בג”ץ נגד הבד”צים: “בלי כתבי סירוב – זה העונש הכי חמור”

נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, נגד כתבי הסירוב של הבד”צים: בדיון שנערך הבוקר (רביעי) בבג”ץ, אמר גרוניס כי “אם יש הסכמה של שני הצדדים, אין שום בעיה להקים בית דין לממונות, אבל בלי כתבי סירוב”.

גורניס הוסיף: “ובלי קשר למוסדות שלטוניים. זה לא שונה מאנשים שהולכים לבוררות בפני עורך דין”.

גם השופט סלים ג’ובראן אמר: “בית דין רבני אין לו שום סמכות להכריע בהליך שמתנהל בפני בית משפט אזרחי. בית דין רבני רשאי להעניש מישהו שפנה לבית משפט חוקי? זה (כתב סירוב – ש.ל.) העונש הכי חמור, במציאות של האוכלוסייה המדוברת זה מאוד פוגע. זה פגע קשות בעותרים”.

בעקבות זאת החליט בג”ץ להוציא ‘צו על תנאי’ שמחייב את המשיבים לנמק מדוע לא יבוטל ‘כתב הסירוב’.

כפי שדיווחנו אמש, הדיון התקיים בעתירה שהגישה עמותת חדו”ש יחד עם תושבת אלעד, נגד בד”ץ ‘הישר והצדק’ בנשיאות רב העיר אלעד הגר”מ מלכה, לאחר שבית הדין הוציא ‘כתב סירוב’ כנגד האישה.

קצת רקע:

הפרשה החלה בסכסוך שכנים. משפחה פלונית שעברה לגור בבניין של העותרת, החלה לבנות מרפסת ללא רישיון. העותרת פנתה לעירייה, אך לדבריה שם לא עצרו את הבניה, ומשכך היא פנתה לבית משפט השלום בפתח תקוה, שהוציא צו להפסקת עבודות.

המשפחה שבנתה, פנתה לבית דין הישר והצדק, שהוציא פסק הדורש לבטל את התביעה, ולקיים את הדיון בבית דין. משסרבה העותרת, הוציא בית הדין אזהרה, ומשהמשיכה להתעקש, הפיץ בית הדין בערב יום כיפור תשע”ג, ‘כתב סירוב’ נגד האישה בכל העיר, בשל הליכתה לערכאות.

במרץ 2013 פנתה עמותת חדו”ש למשרד היועץ המשפטי לממשלה בעניין, ולאחר ימים ספורים  פרסם היועץ הנחיות הקובעות כי “פרסום כתב סרוב במטרה לגרום לבעל דין לבטל תביעה אזרחית עולה לכאורה לכדי עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט”. במקרים חמורים תשקל האפשרות לראות בהוצאת כתב הסרוב “עבירה של איומים או סחיטה באיומים”.

אולם בית הדין סירב לבטל את ‘כתב הסירוב’, ובחדו”ש הגישו עתירה לבג”ץ בדרישה לבטל את כתב הסירוב.

בנוסף ביקשו העותרים מבג”ץ פסיקה עקרונית כנגד כתבי הסירוב, בטענה כי הם “פוגעים פגיעה קשה בשלטון החוק ויוצרים מציאות של ‘מדינה בתוך מדינה'”.

כאמור, שופטי בג”ץ החליטו להוציא ‘צו על תנאי’ כנגד בית הדין, שהוצרך לנמק מדוע לא יבוטל כתב הסירוב.