עתירה לבג"ץ: לפתוח את הכותל המערבי לתפילות המוניות גם בימי הלחימה

חרדים 10
5 באפריל 2026   
הכותל בימי שאגת הארי
צילום: 
Yonatan Sindel/Flash90

בית המשפט העליון הורה הבוקר (ראשון) למדינה להשיב עד השעה 12:00 בצהריים מה עמדתה על קיום תפילות בכותל המערבי - בין היתר, במרחבים המוגנים - גם בתקופת הלחימה.

העתירה מופנית נגד מדינת ישראל, פיקוד העורף, משטרת ישראל והקרן למורשת הכותל, בטענה לפגיעה חמורה בזכויות יסוד - חופש הדת והפולחן, עקרון השוויון וכבוד האדם.

ההחלטה ניתנה בעקבות עתירה דחופה שהוגשה הלילה בדרישה לפתוח את הכותל לתפילות רחבות היקף. השופטת רות רונן הבהירה בהחלטתה, כי ייתכן והדיון בעתירה יתקיים כבר היום.

לטענת העותרים, המדינה מטילה מגבלות משמעותיות על קיום תפילות המוניות בכותל, לרבות במרחבים ממוגנים - כגון הרחבה המקורה ומנהרות הכותל - בעוד שבמקביל מתאפשרות התקהלויות אחרות, ובהן הפגנות.

בעתירה נטען כי מדובר באפליה ברורה: תחבורה ציבורית ופרטית ממשיכה לפעול, הפגנות מתקיימות והתקהלויות מאושרות - ואילו תפילה, דווקא במקום מוסדר ומוגן, מוגבלת באופן ניכר.

לדברי העותרים, מצב זה "פוגע פגיעה קשה באמון הציבור ובשלטון החוק".

העתירה נסמכת על פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון, הקובעת כי גם בעת חירום יש לאזן בין צורכי הביטחון לבין זכויות יסוד, וכי אין לקבל החלטות הפוגעות בהן באופן בלתי מידתי.

לטענת העותרים, אם חופש המחאה תחת כיפת השמים זוכה להגנה גם בתקופות רגישות, קל וחומר שיש להבטיח את חופש הפולחן, ובפרט במתחמים ממוגנים.

בעתירה מתבקש בית המשפט להורות למדינה לאפשר תפילות ברחבת הכותל בכל שעות היממה, לפתוח את כלל המרחבים הממוגנים - לרבות מנהרות הכותל, לאפשר קיום רחב של מעמד ברכת כהנים במתחמים המקורים, להימנע מהטלת מגבלות שאינן מבוססות על צורך ביטחוני קונקרטי, ולהבטיח שוויון בין תפילות לבין הפגנות והתקהלויות אחרות.

לצד העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים דחוף, במטרה לאפשר את קיום התפילות כבר בימים הקרובים - עוד בטרם הכרעה בעתירה.


linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram