ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכל וולדיגר מהציונות הדתית, קיימה היום (ראשון) דיון על יצירת מעטפת ליווי, טיפול ושיקום לתלמידי ישיבות ההסדר ולחיילי המילואים ששירתו במערך לזיהוי חללים או שנחשפו במסגרת שירותם לפעילות במחנה שורה ובמוקדים נוספים.
בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה: "למדינת ישראל יש חובה מוסרית מהמעלה הראשונה כלפי אלה שעשו עבורה את העבודה הקשה ביותר שניתן לדמיין. חיילים שעמדו בחזית הזיהוי והטיפול בחללים נחשפו למראות ולחוויות שאיש לא אמור לשאת וכל זה מתוך תחושת שליחות גדולה, ואיתם רבים נוספים שהיו שם, נתנו את הבסיס והמעטפת שאיפשרו את הפעילות הזו. התפקיד שלנו לוודא שהמדינה לא משאירה אף אחד מהם לבד".
הדיון התמקד בין היתר בקבוצה של כ-200 חיילי הסדר ששירתו במחנה שורה בתחילת המלחמה. מפרסומים בתקשורת וכן מפניות של מספר חברי כנסת לוועדה עולה כי חיילים אלה שבו לישיבות לאחר כשבוע של שירות ללא מעטפת טיפולית.
בדיון עלה, כי מי ששירת במחנה שורה 45 יום ומעלה הוכר כזכאי לזכויות של לוחמים, הכוללות תכניות וסדנאות חוסן מעמיקות, אולם חיילי ההסדר, ששהו בשורה זמן קצר יותר, אינם זכאים למענה זה.
בנוסף עלה כי הם גם אינם זכאים לקחת חלק ב'תכנית עמית', המסייעת למי שסיימו לשרת בעיבוד חוויות מהשירות ובחזרה לשגרה.
בדיון לקחו חלק גם משרתי המערך לזיהוי חללים שסיפרו שתוכנית שיקום ייעודית לכל משרתי המערך, עליה דובר כבר בחודש דצמבר, עדיין לא החלה לפעול.
משרתים נוספים ששירתו במחנה שורה בתפקידים שאינם כוללים מגע ישיר עם החללים סיפרו גם הם על חוויות קשות וציינו כי הם אינם זכאים למעטפת שיקומית הניתנת למשרתים אחרים.
סא"ל אוריאל זמיר, רע"ן סדיר ביחידת מיטב, צה"ל הסביר כי בתקופות השל"ת (שירות ללא תשלום), בה שוהים חיילי ההסדר בישיבה, הם אינם נמצאים תחת אחריות הצבא ומטופלים על ידי קופות החולים. עוד ציין כי למחנה שורה הוקפצו בראשית המלחמה 209 חיילי הסדר, מתוכם כ-101 עסקו באופן ישיר בטיפול בחללים.
מדבריו עולה, כי חיילים אלה מטופלים כיום על ידי קופות החולים, בליווי של צה"ל ומשרד הביטחון. עוד ציין כי צה"ל הוציא בספטמבר 2024 קול קורא לכל מי שלקח חלק בפעילות בשורה להשתתף בסדנת חוסן: "נרשמו לסדנה 122 חיילים והתייצבו בפועל 98, שהם 47% בסך הכל מחיילי ההסדר ששירתו שם. בתקופה האחרונה אנחנו עושים עבודה סביב מענים לחיילי המילואים בשורה וכל מענה שיינתן להם ינתן גם לחיילי ההסדר".
סא"ל עוזי בכור, מפקד היחידה לתגובות קרב בחיל הרפואה הוסיף: "אני מסכים שמדובר באוכלוסייה ייחודית שעשתה תפקיד מורכב במלחמה ונחשפה בחלקה לאירועים טראומטיים ושתפקידינו לדאוג להם. כל עוד חייל נמצא בשירות הטיפול הוא על ידי קב"ן וברגע שאדם משתחרר ישנן שתי אפשרויות: הראשונה היא במסגרת תכנית עמית המיועדת לאנשים ללא אבחנה קלינית, במסגרתה מקבלים מענים הוליסטיים וגם טיפול נפשי. השנייה מיועדת לאדם שיש לו תסמינים משמעותיים ואבחנה, שיכול לפנות לאגף השיקום להכרה וטיפול.
"כפי שצוין, חיילי שנמצא בשל"ת לא נמצא בשירות צבאי בפועל והטיפול נעשה במסגרת קופות החולים. עכשיו צריך לבחון האם המענה הזה הוא מספק או לא, והאם אנחנו כצה"ל צריכים לתת יותר".
הרב שרגא דהן, רב צבאי לשעבר ששירת במלחמה במחנה שורה: "היינו שם כולם במחנה שורה, נכנסנו עם נפש אחת ויצאנו עם אחרת, חדשה, סדוקה וכואבת את כאב האומה, אך כזו שמעולם לא הייתה גאה יותר בעמה ומורשתה.
