שלומה רבקה לוין, תושבת ערד, לא חשבה שתמצא את עצמה בלב אירוע ביטחוני. כמו רבים מתושבי העיר, גם היא האמינה שהמרחק מהמרכז ומהיעדים האסטרטגיים יספק לה שכבת הגנה טבעית.
אלא שפיצוץ עז שזעזע אמש את האזור שינה את התמונה ברגע אחד.
“עוד כשהייתי במקלט שמעתי בום אדיר, כאילו זה ממש לידי”, שחזרה בשיחה עם בני טיטלבוים בכאן מורשת. “כשעליתי לדירה, ראיתי מיד שמשהו לא בסדר - מתחת לחלון הכול היה מלא אבק וסיד. ואז הסתכלתי לצד השני וראיתי שאין חלון בכלל. המסגרת נשארה, אבל הזכוכיות היו מפוזרות בכל הסלון והמטבח”.
לדבריה, הנזק לא נבע מפגיעה ישירה בבניין שלה, אלא מהדף עוצמתי שהגיע ממרחק של כמה דקות הליכה ממוקד הפגיעה. “אני מדברת רק על הדף, לא על קרבה לנפילה עצמה – ובכל זאת הנזק משמעותי. לפי מה שאני מבינה, עשרות בניינים בעיר נפגעו בצורה דומה”.
למרות הנזק, לוין נותרה בדירתה, שכן חדר אחד בבית לא נפגע. בשל כך, לא הוגדרה כמפונה ולא קיבלה מקום לינה חלופי במוקדי הסיוע שנפתחו בעיר. “פתחו חפ״ק בבית ספר קרוב, אבל הם מקבלים בעיקר אנשים שאין להם איפה לישון. אצלי יש חדר אחד שלם, אז אני נשארת”, אמרה.
כוחות ההצלה, לדבריה, התמקדו בעיקר בזירה המרכזית שבה אירעה הפגיעה הישירה. “אצלנו פחות רואים אותם, אבל מסביב עדיין יש ניידות, צוותים וכתבים. מרגישים שמשהו גדול קרה פה”.
מעבר לנזק הפיזי, התחושה המרכזית שמלווה אותה היא הלם. “תמיד חשבנו שערד רחוקה, שזה לא יקרה כאן. מדברים על פגיעות במרכז או ליד מתקנים חשובים – לא עלינו. ופתאום זה אצלך בבית”.
לוין מודה כי בעבר לא תמיד הקפידה לרדת למקלט בזמן אזעקות. “היו הרבה פעמים שלא ירדתי. קשה למוח לקלוט שאתה יכול להיות חלק מזה. רק כשמרגישים שזה מתקרב - אנשים מתחילים לקחת את זה יותר ברצינות”.
כעת, כשהיא עומדת מחוץ לביתה הפגוע וממתינה להתפתחויות, לוין עדיין מנסה לעכל את מה שאירע. “זה לא רק סיפורים של אחרים יותר. זו אני. זה כאן”.
הצטרפו לדף הפייסבוק של חרדים 10 >>
הצטרפו לדף X של חרדים 10 >>
רוצים עוד נייעס, סרטונים וסיפורים? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של חרדים 10 >>
