אז איך הכרת את אשתך? בא נדבר על 'ליל שישי'? • הכירו: כך פועלות החוקרות החרדיות של המשטרה

5 באפריל 2026   

1.

הן מסתובבות בינינו, בתוך הערים החרדיות, בחנויות המכולת, בצרכניות, נשים חרדיות 'רגילות'. איש לא יחשוד שמדובר בחוקרות החרדיות של משטרת ישראל, אלו שעושות הכול כדי שהציבור יוכל לישון בשלווה ולדעת שנעשה צדק מול מפגעים ואלימים.

לפני כחודש צמרר סיפור בלתי-נתפס את העיר החרדית מודיעין עילית, שלא רבים הם הפושעים המסתובבים בתוכה. בחור ישיבה ליטאית מיינסטרימית תקף בצורה אכזרית ילדה בת 6 - מה שמדיר שינה מעיני הורים רבים, שרק מדמיינים את ילדתם הרכה או נכדתם הענוגה נפגעת בידי חלאת אדם.

משפחתה של הילדה מהירה להגיש תלונה בתחנת המשטרה המקומית - והחוקרים פתחו מיד בחקירה. פחות משבוע אחרי שהמתעלל התחתן, בעודו עושה את דרכו עם הכלה לסעודת 'שבע ברכות' שערכה משפחתו, הוא נעצר בידי בלשי המשטרה, מול עיני הכלה הנרגשת, שנכנסה לחופתה בלי שמץ של מושג כי היא עומדת להינשא לבחיר ליבה - שהוא, בעצם, כך לפי כתב האישום, עבריין בעניינים שהשתיקה יפה להם.

בהתחלה, כצפוי, החתן הטרי הכחיש.

ואז הושיבו אותו פנים אל פנים מול חוקרות חרדיות, שידעו לשאול את השאלות הנכונות, וגם לדבר איתו בשפתו. משפטים כמו 'באיזו ישיבה למדת', 'מאיזו משפחה אתה מגיע' ועוד, הפכו לחלק מהשיחה שבנתה את האמון, ושבסופה הוא הודה: כך וכך עשיתי. וגם שחזר את המעשה הנורא.

התוצאה: כתב אישום המגולל לפרטים את ההתעללות הנוראה, שבסופו יובל הנאשם לבית המשפט. אם אכן יורשע, הוא גם ישלם את חובו לחברה.

הכול במטרה למנוע את הפשע הבא, את הפושע הבא. ולהותיר לנו ולילדינו עולם נקי יותר ממעשים מתועבים.

2.

פתחתי את השיחה עם אוראל שרה טואיטו. חברתה, חרדית אף היא, הייתה באמצע גביית עדות - והצטרפה בהמשך.

"אנחנו כ-60 חוקרות חרדיות, יש כעת קורס נוסף שנפתח לפני כשבועיים וגם בו יש כמה עשרות חרדיות שתהפוכנה בהמשך לחוקרות מן המניין", פותחת אוראל. מה שאומר כי בכל תחנות המשטרה שיש באזור הפעילות שלהן ציבור חרדי - יש גם חוקרות חרדיות.

אני מנסה להבין מאוראל עד כמה הרקע שלה חרדי, ובהחלט מופתעת.

היא גדלה בעיר מעורבת, חילונים וחרדים, אבל בהמשך עברה להתגורר בעיר החרדית אלעד. למרות שהיא מעדות המזרח היא למדה שם בסמינר אשכנזי יוקרתי. בהמשך עברה ללמוד ב'לוסטיג'. אולי משם הפתיחות.

"התחתנתי בשידוך עם בחור מ'מאור התלמוד' שברחובות. היא חובשת פאה, בדיוק כמו החרדיות האשכנזיות. 'חרדית למהדרין', תודו. "אני מכירה את הניואנסים המאוד קטנים של המגזר החרדי האשכנזי שבו למדתי אני ולמד בעלי, אבל גם של המגזר הליטאי-ספרדי שמשפחתי משויכת אליו.

אני מנסה להבין מה מביא אשה חרדית לומר לעצמה יום אחד, אני הולכת לעבוד כחוקרת במשטרה, אמרתי לה.

"את התואר עשיתי במנהל עסקים, בהמשך עשיתי הסבה לתואר בחינוך וגם עסקתי כמה שנים בתחום החינוך, בירושלים. בעיקר מול בעלי מוגבלות".

כשהיו בבית ארבעה ילדים החליטו בני הזוג שהוא מסיים עם לימודיו בכולל והולך לעשות לפרנסתו. היא, רק רצתה לעזור לו לחפש עבודה, כי הוא "פחות טוב בטכנולוגיה".

