במעמד הקבלת פני מרן הגר"ד לנדו שנערך ללומדי ישיבת 'בין הזמנים - חשוקי חמד' בהיכל 'בית הכנסת דקהל חסידים' בשכונת רמת אלחנן בבני ברק לקראת חג הפסח, נערך רב-שיח עם הגר"י זילברשטיין, כאשר אחד מגבאי האיגוד הציג את שאלותיהם של בני הישיבות.
את המעמד פיארו רבני השכונה ובראשם המרא דאתרא הגאון רבי יצחק זילברשטיין, הגאון רבי יהודה סילמן רב קהל חסידים בשכונה, רב העיר הגאון רבי מסעוד בן שמעון, והגאון רבי מנחם צבי ברלין ראש ישיבת רבינו חיים עוזר.
המנחה: רצינו לשאול, יש בחור שכל השנה לומד בישיבה, האם שב'בין הזמנים' ילך לישיבת בין הזמנים מטעם הישיבה שלו בשכונה אחרת, או כשנמצא בשכונה יש עדיפות להשתתף בישיבת בין הזמנים של השכונה היכן שהוא גר - כי אולי יש לו מחוייבות להוסיף קול תורה היכן שהוא גר?
הגר"י זילברשטיין: צריכים ללכת איפה שנמצאים יותר תלמידי חכמים, כשיש יותר תלמידי חכמים יש יותר תורה, וגם התשובות שלהם יותר עדיפות. אז צריכים לחפש מקום ששם נמצאים הכי הרבה תלמידי חכמים.
המנחה: אז הרב אומר שיהיו ברמת אלחנן…
המנחה: בישיבה יש לכל הבחורים קביעות של סדר מוסר כל יום, ורצינו לשמוע מהרב כמה המעלה והחשיבות של סדר מוסר גם בבין הזמנים, וכמה זמן להקדיש לזה בכל יום?
הגר"י זילברשטיין: לימוד מוסר בימינו זה יהדות, זה לא מוסר, פעם היה רק מוסר, היום זה יהדות. אדם שמתהלך ברחוב ורואה עיתונים ורואה דברים לא מוצלחים, הוא מאבד את הכל, והופך להיות בהמה. היום הלימוד הוא העמדת הדת על תילה. אדם בא ויושב ולומד מוסר, הוא מתפתח, ויש היום סייעתא דשמיא יותר גדולה.
המנחה: כמה זמן להקדיש ללימוד המוסר ב'בין הזמנים'?
הגר"י זילברשטיין: בישיבות קבעו חצי שעה, מסתמא אם גדולי עולם קבעו חצי שעה ביום, אז חצי שעה, ומינה לא תזוע.
הגר"מ בן שמעון: שלמה המלך אמר, החזק במוסר אל תרף, נצרה כי היא חייך, אם זה חייך, אז ודאי שגם בבין הזמנים.
המנחה: כתוב בחז"ל 'שואלין ודורשין בהלכות החג', הבחורים שחזרו אחרי שטייגען בישיבה ולמדו מסכת אחרת, כל ישיבה והמסכת שלה, הם שואלים כמה זמן בבין הזמנים צריכים להשקיע גם בלימוד הלכות החג, הן בחלק של ההלכה למעשה, וגם להיכנס לענייני החג יותר בעיון - האם כך או שעדיף להשקיע בלימוד המסכת של הישיבה?
הגר"י זילברשטיין: זה כל אחד ואחד לפי הטעם שלו, אין בזה תשובה אחידה. כל בחור זה עולם, כל בחור זה אוצר. ולכל בחור יש את המענה מה שצריכים להשיב לו. כשלומדים בישיבה אז ראש הישיבה הוא המומחה לקבוע מה וכמה.
המנחה: זכינו אנחנו, בשכונה מקום של חכמים וסופרים, והבחורים שואלים איך הדרך כדי לנצל את המעלה הגדולה הזו, האם באמת לבוא אחרי שחרית כל יום ולבוא לשאול שאלות, איך הדרך שלנו לנצל ולקבל את התועלת הגדולה מהמרא דאתרא ומכל רבני השכונה, או שמספיק לראות.
הגר"י סילמן: אני רוצה בעצם לחזור על דברי המרא דאתרא שהם תשובה אחת לכל השאלות שנשאלו פה, בקשר למה ללמוד – אז יש על זה ביאור הלכה שמביא ראשונים שיש עדיפות ללמוד את הלכות החג. אבל באופן כללי, כששואלים מה ללמוד ואיפה ללמוד ומה לעשות, ברור שבזה קובעת נטיית הלב.
כתוב בספרים שיש מעלה גדולה שאדם יבחר לעצמו מצוה מסויימת ויתאמץ בה כל ימי חייו, אבל איזה מצוה לבחור - זה תלוי בנטיית הלב, יש מי שהלב שלו נוטה לחסד, ויש מי שהלב נוטה לתורה, והרבצת תורה. כל אחד לפי מה שהלב נוטה - בזה מירב הסיכויים שיצליח.
ודרך אגב, גם בלימוד ספרי המוסר, שזה חשוב מאד כמו שנאמר פה, ברור שהספר שהכי תצליח איתו, זה הספר שליבך הכי נמשך אליו, כי זה יהיה יותר בעמל ויותר בשקיעות, ויהיה בזה יותר סייעתא דשמיא.
הצטרפו לדף הפייסבוק של חרדים 10 >>
הצטרפו לדף X של חרדים 10 >>
רוצים עוד נייעס, סרטונים וסיפורים? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של חרדים 10 >>
