מי ינהל את פרשת הפצ"רית? דיון סוער בבג"ץ: השופטים בחנו את כשירות פרקליט המדינה וקולה - וחבטו בנציג היועמ"שית

11 בנובמבר 2025   

בג"ץ דן היום (שלישי), החל מהשעה 10:00, בשלוש עתירות שהוגשו נגד מעורבות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ושר המשפטים יריב לוין, בניהול חקירת פרשת הפצ"רית לשעבר יפעת תומר ירושלמי והדלפת הסרטון מ'שדה תימן'.

בהרכב יושבים שלושה שופטים: יעל וילנר, גילה כנפי-שטייניץ ואלכס שטיין.

הדיון עוסק בשאלה מי יוביל את חקירת ההדלפה: האם פרקליט המדינה עמית איסמן, הכפוף ליועמ"שית, כפי שהיא קבעה - או נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה, שמונה על ידי שר המשפטים יריב לוין.

עם זאת, קיימת גם אפשרות שבג"ץ יחליט למנות גורם חיצוני אחר שאינו כפוף לא ליועמ"שית ולא לשר.

מהלך הדיון, לפי ערוץ 14:

הדיון נפתח בעימות ישיר בין שופטי ההרכב לנציג היועצת המשפטית לממשלה. נציג היועמ"שית טען כי מינוי השופט אשר קולה על ידי שר המשפטים מהווה "החלטה חסרת תקדים", אך השופטת יעל וילנר השיבה: "גם עצם הסיטואציה שאנו נמצאים בה חסרת תקדים" - והביעה תמיהה על כך שהתייחסות המדינה אינה מתמודדת עם כך. היא אף ביקרה את ההיגיון שבו יועמ"שית המצויה בניגוד עניינים היא זו שמכריעה מי יוביל את החקירה במקומה.

השופטות יעל וילנר וגילה כנפי-שטייניץ לחצו שוב ושוב על נציג היועמ"שית בשאלה מי מוסמך למנות גורם חיצוני כאשר גם היועצת וגם פרקליט המדינה עשויים להיות בניגוד עניינים. השתיים הטיחו כי פרקליט המדינה עמית איסמן עצמו השתתף בדיונים המוקדמים על ההדלפה - עובדה שעשויה לפסול גם אותו מללוות את החקירה.

נציג היועמ"שית התקשה מאוד להשיב באופן ישיר לשאלות השופטים, והדיון לווה באווירה מתוחה, כאשר השופט שטיין שמר בשלב זה על איפוק ופנים חתומות.

השופטת יעל וילנר לא הסתירה את מורת רוחה מחוסר הבהירות בתשובות המדינה: "אתה הולך סחור-סחור, אתה לא עונה לנו לשאלה. מה התשובה שלכם? מי מעביר את ליווי החקירה ומי מלווה את החקירה?"

נציג היועמ"שית השיב כי מי שמלווה את החקירה בשלב זה הוא מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות, עו"ד אסף שביט, ואם יידרש – גם פרקליט המדינה עמית איסמן.

בתגובה, השופטת וילנר הקשתה שוב: "מי קבע שפרקליט המדינה ילווה את זה? אני לא מבינה".

השופט אלכס שטיין הצטרף לביקורת באופן גלוי וחד, ואמר: "ב-20 הדקות האחרונות אני לא הבנתי כמעט שום דבר. אני מבין חוקים וסעיפי חוק – תענה על זה".

השופטים הביעו תסכול גובר מהימנעות נציג המדינה ממתן מענה ישיר לשאלות בדבר הסמכות החוקית למינוי גורם חיצוני, ואופן קבלת ההחלטות בתוך משרד המשפטים.

השופטת גילה כנפי-שטייניץ הביעה פליאה מהתפיסה של נציג היועמ"שית, שלפיה אין צורך במחליף לליווי החקירה: "לפי שיטתכם כרגע בכלל לא צריך מחליף ליועמ"שית לליווי החקירה?" – שאלה.

נציג היועמ"שית השיב בקצרה: "לא".

השופטת הגיבה בחדות: "כן, בחקירה הכי רגישה בתולדות המדינה – לא צריך?" והוסיפה: "ואם יוחלט להגיש כתב אישום – לא יהיה צורך?" רק אז השיב הנציג כי במקרה כזה ההחלטה תעבור לפרקליט המדינה.

השופטים לא הסתירו את מורת רוחם.

השופט אלכס שטיין ציין: "צר עולמי – לפני שאני מגיע להיבט המהותי, אני מסתכל על ההיבט הפורמלי", והבהיר כי מבחינה חוקית, לשר המשפטים סמכות לקבוע מצב של ניגוד עניינים.

