1.
אפשר להעריץ את כתב המודיע, המגן בנחישות ובעקביות על ה’סקופ’ שלו, שפורסם לפני כשבועיים – והפך לבלתי רלוונטי.
היה זה ערב פתיחת מושב הכנסת, כשניבא את הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו על…הפלת ממשלתו. אז נכון שזה לא ממש קרה, אבל הכתב נותר עקבי.
הנה הסברו, דהשבוע: “כשהדברים נכתבו לפני כשבועיים הם לא נכתבו רק כספקולציה”, הוא מסביר, כדי שלא נעלה בדעתנו חלילה אפשרות של ספקולציות בטורים רציניים. “נתניהו הבטיח לעצמו (-מי הדליף מה מבטיח נתניהו לעצמו בינו לבין עצמו?) ולמקורביו (-יש לו מקורבים חוץ מבני משפחתו?) שזה מה שהוא הולך לעשות ויהי מה. הוא שוחח על כך עם כמה מנאמניו בליכוד וכמה כאלו שמחזיקים בתפקידי מפתח בקואליציה. בסוף הוא לא עשה זאת. הוא חשב שאולי הוא יצליח לסחוב עוד שנה. כרגע הוא כבר מבין שלא יצליח”.
מי אמר שמבין? ואם מבין – מדוע לא הודיע בשני שלאחר מכן (פעמיים ימי שני חלפו מאז) על הפלת ממשלתו?
“יתירה מזו בכנסת חשו שנתניהו חושב על כיון פיזור הכנסת”, מוסיף הכתב (בטח קראו המודיע), “והבהירו בדרכים עוקפות לנתניהו שיימצאו לו חלופה, זאת על פי החשבון הבא: לפיד 19, ליברמן 13, העבודה 15, התנועה 6, מרץ 6, קדימה 2 – והנה 61…מה שלא סיפרו לו שאין סיכוי שליברמן ייכנס לקואליצית 61 שמרץ אחד ממרכיביה”.
לא, כי פשוט נתניהו נולד שלשום. הוא לא יודע את זה. הוא גם סבור שמופז ולבני ייכנסו לאותה קואליציה. חבל שלא סיפרו לו שאין לזה סיכוי. חבל גם שלא עדכנו אותו שגם מרץ עצמה לא תחפוץ בקואליציה עם ליברמן.
כתב בקהילה הופיע עם אותו תרחיש (האם אחד מהפרשנים בעיתונות הכללית כתב על זה? לא חיפשתי, לא נברתי), אבל היה הגיוני יותר. זו תהיה קואליציה שתפעל “על בסיס אזרחי בלבד”, כתב.
האמת? כבר העדפתי את הטור הפוליטי הקצר (הפעם) של יתד (עדיף קצר מבכלל לא, כפי שקרה בשבוע שעבר) שתיאר את מצבה השברירי של הקואליציה. בלי נבואות.
2.
חידה: למה התכוון כתב המודיע במשפט: “בקריאה טרומית ניצח מר מוזס, למרות שאדלסון מוכן לשלם הרבה יותר?”
נשמח לטוקבקים שיאירו את עינינו בדבר פתרון החידה.
תשובות נכונות אפשר לשגר גם במייל המופיע בסוף הטור.
3.
כל-כך הופתעתי לגלות שיתד נאמן תוקף את הממ”חים, מסגרות החינוך החדשות, של משרד החינוך. כאילו מעולם לא עשה זאת בעבר.
למען הגילוי הנאות, זו אינה הפעם הראשונה, מן הסתם גם לא האחרונה. אבל ‘יתד’ הוא בעל האומץ הרב ביותר לתקוף גוף רשמי ממלכתי כמו משרד החינוך. שאר העיתונים קצת מגמגמים.
רק שמצחיק לגלות ש’יתד’ מודה שיש בתי ספר שהצטרפו לרשת שהקים שי פירון, למרות המתקפות בעבר. בזיכרוני אף עלתה כתבה מהעבר, לפיה ‘יתד’ ניבא שלא יהיו מנהלים שיעזו להצטרף לרשת החרדי-ממלכתי.
כבר אז חשבתי שטעות ביד הכותב. תמיד היו ויהיו יהודים ‘טובים’ שבשביל אי אלו תופינים והטבות, יעלו על כל עגלה מרופדת בתקציבים – תהא דעת גדולי ישראל עליה אשר תהיה.
