יאיר ויינרב: ברקע האיום של ש"ס, אין חוק, אין תקציב, מה שעלול להפיל את הממשלה... ויש עוד כמה דברים ברקע הסאגה הבלתי נגמרת הזו - וזה נאום 'הטלאי הצהוב' של גולדקנופף אתמול, שטען שהטלאי הצהוב הוא בדיוק כמו העיצומים, נגד החרדים.
אתמול בוועדת החוץ והביטחון, הגיב על הדברים האלה שלומי דמרי, אח שכול ("אני קם בבוקר, אני קם עם שק של סנקציות. כשאני שם את הילדה שלי בגן וכשאני מוריד אותה, אז היא שואלת אותי: 'אבא, אתה הולך עכשיו למילואים?' אז זה סנקציה ראשונה. סנקציה שניה זה כשאני מגיע לעבודה ושואלים אותי: 'יש לך מילואים בקרוב?' ומנסים לרמוז לי באמירה כזו או אחרת לא להגיע למילואים אבל כמובן שאני אמשיך להגיע. סנקציה שלישית זה כשאתה נשכב בלילה במיטה ומנסה להירדם, בדגש על 'מנסה להירדם', כי אחרי שנתיים של לחימה לא פשוט להירדם בלילה. אז זה עוד סנקציה שקשה. ואם כבר נרדמת אז גם החלומות שלך נהיו סנקציה") איזה תשובה הולמת. שלום שלומי דמרי, מפלגת 'המילואימניקים' וגם אח שכול, אחיו של טל דמרי שנרצח בנובה...
שלומי: רק תיקון קטן, טל הוא גם אחי, אבל הוא שרד, מי שנרצח זה דן.
ויינרב: אני מתנצל על הטעות הקשה הזאת, אני מתנצל.
שלומי: הכל בסדר.
ויינרב: ושלום שרי רוט, עיתונאית, חרדים 10. נתחיל איתך, שלומי. החוק הזה לא מתקדם לשום מקום, ובינתיים התבטאויות של הח"כים החרדים רק מחריפות נגד הגיוס.
שלומי דמרי: תראה, ההתבטאויות אתמול בוועדת חוץ וביטחון זה באמת אירוע שחוצה כל גבול, כי כשגולגנופף משווה את הרבנים ואת מנהיגי הציבור החרדי ליהודים בשואה, אז בעצם מי עומד מהצד השני? מי הם הנאצים? בטח לא אנחנו. אנחנו אלו שנלחמים כבר שנתיים בנאצים של החמאס, של חיזבאללה, ובכל גזרה אחרת. האמירה הזאת היא מיותרת, אומללה, וכדאי שנעיף אותה מהספר, מדפי ההיסטוריה.
המראיין: עד כדי כך. שרי רוט, איך התייחסה העיתונות החרדית, ואתם כמובן, להשוואה של גולדקנופף בין העיצומים על החרדים לבין הטלאי הצהוב?
שרי רוט: אפילו עיתון הבית שלו - 'המודיע', עידן את המילים ולא כתב טלאי צהוב, השתמש במילים יותר מעודנות. כנכדה לסבא וסבתא ניצולי אושוויץ, אני כמובן לא יכולה להסכים לשום מוטיב של השואה בשום הקשר, בטח לא בהקשר של מדינת ישראל ומשפחות שכולות וכל הדבר הזה. יחד עם זה, צריך להגיד שהתחושה ברחוב החרדי, וכמי שנפגשת עם אנשים חרדים, יושבת בשבתות עם חבר'ה חרדים ושומעת אותם, התחושה היא מאוד קשה. אז לא להשוות לשום דבר ולשום תקופה אפלה אחרת, אבל התחושה היא לא טובה.
