
בג"ץ הפך הערב (שלישי) את פסיקתו הקודמת מחודש מאי האחרון, וקבע ברוב דעות כי הממשלה אינה חייבת לקיים הליך תחרותי במינוי נציב שירות המדינה, כל עוד היא עומדת בהוראות חוק המינויים.
הדיון הנוסף נערך בהרכב של חמישה שופטים. שלושה מהם - המשנה לנשיא נעם סולברג, השופט דוד מינץ והשופטת יעל וילנר - קבעו כי אין עילה להתערב בהחלטת הממשלה למנות נציב באמצעות ועדת מינויים מיוחדת, כפי שהיה נהוג בשלושת העשורים האחרונים.
לעומתם, השופטים יצחק עמית ודפנה ברק-ארז סברו כי המינוי מחייב מנגנון תחרותי קבוע, על מנת להבטיח את עצמאותו ואי-תלותו של הנציב - אחד התפקידים המרכזיים בשירות הציבורי בישראל.
השופט מינץ, שכתב את עמדת הרוב, הבהיר כי סעיף 6 לחוק המינויים מעניק לממשלה שיקול דעת מלא, ובו קבוע פטור ממכרז. הוא דחה את הטענות לשיקולים זרים או ניגוד עניינים, ואף הבהיר כי מדובר במתכונת מינוי "מושרשת ונהוגה" מזה שנים.
המשנה לנשיא העליון השופט סולברג מתח ביקורת על השופט יצחק עמית והיועמ״שית גלי בהרב מיארה, שניסו להוביל לשינוי הנוהג ולקבוע דרישה של הליך תחרותי:
״האופן שבו הגיע ההליך אל סיומו, ממחיש את הצורך לנהוג זהירות בכל הנוגע להנעתם של שינויים חדים: מאמץ רב הושקע, משלל כיוונים; מחירים – שביניהם הותרתה של נציבות שירות המדינה זמן רב ללא מינוי קבע – שולמו, אך בסופו של דבר נותרנו עם חזרה אל נקודת המוצא - שיטת המינוי אשר נהוגה עִמנו מזה למעלה מ-30 שנה.
"טוב יהיה אפוא, במבט צופה פני עתיד, אם 'תמונת סיום' זו, על הדרך הארוכה שנדרשה עד אליה, תישקל על-ידי כלל העוסקים במלאכה - כמובן לא כשיקול בלעדי - טרם שינסו לשנות מן הנהוג והמושרש במחוזותינו. שינויים, גם דרמטיים, עשויים להיות נדרשים ומבורכים; אך התנהלות במתינות ובזהירות - חשובה ביותר אף היא.״
מנגד, הנשיא עמית התריע כי כאשר לראש הממשלה שליטה בפועל על מינוי הנציב - נפתח פתח למינוי פוליטי. הוא הדגיש את החשש משחיקת העצמאות של השירות הציבורי וקרא לקבוע נוהל מחייב הכולל הליך תחרותי.
השופטת ברק-ארז חיזקה את עמדתו והוסיפה כי מדובר ב"שומר סף" ולא במשרת אמון, וכי שיקולים של שוויון וניגוד עניינים מחייבים הגנה על עצמאות התפקיד.
בסופו של דבר, הצו שניתן בפסק הדין המקורי בוטל, והממשלה רשאית להמשיך בשיטת המינוי שאינה מחייבת מכרז או הליך תחרותי מלא.
יחד עם זאת, כל שופטי ההרכב קראו לממשלה לקבוע נוהל מינוי קבוע לעתיד.