גל הירש, מתאם השבויים והנעדרים, סיפר בראיון לעמית סגל ב'ישראל היום', כי יחיא סינוואר תכנן לשמור את החטופים כנכס שיניב לו תשואה של 10 שנים.
כן, 10 שנים של משא ומתן. "סיווגנו את החטופים לרון ארדים, כאלה שיש חשש שלא יימצאו; וקסמנים - חטופים במקום ידוע אבל עם סיכויי חילוץ נמוכים; רגב וגולדווסרים - חללים; או שליטים, כאלה שמחזירים בעסקה".
כאשר הירש נטל על עצמו את המשימה הקשה ביותר שהוטלה אי־פעם בשירות הציבורי, היו חטופים ונעדרים במספר חסר תקדים, שעדיין לא היה ידוע אז.
רוצים עוד נייעס, סרטונים וסיפורים? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של חרדים 10 >>
למעשה, הירש לא נקב במספר החטופים עד לסוף חודש נובמבר, כדי לא לתת לחמאס הזדמנות לטעון שחטופים הם בכלל נעדרים. "בשעות הערב של 8 באוקטובר אני מבין שחסרים לנו 3,200 אנשים. בשבוע השני 1,060. בהמשך 400", אומר הירש.
לדבריו, במהלך המלחמה היה פער בלתי נתפס בין עומק המודיעין לבין סיכויי החילוץ הקלושים של החטופים. "היו מקרים שיחידה שלנו היתה ליד הדלת, אבל ידענו שלא נשיג את השניות החיוניות לחילוץ, אז ויתרנו".
המלחמה ערבבה בין הסוגים. "לא היה בעידן המודרני אירוע של צבא מתמרן עם שש אוגדות, כשבשדה הקרב מוחזקים מאות חטופים בעשרות מיקומים. כשהחל התמרון, ב־26 באוקטובר, עבדנו ממשרד מאולתר שסידרו לנו באחד הווי־וורקים, וכל המשפחות רצו אלינו וזעקו 'מה אתם עושים להם'. אנחנו התעקשנו תמיד על הסדר: שו"ן ותמרון, בלי לוותר על אף אחד משניהם".
המפגש עם הקטארים נוצר זמן קצר לפני כן. הירש צלצל לנייד של בכיר קטארי, שהציע את שירותי התיווך של מדינתו. איך אדע שאתה יודע לספק את הסחורה, שאל.
"תגיד מה אתה צריך", השיב הקטארי. "תוציא לי חטופים", השיב הירש. הוא ירד דרומה לעזה, לפקח על הפיילוט של השחרור. הוא המתין בחדר של המח"ט החטוף החלל אסף חממי, פקוד של הירש בעבר. למחרת שוחררו יהודית ונטלי רענן. אחר כך הגיעו החטופות יוכבד ליפשיץ ונורית קופר דרך מצרים.
קטאר קיבלה את תפקיד המתווך.
"מה הרג אותי?" אומר הירש לסגל, "הפער האדיר בין מה שאני רואה בחומר ובחדרי המשא ומתן. בפנים הם דרשו כניעה מוחלטת ובחוץ שידרו שישראל הסרבנית. השיא היה ברמדאן: סינוואר תכנן 'מבול אל־אקצא 2', אבל אותנו האשימו שבסירובנו להפסקת אש במהלך הצום אנחנו מטרפדים עסקה".
בחמישי בבוקר סגרו רשמית את המטה. הירש יישאר עם פרטים שיישא, כמו עמיתיו, כל חייו.
מתוקף תפקידם ראו כל סרטון, צפו בכל זוועה, שמעו כל עדות: "כבר מתו לי אנשים בידיים, הרגתי וכמעט נהרגתי, אבל לא ראיתי דבר שואתי כזה, דבר תנ"כי כזה".