בשלב זה החלה ח"כ טלי גוטליב להתפרץ מהקהל. השופטת וילנר פנתה אליה: "עד עכשיו קיבלת הרבה מחמאות – חבל", והשופטת כנפי-שטייניץ הוסיפה: "אנחנו מקשים מספיק על עו"ד רוזנברג, איננו צריכים תוספות".

בהמשך הדיון עלה כי לא התקיימה היוועצות עם ממלא מקום נציב שירות המדינה – עניין שחייב להתבצע לפי הנהלים. השופטת כנפי-שטייניץ נזפה בנציג היועמ"שית: "סליחה?! אתם מנעתם את ההיוועצות הזו. אסרתם את קיום ההיוועצות".

עוד נטען כי לא התקיים תיאום עם היועצת המשפטית של משרד המשפטים כנדרש בהסדר ניגוד העניינים של היועמ"שית. "לא היה בזה צורך", השיב נציג היועמ"שית, אך השופטת וילנר חתמה את הקטע באכזבה: "טוב, אנחנו חוזרים כל הזמן לאותו טיעון".

בהמשך נציג היועצת המשפטית לממשלה המשיך לטעון כי סמכות ניהול החקירה נותרת בידי פרקליט המדינה, והדף את הטענות כי מדובר בכפיפות ליועמ"שית: "פרקליט המדינה הוא לא סגן היועמ"שית. הוא לא כפוף לה. זה נרטיב נחמד שמנסים לתת פה", אמר. "אנחנו באירוע תקדימי של התערבות של דרג פוליטי בחקירה מתנהלת, ולכן הייתה נדרשת החלטה שנקבעת מאחורי מסך בערות".

השופטת יעל וילנר דחתה את ההסבר: "איפה זה כתוב? זה לא רלוונטי למקרה כל כך חריג כזה".

גם השופט אלכס שטיין לא הסתיר את ביקורתו: "אני בטוח ומשוכנע שאין שום פסק דין שתומך במה שאתה אומר".

בהמשך טען נציג היועמ"שית כי שר המשפטים לא התייעץ עם היועצת המשפטית של משרד המשפטים, אלא החליט על דעת עצמו. השופטת כנפי-שטייניץ הגיבה בציניות: "הבעיה שכל מה שאתם טוענים נגדו – אתם עשיתם בעצמכם".

במהלך דבריו, ניסה נציג היועמ"שית להסתמך על ריאיון שנתן ח"כ משה סעדה כדי להוכיח את קיומם של "אינטרסים זרים" מצד שר המשפטים. בהמשך ציין כי ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב בועז בלט, מוכן להופיע במעמד צד אחד ולהציג בפני בג"ץ את מצב החקירה כדי "להסיר את הספינים מהאוויר". השופטת וילנר השיבה בקצרה: "אנחנו לא שם".

בשלב זה עלה עו"ד ציון אמיר, המייצג את שר המשפטים יריב לוין, ותקף את אופן ניהול ההליך: "בעיני רוחי סברתי שמי שהיה צריך לעמוד כאן ולייצג את עמדת שר המשפטים זו המדינה – מחלקת בג"צים. האירוע הזה מג'ורי, תקדימי, ולכל אורכו מטעים את הרמטכ"ל, את שר הביטחון ואת שופטי בג"ץ בשלוש עתירות".

השופטת וילנר הגיבה: "כולנו יודעים את זה. אין מחלוקת שיש פה אירוע חריג – שלושתנו חושבים כך. אבל אנחנו בדיון משפטי, אז תתמקד בטיעונים המשפטיים".

בהמשך הדיון, השופטת יעל וילנר התייחסה להסדר הקודם עליו חתום שר המשפטים, ולפיו כאשר היועצת המשפטית לממשלה מצויה בניגוד עניינים, את מקומה ימלא פרקליט המדינה. "אומרת היועמ"שית שהשר עצמו חתם על כך שכאשר היועצת נמצאת בניגוד עניינים – ימלא את מקומה פרקליט המדינה. מה אתם עונים על כך?", שאלה.

עו"ד ציון אמיר, המייצג את השר לוין, השיב: "זו טענת קש. זו אמירה שנאמרה…"

אך השופטת וילנר קטעה אותו: "זו לא אמירה – זו החלטה שנכנסה לרשומות".

השופטת דפנה כנפי-שטייניץ הוסיפה: "זו סטייה מן ההחלטה ההיא. השאלה אם יש הצדקה לסטייה הזו". עו"ד אמיר השיב: "זו לא סטייה – ההחלטה הספציפית משלימה את ההחלטה הרוחבית". ובהמשך שאל: "ומה עושים כאשר פרקליט המדינה עצמו נמצא בניגוד עניינים?"

