בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום (חמישי) שלוש שנות מאסר על אלימלך שטרן, חסיד ויז'ניץ תושב בית שמש, שהורשע לפני חודשיים בביצוע עבירות של מגע עם סוכן חוץ וקשירת קשר לאיומים בהנחיית גורמים איראנים.
ממאסרו של שטרן ינוכו הימים בהם שהה עד כה במעצר. כמו כן, נגזרה עליו שנת מאסר על תנאי וקנס כספי על סך עשרת אלפים שקלים.
שטרן הוא הראשון מבין המעורבים בפרשות הריגול האיראני שנגזר דינו שלא במסגרת הסדר טיעון. השופטת חנה לומפ ציינה בגזר הדין: ״הלב נחמץ שאברך חיובי נפל מאיגרא רמה לבירה עמיקתא, אולם הנאשם הביא את עצמו לשם״.
בהכרעת הדין קבעה השופטת, כי שטרן עמד בקשר עם סוכנת חוץ ממדינה זרה, שכינויה 'אנה', ובמסגרת הקשר ביצע משימות שונות בהנחייתה, בתמורה לתשלום במטבעות דיגיטליים.
לצורך ביצוע המשימות גייס שטרן אזרחים ישראלים נוספים והפעילם בהתאם להנחיות שקיבל. בין היתר הודפסו ונתלו מודעות בעלות מסרים בעלי אופי ביטחוני לאומני, נאסף טלפון נייד על פי הנחיות הסוכנת, והועברו כספים במרחב הציבורי בירושלים ובתל אביב.
בית המשפט קבע כי כבר מראשית הקשר קינן בלבו של שטרן חשד בדבר זהותה של 'אנה' כסוכנת זרה, וכי חשד זה הלך והתגבר ככל שהמשימות החריפו וקיבלו אופי ביטחוני מובהק.
במסגרת הטיעונים לעונש עמדה פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו"ד ישי זיגמן, על חומרת העבירות והמסוכנות הנשקפת מהפעלת אזרחים ישראלים בידי גורמי מודיעין זרים, הפועלים מתוך המדינה ובמרחב האזרחי עצמו.
הפרקליטות הדגישה כי אין מדובר בפגיעה בגורם מופשט, אלא בפעילות עוינת היוצרת סכנה ממשית בשכונות מגורים, במרחב הציבורי ובשגרת חייהם של אזרחים תמימים וזו בדיוק המשמעות של פעילות עוינת המבוצעת "מבפנים".
עוד ציינה הפרקליטות, כי מאז כתב האישום בעניינו של שטרן הוגשו יותר משלושים כתבי אישום נוספים בעבירות דומות, וכי מדובר בתופעה רחבה ומתפתחת של הפעלה איראנית בתוך מדינת ישראל, החוצה מגזרים ואינה מבחינה בין אוכלוסיות שונות.
לטענת הפרקליטות, ריבוי המקרים והפיכתם לאירוע שכיח מעידים על כך שאין הרתעה מספקת, וכי לא די בחשיפת המקרים ובהעמדת המעורבים לדין, אלא נדרשת הרתעה באמצעות ענישה מחמירה.
הפרקליטות ציינה עוד כי הנאשם בחר לנהל את ההליך בעניינו ולא קיבל אחריות למעשיו, ולפיכך עתרה להטלת עונש של 7 שנות מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.
בית המשפט, כאמור, גזר על הנאשם שלוש שנות מאסר לצד עונשים נלווים. בית המשפט קבע: "כאשר עסקינן בעבירה בה הורשע הנאשם, נודעת חשיבות יתירה לשיקולי הרתעת הרבים, לנוכח משמעותה של ההגנה על ביטחון המדינה, הנזק הפוטנציאלי העצום שטמון בעבירות אלה, ומתוך ניסיון למנוע הוצאתן מן הכוח אל הפועל".
השופטת חנה מרים לומפ אמרה עוד בהחלטתה: "לא הייתה בתיק מחלוקת עובדתית. התחשבתי בנסיבות האישיות שלו, אך מדובר בעבירות שבוצעו תוך כדי מלחמה".
מכתב האישום, שהוגש בשנה שעברה, עלה כי שטרן, חסיד ויז'ניץ בן 23 מבית שמש, עמד בקשר עם סוכן חוץ שכינויו 'אנה'. במסגרת הקשר ביצע משימות שונות שהוטלו עליו וקיבל תמורתן במטבעות דיגיטליים. לשם ביצוע המשימות, גייס שני אזרחים ישראליים נוספים.
כך, למשל, הדפיס ותלה שטרן מודעות עם תמונה של כף יד שטופת דם וכיתוב באנגלית: "יהיה כתוב בהיסטוריה שילדים נהרגו, בואו נעמוד בצד הנכון של ההיסטוריה". לשם כך גויס אחד הישראלים שביצע את המשימה וצילם את עצמו, והעביר את התמונות לשטרן שהעביר אותן ל'אנה'.
בנוסף, אסף אותו אדם לבקשת שטרן טלפון מאזור עתלית לפי הנחיות 'אנה', והפעיל סכומי כסף ברחבי ירושלים ותל אביב באמצעות ישראלי נוסף. 'אנה' הנחתה אותו לבצע פעולות נוספות, כולל שליחת חבילות עם סכין וזר פרחים לבית שגריר ישראל בסבא"א, אך שטרן השיב כי הוא חושש להיכנס לכלא.
במענה לכתב האישום טען שטרן כי לא חשד בכך ש'אנה' היא סוכנת חוץ וכי זכויותיו נפגעו במהלך החקירה. בעקבות כך ביקש לפסול את הודאותיו.
פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו"ד ישי זיגמן, טענה כי הנאשם היה מודע לזכויותיו והודאותיו ניתנו מרצונו החופשי.
הצטרפו לדף הפייסבוק של חרדים 10 >>
הצטרפו לדף X של חרדים 10 >>
רוצים עוד נייעס, סרטונים וסיפורים? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של חרדים 10 >>