התחושה היא של אלה - ואני לא מדברת על אלה שאינם יושבים ולומדים - אלא על אותם שיושבים ולומדים, הם חשים שרודפים אותם בגלל לימוד התורה. איך אמר אתמול אחד הרבנים? זה לא התלמיד ישיבה היה בכלא, זו התורה שהוא למד הייתה בכלא! וזו תחושה, בעיניים חרדיות, תחושה מאוד מאוד קשה. גולדקנופף פשוט אומר את זה במילים לא מוצלחות, אבל הוא מנסה לבטא את הווייב ואת התחושה במגזר החרדי.
ויינרב: אבל אני מנסה להבין, ואחרי גם ששמענו את שלומי, למה יש תחושה של רדיפה? גם רדיפה זו מילה שישר זורקת אותנו לקונוטציות של תקופות אפלות, כלשונך. על איזו רדיפה את מדברת?
שרי: כי בהשקפת העולם החרדית, בחור שיושב ולומד, בחור או אברך שיושב ולומד מבוקר עד לילה, תורם בדרכו שלו למדינת ישראל, כמו מי שעובד ב'קודקוד', או בחיל המודיעין, או מכין חביתות לחיילים, או נהג בוס, או לא משנה מה. תורם! נכון שהוא לא מת בעזה ולא מוסר את נפשו כפשוטו, אבל הוא עושה שירות.
שלומי: זה רק הבדל קטן שהוא לא מת בעזה, להבדיל מאלפיים חיילים.
שרי: בסדר, לכן אמרתי מכין חביתות, נהג בוס, כל אלה אנשים שלא מתו.
שלומי: גם את האנשים האלו אנחנו צריכים.
שרי: אחוז החיילים שהם קרביים בסיכוני מוות הוא לא גבוה. בסדר, אז אני אומרת, גם את האנשים ששומרים פה על המדינה היהודית והדמוקרטית אנחנו צריכים! יש כאן ציבור במדינה שיושב וחושב שאנחנו צריכים אנשים שייתגייסו למען לימוד התורה.
מה, כשאנחנו נהיה רוב במדינה ונגיד שאנחנו רוצים שחילונים יתגייסו ללמוד תורה בישיבה, אז יבינו את זה? לא הבנתי. יש פה רוב במדינה שלא מבין את זה שהחרדים רוצים ללמוד מבוקר עד לילה, אני יכולה להבין את זה. אבל נרדוף אותם על זה שהם לומדים ועושים שירות לפי דעתם ולפי אמונתם?!
ויינרב: שלומי, כשאתה שומע את השימוש במילה הזו 'רדיפה', אתה מצליח להתחבר לאותנטיות של התחושה של המגזר החרדי שהוא נרדף? או שזה שימוש במילה כדי לעורר איזשהו רגש אצלנו ולזעזע?
שלומי: אני אוציא את המילה 'רדיפה'. אני יודע איך נראית 'רדיפה'. בשביעי לאוקטובר במשך שעות רדפו וטבחו ורצחו אותנו. אני יודע מה זה 'רדיפה' , רדיפה זה לא, אבל אני חייב להגיד משהו. אני מבין את הטיעון של החברה החרדית ושל חברי הכנסת החרדים שיש עליהום על החברה החרדית. והסיבה היא מאוד פשוטה. במדינת ישראל ברגע זה מחוקקים חוק רק לחרדים. משהו שהוא פסול מהיסוד שלו. שביעי באוקטובר היה נקודת השבר. הבנו שהדברים לא יכולים להמשיך להיות כמו שהם עד עכשיו. וצריך חוק גיוס במדינת ישראל לכל אזרח. חרדי, ערבי, ג'ינג'י, תל אביבי או מישהו מהצפון. זה לא משנה. כל מי שחי במדינת ישראל צריך לתרום את חלקו...
שרי: לא אזרח ערבי ישראלי אבל...
שלומי: גם אזרח ערבי-ישראלי, צריך לתרום למדינת ישראל.
שרי: והוא לא! ואין עליו סנקציות!
שלומי: אנחנו לא מוותרים על אף אחד. בשירות צבאי או אזרחי, ומי שלא ישרת, לא יקבל. פשוט מאוד, אנחנו כבר לא נמצאים בתקופה שלפני השביעי באוקטובר שנשאיר את המדינה מופקרת.
