בעקבות השבתת הלימודים בתלמוד התורה בזכרון יעקב, במשרד החינוך שוקלים את הפסקת תקצובו של המוסד לאלתר.
כך נמסר הבוקר (ראשון) מהמחוז החרדי של משרד החינוך. כהערכות למהלך, קיים ביום שישי האחרון גור רוזנבלט, מנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה במשרד החינוך, ביקור פתע במקום החלופי אליו הועברו ילדי המוסד על ידי ההנהלה.
במשרד החינוך מציינים כי השבתת הלימודים, וגרוע מכך העברת התלמידים למקום חלופי ללא אישור וללא רישוי, מהווים, לכאורה, עילה מספקת להפסקת התקצוב.
במשרד מדגישים כי העובדה שהלימודים מושבתים על רקע הכרעה של המשרד לשבץ תלמידים שהופלו במוסד, וזאת במטרה לחבל בהחלטת המשרד, רק מחמירה את דינו של המוסד בעיני המשרד.
מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך, מאיר שמעוני, הכריע בשבוע שעבר כי על תלמוד התורה המשויך למוסדות הפטור לקבל לשורותיו לאלתר שני תלמידים וזאת בשל חשש כבד לשיקולים לא ענייניים בסירוב לקבלם. שמעוני דחה אז את טענות המוסד לחוסר סמכות המשרד להכריע בנושא וקבע תקדים בכך שאילץ מוסד פטור לקבל לשורותיו תלמידים שדחה.
בהחלטה ארוכה, המתפרסת על פני 42 סעיפים, כתב שמעוני: “אמנם, בידי מוסדות הפטור אוטונומיה מסוימת בקבלת תלמידים, אך זו איננה יכולה להוות כסות לדחיית תלמידים משיקולים שאינם ענייניים. משרד החינוך מפקח על מוסדות הפטור, ומתקצבם, ולכן מחויב לבחון את הליכי הרישום והקבלה הנוהגים במוסד פטור, כדוגמת מוסד החינוך שבבעלותכם” וזאת בזמן שנציגי המוסד טענו כי “תקנות הרישום אינן חלות על מוסדות הפטור”.
במסגרת הדיון שהתקיים במשרד החינוך, טענו נציגי המוסד, בין היתר, כי “רב הקהילה (…) הנחה את האב שלא לפנות למשרד החינוך וככל שהוא מבקש להמשיך לבירור על האב להגיע לדין תורה אצל רב הקהילה”.
בתשובתו דחה שמעוני אף טענה זו.
“לצנינים בעיניי, שבנסיבות שבהן קהילה, או אדם בכיר בקהילה, יוצאים בקצף רב כנגד אדם, רק בשל העובדה שהחליט לעמוד על זכותו ויתרה מזאת שפנה למשרד החינוך מתוך רצון לשמור על טובתם של ילדיו. אמנם משרד החינוך לא ייעתר לפנייתו של אדם רק בשל עובדה זו, אך ניסיון שכזה גם הוא מעורר את החשש לאותם שיקולים לא עניינים”, כתב שמעוני בהחלטתו.
תגובת איש הקהילה בזכרון יעקב לגבי ההאשמה באפלייה:
“אף אחד לא אוהב לגור עם אנשים שבוגדים באמון ושטובתם האישית קודמת בעיניהם לטובתה של הקהילה בה הם חיים.
אנחנו ביחסי ידידות עם האבא והסבא – למעלה מעשור, וחבל מאוד שהם הלכו לכיוון הזה. הילדים לכשעצמם הם ממש לא הבעיה.
אבל האפליה איננה אישית ולא בגלל שהם מזרחיים, אלא בגלל קריטריונים של קבלה. האבא מאוד מודרני ולא מתאים בכלל לאופי המשפחות שבחיידר (נכון שיש עוד עם אייפון ודומיו, אבל אף אחד לא מנפנף בזה, המשפחה הזו כן).
וגם זה לא מספיק סיבה, ובהחלט יתכן שלא נעשה מספיק שיקול דעת מלכתחילה, אבל, וכאן יש אבל גדול, לחיידר יש קרטריונים ואמנם יש משפחות שהצליחו על ידי איומים להכניס את הילדים לחיידר, אבל המנהל פנה להורים הפעם ואמר להם שאם זה לא ייעצר הוא יאלץ לבטל את הקריטריונים לקבלה, מאחר ויש רשימה של הורים שעיניה נשואות למקרה הזה, ואם הם יראו שמשרד החינוך מנצח – גם הם יפנו ויטענו על אפליה עדתית, מה שיביא לשינוי אופיו של החיידר (מדובר על כעשרים משפחות שזה כיתה שלימה).
הרבנים בקשו מההורים לדון על הנושא בפני בית דין, והמנהל הסכים לכל בית דין שההורים יבחרו. הם סירבו ופנו למשרד החינוך, לכן ההפגנות, זה ביזוי של רבני הקהילה ושל הקהילה עצמה.
במעשיהם הם הוכיחו שאין הם מתאימים לחיידר כי הם אינם סופרים את רבני הקהילה בפרט ואת הרבנים בכלל. הפניה הזו למשרד החינוך היא יריקה בפנים של כולנו, ולכן ההפגנות. פשוט רוצים שהם יעזבו”.