
ונוסף גם הוא על שונאינו: בנק ישראל פרסם היום (חמישי) חוות דעת על חוק הגיוס המתגבש בוועדת החוץ והבטחון, בה הביע את התנגדותו לנוסח החוק שכולל, לטענתו, סנקציות בעלות השפעה נמוכה על חייבי הגיוס החרדים.
שימו לב: אתם עלולים לאבד את ההטבות שמגיעות לכם. כך תגישו את הבקשה • מקודם
"הצעת החוק לוקה בחסר. יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה", נכתב בחוות הדעת שחיבר הבנק.
הבנק קבע, כי "חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים".
בבנק הזהירו כי העברת החוק במתכונתו הנוכחית "עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים".
הם נימקו כי לדבר "יש עלויות מקרו-כלכליות משמעותיות שיבואו לידי ביטוי בהמשך הפגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת, לצד אובדן הכנסות ממסים".
לפי חוקרי בנק ישראל, "העלות הכלכלית-משקית מגיוס צעיר חרדי לשירות חובה היא נמוכה מאוד, מפני שבמרבית המקרים הגיוס אינו חלף השתתפות בשוק העבודה. בנוסף, ייתכן והגיוס עצמו יגדיל את התמריץ של צעירים חרדים להצטרף לשוק העבודה בגיל צעיר עקב ביטול החובה להיות רשומים כלומדים בישיבה כתנאי לקבלת פטור מגיוס. בהתאם, גיוס צעיר חרדי ל-32 חודשי שירות אף יכול בממוצע להגיע לתועלת משקית-כלכלית מהוונת הנאמדת ב-22 אלף שקל לחודש שירות בממוצע, אם כתוצאה ממנו היקף התעסוקה של הצעיר החרדי שהתגייס ישתווה לזה של יהודי לא-חרדי״.
החוקרים בחטיבת המחקר של בנק ישראל מסיקים את המסקנה הבאה: ״משמעות הדבר היא כי כל תוספת לצבא הסדיר של 20,000 חיילי חובה מקרב הגברים החרדים (עקבי עם תוספת גיוס שנתית של 7,500 גברים חרדים למשך 32 חודשים), באופן שמאפשר לחסוך באנשי מילואים, תקטין לאורך זמן את העלות הכלכלית המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי שקלים (0.4 אחוז תוצר). במקרה בו תעסוקת החרדים גדלה משמעותית בעקבות הגיוס, תוספת ההכנסה מגיעה לאורך זמן עד 14 מיליארדי ש"ח לשנה (0.7 אחוז תוצר שנתי)״.
מנהל חטיבת מחקר בנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר, התייחס לחוות הדעת שפורסמה בריאיון ברשת ב' ואמר: "כל צעיר חרדי שיגוייס במקום איש מילואים יחסוך למשק 38 אלף שקלים בחודש. לפי מחזורי הגיוס הפוטנציאליים מדובר בסכום של 3 עד 12 מיליארד שקלים בשנה".