"התחלתי לחפש לו עבודה באינטרנט. נכנסתי לאתרים, חיטטתי, חיפשתי משהו שיוכל להתאים למישהו ללא ניסיון, ללא תואר ואפילו ללא תעודת בגרות. כך הגעתי לאתר המשטרה וראיתי את המודעה הבאה: 'דרושה חוקרת חרדית'".

בדרך אגב, תוך כדי חיפוש עבודה לבעלה, וכשאין לה שום כוונה לעזוב את עבודתה. "אני בן אדם מאוד מאוד סקרן בטבעו  אז התחלתי להתעניין. למה דווקא אשה, למה דווקא חרדית... תמיד עניין אותי תחום הקרימינולוגיה, אבל זה לא התחום אותו למדתי, אבל התקשרתי, שאלתי, בדקתי - והסוף ידוע".

במשטרה למדה את המקצוע עצמו. "מדובר בקורס מקצועי מאוד, שבעה חודשים אורכו, הוא כולל למידה, חניכת שטח, דרישות גבוהות, גם פיזיות, גם במטווחים וגם כושר גופני". אחרי הכול מדובר בתחום שמשויך לאגף המבצעים. "יש הרבה בנות שניסו אבל נשרו ולא עברו בגלל המבחן של הכושר או מסיבות אחרות".

מה באופי שלך הופך אותך לחוקרת טובה? את צריכה להיות רעה? נשכנית? מתוחכמת? מה?

היא מספרת לי על "השוטר הטוב, זה שמביא אתו התחכום בחקירה", ולדעתה "הוא יוציא הודעה מחשוד הרבה יותר טוב מהשוטר הרע". וזה מוכח, לדבריה, מחקרית.

"כשאת מראה לחשוד שאת מבינה אותו, לא מזדהה עם מעשיו חלילה אבל מבינה לליבו, מכירה את עולמו, משכנעת אותו שלטובתו כדאי לו להודות, הרי בסוף כולנו בני אדם". ואת זה אפשר לעשות רק אחרי שאתה מנטרל את עצמך לגמרי מהסיטואציה".

נו, ברור. תארו לעצמכם כמה מוצפות רגשותיה של אם לארבעה ילדים כשהיא שומעת על מי שעולל זוועות לילדה בת שש. איך היא מסוגלת לשבת מולו ולשמור על ארשת פנים קפואה? להראות לו שהיא מבינה לליבו, לייעץ לו בטוב שכדאי לו להודות ולא לירוק לו בפרצוף?

"אתה מנטרל את עצמך לגמרי מהסיטואציה", היא חוזרת.

היא פותחת בשיחה, מדברת אתו על 'ליל שישי' - המעשה הנפשע קרה ב'ליל שישי', על עולם השידוכים, כמה זמן הוא נפגש, כמה פגישות, איפה היו האירוסין שלו, והוא מספר, נפתח, משתף. הוא מרגיש שהיא חלק מעולמו, מבינה לעולם המושגים שלו. "אחרי הכול, כולנו בני אדם, וכל אחד צמא לשתף ולפתוח את הלב".

אני מנסה לשמוע האם הוא התארס מרצונו החופשי או שמישהו הכריח אותו, מנסה למצוא את הטריגר, אבל אין. הכול היה תקין.

ואז אני מנסה להגיע לחלק הכי מותח.

הרי ברור שכל עורך דין יציע ללקוח שלו להכחיש. לא להודות. מה מביא אותו לשבת מולך, בחדר החקירות, להודות ולשחזר?

ופה אני נתקלת בקיר אטום. היא גם לא רוצה ולא יכולה לגעת בפרטים, שחלקם נחשפו בכתב האישום, אבל מפאת הצניעות אי אפשר לחזור עליהם מעל במה זו, וגם באלו שייחשפו בבית המשפט בדיונים עצמם.

היא, בעצם, לא באמת יכולה לספר לי מה הייתה שיטת החקירה שלה, איך טכנית הצליחה להוציא את ההודאה. "זה סוד מקצועי". זה ישמש אותה ואת חברותיה למקצוע גם בחקירות עתידיות, ולכן הן לא יכולות לחשוף.

מה שאומר, שיצאתי מבחינה מסוימת מאוכזבת מהשיחה. לא באמת קיבלתי תשובה לשאלה איך בן אדם שיש לו כבר מה שנקרא 'פת בסלו', כלה שממתינה לו להיכנס לחופה, עושה את מה שהוא עשה. ועוד עם ילדה בת 6!

היא מסבירה שזהו טבע האדם. בפעם הראשונה אתה חושש, יש לך אפילו חרדה, אבל כשהצלחת במזימתך ולא נתפסת, הפעם השנייה קלה יותר. כי אתה בטוח שכמו שלא נתפסת בפעם הראשונה, כך לא תיתפס גם הלאה.

