הכי חשוב, מתגלגל הספין, צריך לדבר על ינואר. נראה את רוה״ש (כך, מסתבר, רוצה ‘רוה”ש’, ראש שירות הביטחון הכללי, שיקראו לו בהדהוד, כמובן, ל’רוה״מ’) מוכיח שהוא אמר משהו על ׳מלחמה׳ בינואר.
לא בכדי בלשכת ראש הממשלה צריכים לעבוד קשה. יש בעיה. עבדו על הציבור, עבדו על התקשורת והכי גרוע – עבדו על שרי הקבינט.
לא סתם צה”ל מתעקש להתווכח עם השב”כ על מה בדיוק נאמר בינואר השנה. הרבה פחות נוח לו לדבר על מה נאמר באפריל. באפריל, כולם מסכימים, שהיה מידע מוצק שהחמאס מתכנן פיגוע גדול, שעשוי להתגלגל לעימות ושהחמאס נערך לעימות כזה.
למרות המידע הזה, הצבא המשיך להגיד לציבור שהחמאס מעוניין ברגיעה (למשל, אלוף פיקוד דרום באותו חודש ממש). מילא לתקשורת – אותה הרי לגיטימי להטעות בנסיבות כאלה – זה מה שאמרו לקבינט.
כינסו את שרי הקבינט ביוני סביב חטיפת שלושת הנערים, מכרו להם מבצע מעצרים גדול של אנשי חמאס בגדה, כולל משוחררי שליט ורק שכחו להגיד להם שיש מידע, שבכלל החמאס מתכנן פיגוע גדול, שיש בצד השני היערכות לעימות כולל ואולי זה לא ממש חכם להעלות עכשיו את רמת המתח, במקום להתכונן לעימות כזה, או אפילו – הס מלהזכיר – לנסות למנוע אותו.
עד היום מתעקש צה”ל שהחמאס לא רצה את העימות, שהוא נגרר אליו בעל כורחו. כשאתה שואל את צה”ל איך זה מסתדר עם המידע על התכנון של פיגוע גדול, התשובה היא שאם רק היינו יכולים להראות לכם את המידע שמוכיח את זה.
ובכן, יש מי שיכול לראות את המידע. ועדת המשנה של ועדת חוץ ובטחון, חוקרת את ‘צוק איתן’ ומודעת בדיוק לשאלות הלא פשוטות כלפי התנהלות ראש הממשלה.
נפתלי בנט בא לעדותו בוועדה אחרי שהוא ישב שעות בלשכת ראש הממשלה עם הפרוטוקולים של ישיבות הקבינט מ’צוק איתן’ והעתיק ציטוטים מדויקים עם תאריכים. ראש הממשלה בטח מקווה שזאב לוין ויריב אלקין יידע כבר לשחק עם זה ולהשתיק את איתן כבל, עפר שלח, אריה דרעי וחבריהם לוועדה.
ברור שסיבוב תקשורתי כזה עושה את העבודה לליכודניקים עוד יותר קשה. הפרוטוקולים מוכיחים, ככל הנראה, שבאמת לא דיברו עם הקבינט הזה על מנהרות התקפיות מעזה לפני ‘צוק איתן’. כשכבר דיברו אמרו שהחמאס יירתע מלהשתמש בהם.
האתנחתא הקומית בסיפור הזה, כמעט כרגיל, היא מבקר המדינה, שכהרגלו החליט ‘לבדוק’ את העניין.
מה לא בודק מבקר המדינה? הוא הודיע שיבדוק את הוצאות בית ראש הממשלה והוא יבדוק את נושא הדיור הציבורי ואת הפקעת מחירי הטיסות באל על ואת קבלת ההחלטות ב’צוק איתן’ ואת נסיעת אביגדור ליברמן לוינה ובאופן כללי, הוא ‘בודק’ כל דבר שמביא לו כותרת בעיתון (למעט הטענה ש’ישראל היום’ הוא תרומה אסורה לנתניהו. את זה משום מה המבקר לא רוצה לבדוק, אפילו לא על דרך של כותרת בעיתון).
סימני השאלה על החלטות נתניהו הם, כאמור, לא פשוטים: אם ידע ראש הממשלה שיש סבירות לא רעה שהחמאס מוביל לעימות, למה לא ניסה למנוע אותו? אולי דרך ממשלת הפיוס הפלשתינית, אולי דרך מצרים ואם רצה בעימות, למה לא תכנן מכת פתיחה מפתיעה נוסח חיסול ג’עברי, במקום להתדרדר לשם דרך מבצע המעצרים בגדה?
זאת ועוד, למה פוטרו הרבש”צים של היישובים קצת לפני העימות ולמה היה צריך תוך כדי ‘צוק איתן’ ‘לפלח’ סוללה אחת של כיפת ברזל, בהיעדר כמות מספיקה של סוללות כאלו?
•המאמר פורסם ב’הארץ’