אז השבוע נאלץ ‘יתד’ להודות שיש בתי ספר שכבר הצטרפו, והוא פונה בקריאה נרגשת: היפרדו נא מעליהם.
ניחוש שלי? מי שהצטרף, לא ממש מתעניין במה שחושבים עליו ב’יתד נאמן’.
4.
ועוד חידה (הפותרים נכונה, מתבקשים לטקבק ו/או לכתוב למייל):
ישנו מידע, שפורסם כאן באתר, ולפיו ישתלט משרד החינוך על הסמינרים האשכנזים באלעד – לדעת חכמה, וזלזניק – כאשר המטרה היא: או שיהיו בבעלות ישירה של המשרד, או בבעלות העירייה ובשליטת המשרד, כסמינרים אזוריים.
פורמט כזה, או פורמט אחר – כל אלו הובילו אברכים באלעד ואת הורי התלמידות בסמינרים לקיים כינוס מחאה נגד היוזמה, המגובה בפעילות של ראש העיר ישראל פרוש (תגובתו: פועל בהכוונת גדולי ישראל ועל פי הוראותיהם).
נברתי בין דפי יתד נאמן, לבדוק שמא התריע העיתון על היוזמה המסוכנת – ולא, לא מצאתי אפילו התייחסות מרומזת. על מה ולמה?
כל היודעים מתבקשים לשגר אלינו את תשובתם.
5.
כמו תמיד, בדקנו איזה מבין העיתונים השקיע בכתבות שטח יפות ומרתקות.
אז ככה: משפחה שיגר כתב לכפר כנא הצפוני. הוא שב עם חומר מרתק, אחרי שיחה עם תושבים, ישיבה במאהל האבלים (שוטר ירה למוות בערבי מהיישוב) והתבוננות בספלי הקפה לכיבוד.
כתב המודיע יצא לסיור מקיף יותר – לא רק לכפר כנא כי אם גם לטייבה, לישובים יהודיים סמוכים, סייר ליד הגדר במקומות שונים, כמו גם ליד כפר קאסם. אני, באופן אישי, העדפתי את ההתרכזות בכפר עצמו, מאשר סיקור מקיף.
אם לסכם: כתב המודיע טרח טרחה גדולה יותר. כתב משפחה הביא חומר צבעוני יותר.
יתד ויתר השבוע על כתבת השטח השבועית שלו – וחבל.
בקהילה? כמו תמיד. גם הפעם ערך אסופת חומרים, באדיבות גוגל והטלפון, ולא ממש טרח לשגר לשטח את כתביו.
6.
סתם נתון: 128 עמודים של מוסף ‘בתוך המשפחה’ של משפחה, לעומת 48 עמודים בעיתון ‘הבית’ של בקהילה.
מה זה אומר, בעצם?
7.
הרבה אומץ היה צריך כדי להעלות על הכתב את הטור בו מגולל כתב משפחה את שיחת טלפון לה זכו הוא וחברו מהרב דוד סתיו, רבה של העיר שוהם ויושב ראש ארגון רבני צהר.
על הפרק: כתבה שפרסמו בשבוע קודם, ובה ביקורת קשה על פעילות הארגון.
תחת הכותרת ‘עם כל הצהר שבדבר’ (כותרת מבריקה), מספר בעל הטור איך כעס הרב על הכתבה, ואיך ניסה לשכנע כי תוקפים את הארגון ואותו על לא עוול בכפם.
בעל הטור העלה בפניו טיעון מנצח: אם הגר”ע יוסף זצ”ל, מי שנודע בכוח ההיתרא שלו, ביטל את חוק המשך כהונת הרב עמאר, רק בגלל שחשד שהדבר יביא לזכייתו בתפקיד רב ראשי של הרב סתיו – אזי על מה יש לדבר.
ועוד טיעון מעניין: אם חטפו שניהם, הכתבים, תלונות משני צידי המתרס – מהצד החרדי על שנתנו בכלל במה לארגון, ומצד רבני צהר על עצם הדברים, הרי שעשו את תפקידם כעיתונאים.
בדיוק כך. שאפו לטור.
8.