ולמה, בעצם, אדם כזה שמודע לכך שיש לו בעיה רצינית מתארס? מדוע הוא מאמלל את חיי כלתו/אשתו לעתיד?

היא שוב מסרבת להיכנס לפרטי המקרה הספציפי, אבל מסבירה הסבר כללי הגיוני אפשרי. "אנשים חיים את החיים שלהם, רוצים להקים משפחה".

איך אתה חושב לרגע שזה יצליח לך?

היא עוצרת כאן. "צריך לזכור שיש פה גם את אשתו, שגם היא פגועה ונפגעה, אני לא יכולה להיכנס לפרטי המקרה הספציפי", היא מבקשת, כמעט מתחננת.

3.

ג'ודי מצטרפת אלינו לשיחה. גם היא חרדית, תושבת שכונת ברכפלד במודיעין עילית.

סביר להניח ששכנותיה לא ממש יודעות היכן היא עובדת, שהרי החוקרות החרדיות לא לובשות מדים ברחובות הערים. הן מגיעות ל'עבודה' בבגדים מהבית.

ג'ודי, בשונה מאוראל, מגיעה ממשפחה חוזרת בתשובה. הם 'חוצניקים'. אבל גם היא למדה בסמינר חרדי למהדרין, והיא מכירה את ההווי החרדי לפניי ולפנים.

המקרה הזה, של פגיעה בילדה בת 6, לא היכה אותך בהלם?

"ראיתי בעיניי הרבה מקרים והרבה פוגעים, אבל אני מודה שהמקרה הזה חריג", היא אומרת.

ילדה בת 6! אתה עוד כמה ימים מתחתן! מה עובר לך בראש?

"נכון. לרוב המקרים קורים עם בני משפחה, אחרי היכרות קודמת", ופה הילדה יצאה מהבית, הוא פגש בה באקראי, וזה קרה. וזה בהחלט מפחיד הורים והופך את האירוע לנורא יותר.

עורך הדין שלו, במשפט, מן הסתם יאמר שהוא זקוק למוסד פסיכיאטרי, שהוא לא שלט במעשיו...

"לא נכנסת לזה, בית המשפט יצטרך לקבל החלטה".

אני רוצה להבין איך חוקרים, איך מביאים אותו להודות באשמה? הרי הוא לא טיפש ומן הסתם עורך דינו צייד אותו בהוראות ועצות. ואם הוא לא מודה, זה בסוף מילה של ילדה בת 6 מול המילה שלו...

"את עיתונאית, יש לך מיומנות בתחום שלך, גם לנו יש בעבודה שלנו. איך בדיוק אנחנו עושות את זה? אני לא יכולה להסביר. רק אומר, שהכול נעשה בצורה קבילה, חוקית".

כלומר לא הוצאתן ממנו הודאה בעזרת עינויים או משהו...

"חלילה".

אגב, כדי להניח כתב אישום צריכים להיות אחוזים גבוהים להרשעה, 'יסוד סביר' להרשעה בשפה המקצועית, אחרת הפרקליטות לא תגיש את כתב האישום. כשמדובר בפלילים לא די בהודאת הנאשם, אלא חייבים גם ראיה כלשהי. כלומר, אני מבינה שיש בידי המשטרה ראיה, אבל הן לא רוצות לשתף אותי במידע אודותיה.

צריך לזכור שיש חיסיון, שהחיסיון על זהות הנפגעת יישמר לנצח. יש חוקרת ילדים שחקרה את הילדה ויש חוקרות חרדיות שחקרו את הנאשם. הפרטים עצמם מובאים בכתב האישום, אבל יהיו גם דיונים בבית המשפט, אם לא יגיעו לעסקת טיעון.

הנאשם, מצידו, עומד מול דילמה קשה, אולי הקשה בחייו. ברור לו שהודאה באמת תביא בהכרח לפירוק ביתו, שזה עתה הקים. יש מצב שהוא עמד מול ראיה והבין שנסגר עליו, יש מצב שמשהו בגילוי הלב שלו מול חוקרת חרדית הוביל אותו לשפוך את ליבו ולגלות מה עשה.

מה שבטוח הוא שעבודתן לא קלה בכלל. "משמרות של 18, 19 שעות", הן מספרות, ואני נזכרת שיש להן גם ילדים בבית.

"העבודה מגזימה איתך", אמרו לה פעם ילדיה של ג'ודי. וכן, היא משלמת מחירים, גם במחיר המשפחתי, אבל הן רואות בכך עבודה שהיא שליחות.

שליחות עבור כולנו. עבור העולם של כולנו. שלנו, ושל ילדינו. שיהיה טוב יותר, נטול אנשים רעים ופוגעים.