בהמשך, השופטת וילנר התייחסה לדברי נציג היועמ"שית, שטען כי התערבותו של שר המשפטים בחקירה היא פוליטית ועלולה לפגוע בדמוקרטיה: "אומר נציג היועמ"שית שההתערבות של השר היא התערבות פוליטית שפוגעת בדמוקרטיה".

עו"ד אמיר הגיב: "זו אמירה בלתי מתקבלת על הדעת". אך השופטת השיבה לו בנחרצות: "אל תגיד שזו אמירה בלתי מתקבלת על הדעת – כי הנה, היא נאמרה. מה אתה עונה על זה?"

בשלב זה אחד מהנוכחים זרק לעבר ח"כ טלי גוטליב הערה, והיא הגיבה בזעם. המאבטחים הוציאו אותו מהאולם, אך גוטליב המשיכה להתפרץ. השופטת וילנר פנתה אליה בניסיון להרגיע את הרוחות: "גברתי מתנהגת כל כך יפה, חבל לקלקל. לא תצליחי לקלקל לי את הרושם עלייך".

לאחר חילופי הדברים פנתה השופטת יעל וילנר בנחרצות אל יושבי האולם בניסיון להשיב את הסדר: "אתם מאוד קרובים למצב שנאלץ להוציא אתכם מן האולם, וחבל לנו. בחוסר רצון גדול נאלץ להוציא אתכם. אנא תירגעו".

בהמשך הדיון, התמקדה השופטת יעל וילנר בשאלת כשירותו של השופט בדימוס אשר קולה לשמש כגורם מלווה לחקירה, בהיותו נציב תלונות הציבור על השופטים.

"אנחנו לא מדברים על השופט קולה אישית", הדגישה, "אלא בתפקידו כנציב, והשאלה אם הוא יכול ללוות את החקירה לאור סעיף 11 שאוסר עליו עיסוק נוסף. מה תשובתכם?"

עו"ד ציון אמיר, שייצג את עמדת שר המשפטים, לא סיפק מענה ישיר לשאלה. תחת זאת טען: "היו תקדימים בעבר". אך השופטת וילנר לא קיבלה את הטיעון והגיבה בחדות: "זה שהיו תקדימים – זה לא אומר שזה היה תקין".

בהמשך הדיון, נרשמו חילופי דברים יוצאי דופן בין עו"ד ציון אמיר להרכב השופטים, כאשר אמר: "אני בטוח שאתם לא קוראים ציוצים". השופטת יעל וילנר השיבה בחיוך: "האמת שלא", והשופט אלכס שטיין הוסיף: "לא רואים".

בהמשך חזרה השופטת וילנר לשאלות המהותיות, והפנתה שאלה נוקבת כלפי נציגי המדינה: "אם כל התביעה נמצאת בניגוד עניינים – מי אמור להגיש בסוף כתב אישום?" והוסיפה מיד אחר כך: "מי בסוף יופיע בבית המשפט?".

בשלב זה ח"כ טלי גוטליב שוב התפרצה לדיון. השופט שטיין הגיב לה באירוניה מעודנת: "פעם הבאה אני אבקש מגברתי עיקרי טיעון מראש".

הדיון נמשך באווירה מתוחה, עם התרופפות חוזרת של הסדר באולם, שאלות נוקבות מהשופטים, ומבוכה גוברת מצד נציגי היועמ"שית.

בהמשך דבריו, ניסה עו"ד ציון אמיר לחזק את עמדתו באמצעות תקדים ממערכת המשפט עצמה. הוא הזכיר כי בעת מינויו של אביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה, הוחלט שכלל פרקליטות המדינה ומשרד המשפטים יימנעו מלעסוק בעניינו האישי - כהוכחה לכך שניתן ואף ראוי להרחיק גופים מעורבים מתיקים רגישים בשל ניגוד עניינים.

עם זאת, השופטים שבו ולחצו על הסוגיה המשפטית העומדת לדיון, בעוד עו"ד אמיר ממשיך לטעון טענות לוגיות וציבוריות -אך לא השיב ישירות לשאלות המשפטיות שהופנו אליו, במיוחד בנוגע לחוקיות מינוי הנציב קולה והסמכת פרקליט המדינה בתנאים הקיימים.

בשלב זה עלה עו"ד איציק בם, המייצג את העותרים – חבר הכנסת אביחי בוארון ועמותת לביא – שעתרו נגד מינויו של פרקליט המדינה לבחינת פרשת ההדלפה.

