך ה' שיש לנו מנהיגים טובים, ר' דוב זה משהו עצום, אני למדתי איתו בישיבה, ר' דוב זה מתנת אלוקים שקיבלנו, הוא לא מפחד מאף בן אדם, חוץ מהקב"ה. הוא לא יודע מה זה פחד, וזה דבר גדול מאד בשבילנו.
"מה מוטל עלינו לעשות בשעה הזו? לקדש שם שמיים…, הנציגים שלנו, ההתנהלות והדיבורים, יש לנו ברוך ה' רב'ה גדול וזה רבי דוב, אבל הדיבורים שלנו צריכים להיות לעשות רושם טוב על האנשים.
"אני אגיד לכם מה זה נקרא רושם טוב, אני גר ברמת גן, אני נחשב בני ברקי כיון שכל היום אני פה, וכשאני לא פה – אני גם פה, אבל אני גר ברמת חן, אני רוצה לספר לכם משהו מאד מאד מעניין, פתאום אני רואה שבחנוכה האחרון השכן שלי, שהוא ראש האפיקורסים שיש, מדליק נרות חנוכה.
"שאלתי אותו, תראה, תסלח לי, מה קרה פה? אז הוא אמר לי: 'אני רוצה להגיד לך משהו, אתה מדבר אלי יפה, כשאני עובר לידך אתה אומר לי יפה שלום, ואני הייתי בטוח שכשאני אעבור לידך תיתן לי יריקה בפרצוף, אבל אתה אומר לי יפה מאד שלום, והחלטתי שאני מדליק נרות חנוכה'. זה א' שטיקל'ע מעשה… מה יש? אתה דיברת אלי יפה.
בהמשך סיפר על רבי משה פיינשטיין זצ"ל. "ראיתי עליו סיפור שמספרים עליו, לידו גרו חבר'ה נוראים, והוא תמיד היה אומר להם שלום מאד יפה, חוץ מפעם אחת, בשבת, אז הוא לא היה רוצה להסתכל עליהם, היה סוגר את העיניים, ולא רצה לראות אותם. אבל חוץ משבת, תמיד היה אומר להם שלום יפה.
"והשכנים אמרו, ראינו דמות של בן אדם. אנחנו הרי רשעים, וצריך לירוק עלינו, אבל לא, הוא היה מראה להם פנים יפות ואומר להם שלום יפה, חוץ משבת, שאז אין קונצים! ואמר רבי משה, 'פעלתי עם זה יותר מכל הפעולות האחרים שיש בעולם, וכל השונאים הפכו להיות הידידים שלי'. אני למדתי מזה משהו.
"הנציגים שלנו צריכים לדעת שבאופן אישי לא לדבר בבוז לאף בן אדם, אלא לדבר יפה. כמו שעשה רבי משה פיינשטיין.
"יש אצלינו במפלגה שלנו אנשים חריפים מאד כמו אש, אוי ואבוי מי שנתקל איתם, אבל צריכים לזכור שרבי משה פיינשטיין הוא גם רבי שלנו, והוא לא עשה ככה, הוא דיבר אליהם יפה. והנה תראו מה שהיה אצלי שהשכנים התחילו להדליק נרות חנוכה.
"ההתנהגות שלנו צריכה להיות בהתאם לרבי שלנו שזה רבי דוב, וצריכים גם לדעת שיש פרשיה שהיא לדבר יפה, בדרך ארץ, אף על פי שהוא שונא שלי, אף על פי שהוא מאחל לי… בכל זאת אני אאחל לו דברים טובים".
לשאלת אחד מהנוכחים: האם זה נאמר גם על מי שהוא כופר בתורת משה?
הגר"י זילברשטיין: "אספר לכם סיפור, ברוסיה הודיעו השלטונות שכאן יכול לחיות רק מי שישתמד ויהיה כופר בתורה. היה שם אדם אחד שהיה גרוע ביותר והיה מחלל שבת בפרהסיא, והוא אמר: 'הכל אני אעשה חוץ מלהשתמד', ועזב את כל נכסיו וברח, העיקר לא להשתמד.
"והסביר מרן החפץ חיים זצ"ל, לכל אחד יש נשמה יהודית, ובשעת מבחן אם אומרים לו להשתמד – הוא מפקיר הכל, ולא משתמד. כי זה טמון בדם היהודי, כל זמן שטוב לו הוא לא מרגיש את הקב"ה, אבל כשאומרים לו להשתמד, הוא אומר בשום אופן לא. גם היהודי הגרוע ביותר, כשהוא שמע להשתמד, הוא אמר בשום אופן לא, יש גבול למה שיהודי עובר.
"לנו יש את הרבי שלנו, שזה רבי דוב, שיהיה בריא, וצריכים לזכור דבר אחד, יש פרט אחד שנקרא לקדש שם שמים, גם שנפגשים עם אחים תועים, אפשר לדבר עליהם גס, ואפשר לדבר אליהם יפה. אפשר איתם לדבר יפה".
הרב זילברשטיין בירך: "הקב"ה יברך אותכם יקיריי, שתזכו לקדש שם שמים, וגם עם האויבים שלנו, לדבר שירגישו שזה לא שנאה, אלא מתוך אהבה. נקדש שם שמים!"