ויינרב: אתה הגעת בדיוק למה שאני רוצה להבין, שלומי. אתם ה'מילואימניקים', מה אתם בעצם מציעים? מה יהיה השוני המהותי?
שלומי: אנחנו, יש לנו מתווה גיוס, ברור, שהצענו אותו כבר לפני שנתיים, עוד כשהיינו תנועת 'המילואימניקים', הרבה לפני שהסתכלנו על הפוליטיקה. שכל אזרח במדינת ישראל יתרום למדינת ישראל בשירות צבאי, אזרחי או לאומי. שהצבא יקים מסגרות שמתאימות לאורח החיים של כל אזרח שמשרת בצבא. ומי שנותן, יקבל, מי שלא נותן, לא יקבל. פשוט מאוד.
מדינת ישראל יכולה להקים ישיבות בקו הגבול ולשים שם תלמידי ישיבה. להקצות מכסה לא של עשרות אלפים, של אנשים בודדים שנחשבים מילואים, ולשים אותם שילמדו בישיבה. אנחנו מכבדים את התורה ואנחנו יודעים את החשיבות שלה.
אבל, עם זאת, אנחנו יודעים גם שאנחנו צריכים חיילים. חייב להגיד לך, אחרי 400 ומשהו ימי מילואים, כשיש לי צו ליום ראשון הקרוב, אני מבין שהצבא לא יכול לשרוד ככה. ואני פותח סוגריים. כשאני מגיע למילואים, אוקיי, אני מגיע בשמחה ואני מגיע באהבה ועם רצון לנצח, ויש לנו מילואימניקים שהם אבות לילדים, אימהות ואחיות, שהם האנשים הכי טובים בעולם. אנשים גיבורים. ואנחנו ממשיכים להגיב ואנחנו נמשיך לנצח. אבל לאורך זמן אנחנו לא יכולים להמשיך בדבר הזה. אוקיי.
ויינרב: אני רוצה לצרף לשיחה שלנו את יאיר אטינגר, פרשננו. שלום, יאיר. טוב, תשמע, גם בוויכוח הזה כאן, מבעד למסך שלנו, זה נראה שאין... זה לא מתקדם לשום מקום. לא מתכנס. הסכמות לא יהיו כאן.
יאיר: כן, אז לכן בוא נדבר על הפוליטיקה קצת. יש כאן דרמה פוליטית. ויש כאן ניסיון להריץ את חוק הגיוס, חוק ההשתמטות, חוק ביסמוט. ולפני שעה קלה, עולה ראש הממשלה בדיון 40 חתימות, במליאה בכנסת, ומנסה להושיט יד לחוק שנראה שמפרפר ואולי טובע. אם אתה עוקב אחרי הדיונים בימים האחרונים בוועדת חוץ וביטחון, הולך מאוד מאוד קשה שם, ועולה נתניהו ואומר: 'זה חוק היסטורי'. עולה נתניהו ואומר: '23 אלף מתגייסים בתוך שלוש וחצי שנים'. הוא אומר, נתניהו, יותר מזה, 'לא יצטרכו סנקציות, כי כולם יבואו'. מי שמאמין, בסדר גמור. אני... זכותך להאמין.
אבל, אני רוצה להגיד מי הנמען של הדבר הזה. הנמענים זה קודם כל אולי חברי קואליציה ספקנים שאומרים שהם לא יצביעו. נתניהו שב ואומר, 'זה חוק היסטורי, זה חוק שיעשה שינוי', בסדר. אבל אני חושב שהנמענים המרכזיים כאן הם משה גפני ואריה דרעי. בא נתניהו ואומר להם, 'תקשיבו, אני רציני. אני מתאבד בשבילכם על החוק הזה, אני אגיד אפילו שהוא היסטורי, אני אגיד שיבואו אנשים, אני אגיד שלא יצטרכו סנקציות'. יכול להיות שאתם תבואו אתי. וה'תבואו איתי' הזה, זה פוליטיקה. אני רוצה שתצביעו איתי בקואליציה על כל מיני חוקים שתפסיקו את חרם ההצבעות. אני רוצה אולי שתצביעו איתי על התקציב, כי עוד מעט יש תקציב...
