אילו היה אברהם אבינו חי בדורנו אנו, בוודאי היו כולם מכתירים אותו בתואר “מרן”. גם העיתונאים ואפילו כל סוגי פרשני ה’רדיו החרדי’ לרשתותיו מיניו ושדריו. ברור. השאלה היא מה היה קורה אילו היו אלו אמורים להתמודד עם מנהיגותו של יצחק אבינו. כנראה ליצני הדור היו מגדירים אותו כמסתגר, מחמיר, אינו יורד אל העם ומי יודע מה עוד. השם ירחם.
לפני שאנו שופטים את ליצני הדור, הבה נתבונן כמה גדול היה פעלו של אברהם אבינו ואפילו בעין בלתי תורנית מבינה. כדאי לעיין בתיאורים המבארים את המהפכה שעשה אברהם, הנה קצת ממילותיו הרמב”ם אודות אותם ימים כאשר אברהם השיב עטרה ליושנה והיה “לבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה, וידע שיש שם אלוה אחד… והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד, והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה… וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומזהיר…”
קולטים את המערך העצום? פסיכולוגיה אישית, עריכת ספרים והפצתם, סמינריוני אירוח ברמה גבוהה, השכלה ודעת לכל, ובקיצור הפנינג אדיר של אמונה. אלפים ורבבות לא פחות, היו מאנשי אברהם עד שכולם קראוהו אב המון גויים. הנהגה של ממש בקנה מידה עולמי.
והשאלה הגדולה עולה מאליה, מה קרה כאשר באה עת חילופי ההנהגה, כאשר זרחה שמשו של יצחק שהיה ‘מידת הדין’ והיה ספון רבות בבית המדרש בתוקף תפקידו מאת אביו להיות “מלמד ומזהיר…”
היכן אכן נעלמו כל אותם אלפים ורבבות שקיבץ אברהם גדול דורו בעמל חיים?
טופ, נניח שהאלפים שרדו, אבל היכן הרבבות, האם הם השתחלו בין שבעים הנפש שגלו עם יעקב למצרים? ממש לא. כפי הנראה מאז פטירתו של אברהם אבינו הללו הלכו והתמעטו אט אט. הגיוני בהחלט שהם לא ידעו ולא השלימו עם מנהיגותו ה’בדלנית’ של יצחק אבינו. פרשניהם הסבירו כנראה בין האתרים וגליהם כי הלה אינו ‘פתוח’ כקודמו ואינו יורד אל העם, כאילו היה חלילה יצחק מוגבל אישית באפשרויותיו.
הנהגה על פי הדור
טעותם הפשוטה הייתה כי אדרבה יצחק בחר בהנהגה זו על פי הבורא, משום שכך היה מתאים לדורו שלו. מנגד אברהם היה בתקופת האיסוף אחר הכפירה הגדולה של דור אנוש ומשך תפקידו היה שונה בעולם. ואולם אחר שכולם כבר ידעו את האופציה הקיימת כעת בא עידן הבירור עליו הופקד יצחק, עתה הייתה העת להתקדם ברמה ולעלות מעלה, בפרט כאשר קמו מתנגדים ספציפיים יותר לשיטה העדכנית של אברהם אבינו. (ומעניין כל הנהגת ימינו אנו באה דווקא כתוצאה מברכותיו של יצחק ליעקב ועשיו אחיו שהתחלקו בסייף ובספר, ובכלל באופי ההובלה בעולם. שכן חלוקת התפקידים נכונה רק אחר המיון המתבקש).
מי שלא הבין להסתופף ולהשתדרג במחיצתו של גדול הדור הבא, מצא את עצמו בפח הזבל של ההיסטוריה. ההפסד היה כולו שלו כמובן.
כל מילה בדבר ההקשר המתבקש לשושלת ההנהגה בימנו אנו, מיותרת בהחלט.
קל להביט אחורה ולהבין, אולם למרבה הצער לא אחת, זה קורה גם לנו, במקום לקבל הכוונה ממה שגדול מאתנו, אנו מתהפכים ומסבירים את עצמנו לדעת, אנו “יודעים” להסביר לדברר וליחצ”ן כל המתרחש בעולם, בפרט כשזה לא ‘מתאים’ לנו או אף בכדי שזה לא יאיים ויתקרב אלינו.
כך למשל קורה שבמקום להתאים את עצמנו להוראותיו של גדול הדור אנו מנסים להתאים אותו אלינו… וכאשר גדול הדור מורה ומכוון אנו מסבירים לעצמנו ולעיתים גם לסובבים אותנו שהכוונה היא לא בדיוק ליבלת שלנו, אלא… ובכלל הרי הוא אומר ומורה זאת בגלל ש.. וש… וגם… ו…
חשוב שנהיה מודעים לכך כי עדיין אנו שבויים בעולם האינטרסים שלנו, עדיין אין אנו יודעים להגביה ולצוף ממעל לנטיות שלנו ולהחליט הכרעות חיים נקיות מכל רבב אישי. אל לנו ל’התאים’ לעצמנו את מערך המצוות והציוויים שנועדו לנו כי בכך אנו מנטרלים את העוקץ שבהם, זה האמור לשפות ולשייף את הגיבנת האישית שלנו.
אגב אלו ששרדו את כל מעברי ההנהגה, אברהם, יצחק, יעקב וכו’ הם היו אלו שזכו והיו לעם הנבחר שזכה לכל הטוב, לבסוף כחטיבה אחת מלוכדת ומאושרת בארצו הטובה. העקשנים למיניהם נותרו הרחק מאחור ונקברו במכת החשך במצרים. ההנהגה היהודית מעולם לא נעצרה בשום מקום. נקודה למחשבה.
המאמר פורסם בעיתון ‘יום ליום’.