
בית המשפט העליון דן הבוקר (שלישי), בהרכב מורחב של שבעה שופטים בהובלת השופט יצחק עמית, בעתירות המבקשות לחייב את המדינה להכשיר באופן רשמי את מתחם 'עזרת ישראל' בכותל המערבי, בהתאם ל'מתווה הכותל'. זאת לאחר עשור שבו ממשלות נתניהו נמנעו מהכרעה בסוגיה שהסעירה את המדינה.
השופטים הנוספים בדיון הם נועם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ וחאלד כבוב.
השופטים סירבו לדון בטענות האם אפשר לקיים תפילה מעורבת ברחבת הכותל אלא מדוע הנושא לא מקודם.
הדיון הסתיים כעבור למעלה משעתיים.
הרבנות הראשית ורב הכותל הגישו חוות דעת חריפה, שלפיה לבית המשפט אין סמכות להתערב בניהול האתר, המוגדר כבית כנסת שבו חלים דיני ההלכה בלבד.
עורך הדין המייצג את הרבנות הראשית טען כי לבית המשפט אין סמכות להתערב בעניין: "לבית המשפט אין סמכות לדון בסוגייה זו של סדרי תפילה, כמו שבית המשפט לא ישפוט בחליצת נעליים במסגד. כל הנושאים הללו הם אקס טריטוריה, בית המשפט לא יכול לפסוק".
הוא הוסיף: "יש לנו 16 מיליון איש שבאים כל שנה, ויש כאן 20 נשים שמבקשות משהו אחר. לא יכול להיות שמצד אחד לבית המשפט אין סמכות לדון, ומצד שני בהוראות סותרות הוא מעביר לעירייה הוראות".
עורך הדין מטעם 'הקרן למורשת הכותל', תקף את פרובוקציית נשות הכותל: "אין לנו שני עברי מתרס, נשות הכותל מתעקשות להיכנס לעזרת הנשים, איפה שיש הכי הרבה נשים שאינן מסכימות עם אופן הפולחן שלהן. זו חבית נפץ שמתפוצצת, לא משנה כמה ננסה לעצור את זה".
עמית הסכים עם דבריו: "הכותל אינו מקום לזירת הפגנות".
לדברי עורך הדין, "הרחבה הדרומית פעילה, זרמים אחרים עושים בה שימוש. יש חלופה. אם יש חלופה כזאת, וגם בית המשפט אמר בדיונים קודמים, מי שאינו רוצה להתפלל לפי מנהג המקום שיתכבד וילך לרחבה הדרומית שהיא פעילה".
הוא הוסיף כי על אף האפשרות של נשות הפרובוקציה להתפלל ברחבה הדרומית, הן נכנסות להתפלל בכוונה עם ספרי תורה בעזרת הנשים המקורית.
בא כוחה של ישיבת הכותל טען אף הוא כי אין לבית המשפט סמכות לדון בעניין, ותקף את החלטת השופטים שלא לדון בעניין התפילה המעורבת אלא באיך תתקיים התפילה: "הנושא כאן הוא חופש הפולחן, על כן יושבים כל המכובדים משמאלי (-הרפורמים), ועותרות כפי שעותרות, ועותרים כפי שעותרים.
"הנושא הוא מה דרך הפולחן הנכונה, האפשרית, הראויה, במקום הקדוש, הוא הכותל המערבי ורחבתו. זה הדיון. ועל הדיון הזה, כבודכם מדלגים ומציעים לנו לדון בעניינם של קרשים, שאנחנו לא מזלזלים בהם. אני חושב, כבודכם, שאי אפשר שכבודכם ייתנו ולו החלטות ביניים בדין הזה, מבלי שנושא הסמכות יוכרע".
בערוץ 14 צוין, כי הדיון הוא למעשה המשך ישיר לאירועי חודש שבט תשע"ו. בדיוק לפני עשר שנים קיבלה הממשלה החלטה דרמטית על אימוץ 'מתווה הכותל' – תוכנית שנועדה לשנות מן היסוד את אופיו של הכותל המערבי.
כבר אז, ההתנגדות הציבורית לא איחרה לבוא. מתוך הבנה שהקרב על קדושת הכותל לא יוכרע רק בדיונים משפטיים אלא בנוכחות בשטח, החלו גורמים תורניים וארגונים כמו "מרכז ליב"ה" לארגן תפילות המוניות. ראשי חודשים וחול המועד הפכו למפגני עוצמה של נאמני הכותל, שהבהירו כי הציבור אינו מוכן למכור את קודשי ישראל תמורת שקט פוליטי.
הלחץ הציבורי עשה את שלו, ולאחר שנה וחצי של מאבק הסברתי ופוליטי, הודיעה הממשלה על הקפאת המתווה – צעד שנתפס כניצחון גדול לשמירת הסטטוס קוו.
למרות ההקפאה, המאבק לא פסק לרגע. מדי ראש חודש מגיעות קבוצות של נשים לרחבת הכותל, לבצע את הפרובוקציה המכוונת שלהן שנועדה לייצר כותרות ולחץ על מערכת המשפט.