ויינרב: לא אולי, בטוח. אין תקציב, אין ממשלה.
יאיר: לגמרי. ויכול להיות שיש לו גם איזשהו מסר קטן פה לגולדקנופף, כי גולדקנופף כבר אמר שמתנגדים לחוק, אבל אין עדיין החלטה רשמית של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, הם אולי מתכנסים מתישהו, מחר גם אולי תהיה איזושהי הפגנה. בכל מקרה, נתניהו בא לשותפים החרדים שלו ומנסה להרגיע אותם. 'תקשיבו, אני איתכם, אולי זה ירגיע אתכם'.
ויינרב: שרי, אני חוזר אלייך, את חושבת שנתניהו יצליח לעשות את הקסם הזה הפעם ולחבר את כולם יחד?
שרי: קודם כול, אני חושבת שהחוק הזה הוא חוק היסטורי, איך אני יודעת? כי אני רואה שהקיצונים החרדים מתנגדים לו ועושים אפילו הפגנות נגדו, ליד הבית של חברי כנסת וכו', אז אני מבינה שהחוק הזה כנראה כן עומד לגייס חרדים. אחרת הם לא היו נחרדים, אם אכן זה היה 'חוק כבקשתך' לחרדים. אני גם רואה שחסידות גור, מן הסתם, תתנגד לחוק הזה, כלומר, זה לא חוק כזה פרווה שלא יביא מתגייסים חרדים.
אני גם רואה שכרגע, בגלל שיש איסור של רבנים עד שעובר חוק לשתף פעולה עם שלטונות הצבא, כמות המתגייסים היא מאוד קטנה, וחבל על 'חשמונאים' שהשקיעו בה הרבה כסף והצבא באמת משתדל. אמנם עוד לא הכניס לפקודות מטכ"ל את הפקודות שהוא הבטיח, אבל בוא נגיד, נאמין לו שהוא איכשהו פעם יכניס אותם... אבל אין מי שיבוא, אין ביקוש לחטיבה הזו וחבל על התקציבים. לכן אני אומרת, שווה לנסות להעביר את החוק הזה ולראות, אולי כן יבואו.
ויינרב: שלומי, משפט סיכום שלך.
שלומי: משפט סיכום? אני רוצה להגיד שאחרי שנתיים שהקואליציה אומרת לנו שהם רוצים לגייס חרדים, אני מצפה לדבר אחד, שהמנהיגים החרדיים יפנו לאנשים, אפילו לא אלה שלומדים בישיבות, אלה שיושבים על הברזלים, ויגידו להם, 'אתם לא לומדים תורה, לכו לצבא'. את זה לא שמענו...
שרי: אחרי שיהיה חוק הם יאמרו.
שלומי: מה זה 'אחרי שיהיה חוק?' אנחנו בינתיים מתים ונלחמים.
שרי: כשיהיה חוק. כרגע יש מלחמה בין הצדדים.
שלומי: החוק הזה זה החיים שלנו.
שרי: אז אדרבה, שיעבירו אותו מהר.
שלומי: הקואליציה הזאת נסחטת על ידי מפלגות לא ציוניות, והיא גורמת לה לעשות מעשים לא ציוניים. בכנסת הבאה, כשתקום פה ממשלה ציונית, יעבור חוק שמגייס את כל אזרחי מדינת ישראל, ונחזור להיות אנשים שווים אחד ליד השני, ולא יעשו הבדלה בין דם לדם. זה הכל.
הצטרפו לדף הפייסבוק של חרדים 10 >>
הצטרפו לדף X של חרדים 10 >>
רוצים עוד נייעס, סרטונים וסיפורים? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של חרדים 10 >>