"בני ישיבות ההסדר נקראו כדי לסייע בעבודה בסיטואציות לא הגיונית, העמיסו על כתפיהם הצעירות את כבודם של הקדושים. גם אלה שהיו שם לצידם, בתוך הדממה והריח שהנפש לא שוכחת, אנשים שקופים שעשו את עבודתם בשקט ובצניעות צריכים חיזוק, חיבוק ותמיכה. המנקות בחדרי הטיפול, צוערות שסייעו בשמירה על הסדר ובהכוונה של משאיות הקירור, נהגי המשאיות, רופאים, אנשי בינוי, חשמל ולוגיסטיקה ועוד.
"כולם היו שם וסייעו בכל מה שדרשו התהליכים האלה, ראו את המראות, הריחו את הריחות, את העוצמה והקדושה. הם נושאים את שורה בתוכם בכל רגע. אני קורא לוועדה הזאת - אל תשכחו אותם, אל תתנו להם להתמודד לבד על הנפש שהשתנתה לנצח".
נועם רון, שירתה במילואים במחנה 'שורה': "הייתי 580 יום ב'שורה' מטעם מדור תקשוב. רובינו מילואמיניקים ויש גם סדירים, כולם בני 18-23. 7 ימים בשבוע היינו נכנסים לחדרי הטיפול לטפל במחשבים במשך שעות, לא משנה מה קורה בתוך החדר כשאנחנו במרחק אפס. ראינו הכל, הרחנו הכל. בשבוע הראשון או השני למלחמה הייתה פגישת חוסן אחת לכל המפקדה ביחד, עשרות אנשים.
"אני לא ראיתי קב"ן עד יולי 2025. מאז פניתי כל יום לאנשי החוסן ביחידה עד שסוף סוף השתכנעו ועשו לנו סדנת חוסן אחת של יומיים והכל נשאר פתוח. זה מלווה אותנו כל יום ואנחנו מבקשים לקבל מענה ומעטפת שתאפשר לנו להתחיל את החיים שלנו כמו שצריך".
סרן במיל' שמואל מלול, קצין במערך זיהוי החללים הצפוני: "חשוב לזכור ולציין שלא מדובר רק במשרתים במחנה שורה, כי יש זכאויות ומענים שכבר אושרו ביחס למשרתים בשורה ולא במקומות אחרים וזה מתחיל בדברים הקטנים. המערך הצפוני טיפל במאות חיילים החל מתהליך הקליטה, השינוע והזיהוי, הפרידה מהמשפחות. אנחנו 420 חיילי מילואים ביחידה ואני עשיתי מעל 400 ימי מילואים ברצף ואיתנו גם צוותי המעטפת שלא היו במעגל הראשון אבל היו, ראו, הריחו וחוו הכל".
יהודה איש שלום, ארגון נכי צה"ל: "התכנית לא יצאה לפועל, ההסדרניקים לא נכללים.. ריבונו של עולם, עברו יותר משנתיים והפינג פונג נמשך. מי לוקח אחריות על הדבר הזה? איפה הרצף הטיפולי? בואו נתחיל מלהסתכל לבעיה בעיניים. לראות ולהסכים שיש בעיה, לשלב כוחות ולהתחיל לבנות מענים. תכנית עמית עושה דברים חשובים אבל הטיפול הנפשי הוא לא הליבה שלה והיא לא מתאימה לאנשים שאנחנו מדברים עליהם. חייבים לקחת אחריות מקצה לקצה".
שמרית טוביאנה, פורום נשות משרתי המילואים: "כל משרתי מערך הטיפול בחללים מרגישים שקופים. יש אנשים שהיו 450 ימים בשירות וגם הם לא מקבלים טיפולים. מתי מישהו יתעורר ויבין שצריך לעשות לזה סוף? בדצמבר אמרו שהתכנית מאושרת. אנשים נשארים בבית, לא חזרו לתעסוקה. זה פוגש אותם בתפקוד ההורי, הזוגי. מה תכנית עמית יכולה להועיל לחיילים שטיפלו בחללים? היא לא מותאמת לזה".
יו"ר הוועדה דרשה בסיכום הדיון לכלול את חיילי ההסדר בזכאות לתכנית עמית כשלב ראשון וכן לשקול שוב את הקריטריון של 45 ימי שירות לצורך זכאות לתכניות החוסן הנוספות: "שמענו כאן את אלה שהיו שם. להרחיק אותם זה להתעלם מבעיה משמעותית ואקוטית ואם נעשה זאת עכשיו זה יפגוש אותנו בהמשך ביתר שאת. לשלוח אנשים כאלה לחפש מענים בקופות החולים זה פסול, זו אחריות של הצבא. תפנו לראשי הישיבות ותמצאו את הדרך לאתר כל מי שצריך טיפול נפשי".
עוד דרשה ח"כ וולדיגר להאיץ את הוצאתה לפועל של התכנית הייעודית למערך לזיהוי חללים ודרשה מצה"ל וממשרד הביטחון ולהעביר לוועדה דיווחים שוטפים בנושא.
הצטרפו לדף הפייסבוק של חרדים 10 >>
הצטרפו לדף X של חרדים 10 >>
רוצים עוד נייעס, סרטונים וסיפורים? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של חרדים 10 >>