מעניין היה לקרוא השבוע את מאמר המערכת של ‘יום ליום’. “בקהילה החרדית היו פורשי ‘דגל’, אנשי ‘בני תורה’, שנלחמו בשס”ג בכל כוחם”, סיפר העורך על הבחירות המקומיות שנערכו ברוחם הדרומית. והנה, שס גדלה ב-20%.
מכאן, המשיך לנמשל.
“לכל מחשבי הקיצים, נאמר: המשיכו בחישוביכם וראו עוד ועוד אכזבות. שס לעד ולנצח נצחים, שס על המפה ותישאר על המפה. אף אחד מכם לא משפיע ולא יכול לשנות את תוצאות הבחירות. תפנימו, אתם היום הופכים את הפרשנות שלכם לבדיחה טובה אז תמשיכו אל תפסיקו”.
רגע, אני שאלה: אז למה בעצם קרא אריה לאלי לשלום? בטח סתם כי בא לו. לא בגלל הירידה המדאיגה בסקרים.
ובכלל, כשמאמר המערכת של ‘יום ליום’ מודיע קבל עם וקוראים נאמנה כי “ש”ס על המפה” לכמה מנדטים הוא מתכוון?
שבעה? 11? 17?
9.
מבין כל העיתונים היו אלו יתד נאמן ומשפחה שסיקרו בהרחבה את כינוס ‘ועד הישיבות’ בביתו של ראש הישיבה הגראי”ל שטיינמן בבני ברק.
ביתד, כמובן, העלו זכרונות נוסטלגיים על ה’ועד’ וגם דיווחו מה אמרו הדוברים. משפחה חפר קצת יותר בנקודות הבעייתיות. כמו למשל, תיאור הבעיה הספרדית: הם כמחצית מעולם הישיבות (כולל 30% בישיבות האשכנזיות), אך חסרי ייצוג ממשי ב’וועד הישיבות’.
משפחה אפילו ידע לספר על איום ספרדי להקים ועד משל עצמם. אז ברור שמדובר בספין מכוון (הם לא יקימו). גם נבואת ‘בקהילה’ לפיה יקצו חברים ספרדים בוועד עצמו לא נשמעת אמיתית.
ועדיין, לא הכול וורוד, כפי שנשמע מהידיעה ב’יתד’.
10.
אהבתי:
את הקבינט הנתנייתי שחזר לככב ב’יום ליום’. הפעם חיפשו הנאספים איפה הכסף של לפיד. מול הקיוסק של מנחם הצרוד, ברחוב האגוזים, הם הביעו את דעתם המלומדת (מטאטא הרחובות, הקבצן וכל מיני).
“חשב שבא אלינו כוכב טלוויזיה ויקח את הקולות שלנו לאבדון”…
“חלאס, תשלחו לו פקס שיחזור לטלוויזיה וישאיר את משרד האוצר לכאלה שמבינים”…
לסיום, יוזף הקבצן הציע לשלוח אותו לקבץ נדבות. אם הוא באמת רוצה לדעת איפה הכסף.
עוד אהבתי:
באיחור של למעלה משבוע קורא גם יום ליום, במדור סדר שלישי, שלא לעלות להר הבית. “הרי אותה תורה שקידשה לנו את ארץ ישראל יש בה עוד מצוות: לא לעלות להר הבית כשאנחנו טמאי מתים ועדיין אין אפר פרה אדומה, לא לחבור ללפיד ולהרוס את עולם התורה, לא להביא לנו את חוק הגיור שיהרוס את הדת בארץ ישראל”.
“התורה היא לא תורה כיפית, לא לוקחים ממנה רק את החלקים המעניינים את החלקים הסבבה שהכי נוח לכם לזרום איתם”.
אז “גופשטיינים וגליקים למיניהם, לפני שאתם דואגים לשלמות ארץ ישראל, לריבונות שלנו על הר הבית, תדאגו במקביל גם לשלמות תורת ישראל”.
צריך הרבה אומץ כדי לכתוב את הדברים (ש”ס הפכה שמאלית?). מצד שני, כשזה נכתב ב’יום ליום’ התהודה התקשורתית נגד הדברים ממש לא דומה לזו שהייתה לכתב יתד נאמן שהעז לכתוב את אותם דברים בדיוק.
למה, בעצם?
להערות ותשובות: