
לאחר שבשנתיים האחרונות נעצרו על ידי השב"כ באשמת ריגול עבור איראן: עשרות אסירים ביטחוניים ישראלים מלינים על תנאי כליאתם ומגישים עתירות רבות לבית המשפט.
האסירים שנעצרו באשמת ריגול כלואים באגף נפרד בכלא דמון שבהר הכרמל, ומוגדרים כאסירים ביטחוניים על כל המשתמע מכך.
תנאי כליאתם כוללים: יציאה מהתא לחצר נפרדת משאר אסירי הכלא למשך שעה ביום, ניתוק מאסירים אחרים, פגישות רק עם עורכי דינם ורק בין כותלי הכלא, ואי זכאות לשיחות טלפון - וגם לא למפגשים עם בני משפחותיהם.
לפי דיווח היום (רביעי) של אורלי אלקלעי ברשת ב', לאחרונה החל גל עתירות מצד האסירים, שדורשים הכנסת ספרי קודש נוספים לתאים, הגדלת סכום הקנטינה, אפשרות לבשל עבור עצמם בתאי הכלא והגדלת שעות הטיול היומי בחצר.
כך, למשל, אחד האסירים עתר לבית המשפט כיוון ולטענתו הזכות הבסיסית למים חמים במהלך כל שעות היממה צומצמה, וניתנו לו שבע דקות בלבד ביום. בנוסף, הוא ביקש שבית המשפט יורה להכניס לתאו רשימה ארוכה של חפצים - בהם עטים, דפים, מזרון, כרית, שולחן וכיסאות, מכשירי חשמל כגון רדיו ורדיאטור, ואף כיכר לחם וממרח שוקולד.
עשרות העתירות שכבר הוגשו בשנה האחרונה נדחו על הסף, אבל כל עתירה שכזאת מעסיקה את מספר רב של גורמים בשב"ס ובבתי המשפט.
לפי הדיווח, רק ביום ראשון הקרוב צפוי בית המשפט לדון בתשע עתירות שהגיש אסיר אחד.
מבחינת האסירים, אם יקבלו מענה חיובי אפילו על אחת העתירות, תהיה לכך השלכה על כל האסירים הביטחוניים בבתי הכלא.
בשב"ס נוהגים בחשדנות בכל הנוגע לעתירות, ורואים בהן אמצעי אפשרי של אסירים להעביר מידע על תנאי כליאתם.
מהאגף המשפטי של שירות בתי הסוהר נמסר לרשת ב': "שירות בתי הסוהר מתמודד דרך קבע עם עתירות של אסירים ועצורים ובוחן כמובן כל אחת ואחת מהן לגופה באופן ענייני ומקצועי. במקרים רבים, לאחר בחינה משפטית וביטחונית מעמיקה בתי המשפט למעשה מקבלים את עמדת שירות בתי הסוהר ומורים על דחיית העתירות, משום שהן לא מצביעות על פגיעה בזכויות, אלא על ניסיון לעקוף את המגבלות שנועדו לשמור על ביטחון המדינה והציבור.
"המשילות הכליאתית שלנו בסופו של דבר נבחנת בדיוק ברגעים האלה, ביכולת שלנו לשמור מצד אחד על הזכויות, אבל מצד שני להציב גבולות ברורים שנועדו לשמור ולהבטיח שההליכים המשפטיים לא יהפכו בסופו של דבר לכלי להעברת מסרים או לפגיעה בביטחון המדינה".