תה בריאות: ארבע סוגי חליטות מצמחי מרפא

תמי גיל
|
כ"ג חשון התשע"ה / 16.11.2014 10:57
כולנו מכירים את ההרגשה ש… הנה זה מתחיל: הגרון מתחיל לכאוב, ההתעטשויות מתחילות להגיע בקצב, ומתחילים להרגיש תחושות של קור, חולשה ועייפות • סדרה חדשה של תה ויסוצקי פותחה בדיוק כדי למנוע את כל זה

“מזה שנים רבות לומדים בני האדם את יכולותיהם המופלאות של הצמחים ונעזרים בסגולות החיזוק הגלומות בהם”, אומרת ד”ר מינה פארן, מומחית עולמית לצמחי מרפא. “חליטות החורף, מבוססות על צמחים מוכרים מעולם רפואת הצמחים. הצמחים ידועים בתרומתם לחיזוק מערכת החיסון, בעיכוב התפתחות זיהומים ויראליים ובקטריאליים, ובהגברת העמידות נגד מחלות חורף”.

מסקר שנערך בשנה שעברה המרכז לרפואה טבעית, על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, עולה כי כ- 30%  מהישראלים משתמשים במוצרי בריאות טבעיים.

הסדרה באה לתת מענה לאוכלוסייה זו, המעדיפה לדחות את השימוש בתרופות כימיות ומנסה קודם להתחזק בעזרת צמחי מרפא וחליטות טבעיות. הדבר מתאים במיוחד לתקופת החורף בה מרגישים הרבה פעמים “לא לגמרי חולים”, אבל גם “לא ממש בריאים”.

הסדרה החדשה כוללת את הרכיבים הבאים:

 קצת על צמחי המרפא:

אכינצאה 

האינדיאנים הכירו היטב את הצמחים סביבם ועשו בהם שימוש רב לצרכי רפואה ופולחן. בין הצמחים להם רחשו כבוד מיוחד הייתה האכינצאה, הם האמינו שאין תרופה טובה יותר לטיפול בזיהומים. המתיישבים הראשונים שהגיעו מאירופה לאמריקה העתיקו מהאינדיאנים את השימוש באכינצאה, ואף העניקו לו עם הזמן את הכינוי “רופא הערבה”. האכינצאה נמנית עם אחד ממחזקי ומעוררי מערכת החיסון הידועים בעולם הצמחים. פעולתו של צמח האכינצאה באה לידי ביטוי גם על ידי הגדלת מספרם של תאי החיסון וגם ב”המרצתם” לפעולה טובה יותר.

סמבוק

עץ הסמבוק  גדל באירופה אסיה ואפריקה ובכל המקומות שבהם גדל עץ הסמבוק הוא משמש כצמח מאכל וצמח מרפא. ברפואה המסורתית משמש צמח המרפא סמבוק שחור להגברת תנגודת הגוף למחלות. פֵּרות הצמח עשירים במיוחד בפוליפנולים (נוגדי חמצון חשובים) ובויטמינים A ו C. לפרי הסמבוק מיוחסות תכונות אנטי-בקטריאליות ואנטי-ויראליות ולכן הוא נחשב ברפואת הצמחים יעיל מאוד בטיפול בהצטננות, בשפעת ובזיהומים אחרים בדרכי הנשימה.

גינגר

שורש הג’ינג’ר (זנגביל) הגיע אלינו מהמזרח. כבר לפני אלפי שנים הוא היה חלק נכבד מרפואת האיורוודה והרפואה הסינית ואפילו חז”ל השכילו לעמוד על יתרונותיו הבריאותיים, כשטענו שלכל מחלה יש צמח מרפא, אך הזנגביל טוב לכל מכאוב.  ברפואה הסינית המסורתית ג’ינג’ר שימש כצמח מחמם, לשיפור רמת האנרגיה הכללית בגוף, להקלה על שיעול ולהפחתת עודף לחות בריאות.

על פי רפואת צמחי הג’ינג’ר גם ידוע כמחזק מערכת חיסונית ונחשב יעיל במיוחד להקלה על מחלות חורף, הצטננויות, כאבי גרון, שיעול וליחה. ג’ינג’ר נמצא ברבים מהמרשמים של צמחי-המרפא ברפואה הסינית המסורתית. לעיתים בתפקיד המתווך בין הרכיבים השונים, לעיתים בתפקיד עצמו.

עלי אקליפטוס

האיקליפטוס מגיע אלינו מאוסטרליה. ברפואה העממית של ילדי אוסטרליה שימשו העלים כאספלנית לכל סוגי הפצעים והדלקות. לאקליפטוס ריח אופייני של רעננות וטוהר לפיכך השמן האתרי שהופק ממנו משמש בתרופות עממיות ומודרניות. נחשב כבעל תכונות של ממיס מכייח  ולכן טוב במקרים של גודש בדרכי הנשימה.