עו"ד בם השיב לשאלת השופטת וילנר מדוע העתירה שהגישו לא התייתרה – זאת לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה הודיעה כי לא תעסוק אישית בפרשה.

לדבריו, "היועמ״שית לא משכה את ידיה, כי פרקליט המדינה הוא ידה הארוכה".

בהמשך טען בם כי היועצת עצמה פגעה בהליך התקין של בירור ניגוד העניינים, באומרו: "היועמ"שית פעלה לשבש את ההליך הזה בכך שהיא מנעה את ההיוועצות עם נציב שירות המדינה".

טענותיו הדגישו את עמדת העותרים שלפיה לא מדובר בהעברת סמכות נייטרלית, אלא בהמשך שליטה של היועמ"שית בפרשה – באמצעות מי שכפוף לה ישירות.

בהמשך הדיון, עלה עו"ד אביעד ברקת, המייצג את העותרים נגד מינויו של השופט בדימוס אשר קולה, ותקף את המהלך של שר המשפטים במילים חריפות: "זה חלק משינוי השיטה המשטרית. יש פה ניסיון להפריט את מערכת אכיפת החוק".

השופט אלכס שטיין קטע אותו: "אני התרשמתי שזו החלטה נקודתית. מדוע להכליל וללכת למחוזות לא לנו?".

עו"ד ברקת השיב בהתייחסות פוליטית: "שמענו את הריאיון של חבר הכנסת סעדה". אך השופט שטיין חתך: "זה לא רלוונטי מה חבר כנסת סעדה אמר".

גם השופטת וילנר הבהירה כי החלטת שר המשפטים מ-2023, שלפיה במקרה של ניגוד עניינים תועבר ההכרעה לפרקליט המדינה, נועדה למקרים רגילים של מניעויות שגרתיות - ולא למקרה הנוכחי שבו ניגוד העניינים נוגע ליועצת עצמה במישרין.

נציג היועמ"שית חזר וטען, בניסיון להחזיר את הדיון למסלול עקרוני, כי "כל השאלות הנכבדות ביותר שהטרידו אתכם על פוליטיזציה במשטרת ישראל – נכונות גם כאן". אך השופטים המשיכו לדרוש הבחנה מדויקת בין טענות כלליות לבין הבסיס המשפטי הספציפי למחלוקת שמונחת שלפניהם.

נציג היועצת המשפטית לממשלה שב פעם נוספת להתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת משה סעדה בראיון – למרות שהשופטים הבהירו במפורש כי מדובר בטענות שאינן רלוונטיות להליך המשפטי. "שום דבר מתוך מה שנעשה על ידי השר לא היה על פי הספר", טען, והוסיף כי מדובר במהלך חמור שמערער את כללי הפעולה התקינים של משרד המשפטים.

השופטת גילה כנפי-שטייניץ ניסתה להציג בפניו תרחיש תיאורטי: "מה הייתה עמדתכם אם השר היה בוחר למנות פרקליט בכיר מתוך פרקליטות המדינה?".

בתגובה, נציג היועמ"שית חזר על העמדה הרשמית: "היועמ״שית לא מינתה את פרקליט המדינה. היא משכה את ידיה ולכן התיק נשאר אצל פרקליט המדינה".

השופטת וילנר לא הסתפקה בכך וביקשה תשובה ישירה לשאלת חברתה: "אבל מה התשובה לשאלה ששאלה חברתי?" נציג היועמ"שית סירב להשיב, והסתפק באמירה: "אני אצטרך להתייעץ בדבר הזה".

בהמשך חזר להתריע כי מדובר במהלך חריג: "התקדים הזה דרמטי - הוא ישנה את כל מערכת אכיפת החוק". אך השופטת וילנר קטעה אותו בקוצר רוח: "אתה חוזר שוב על הטיעונים".

בשלב זה היה ברור כי הרכב השופטים דורש מהממשלה תשובות קונקרטיות ומדויקות, אך לא זוכה להן, בעוד נציג היועמ"שית ממשיך להתמקד בטענות עקרוניות במקום מענה ישיר לסוגיות המשפטיות שהועלו בדיון.

לקראת סיום הדיון, נציג היועצת המשפטית לממשלה שב וביקש מהרכב השופטים לאפשר את הופעתו של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב בועז בלט, במעמד צד אחד – זאת, לדבריו, על מנת "להציג מידע חשוב מאוד על מצב החקירה ולסייע לבג"ץ להבין את התמונה המלאה". השופטת יעל וילנר השיבה בקצרה: "אנחנו נשקול".

בהמשך, מתחה השופטת וילנר ביקורת ישירה על נציג היועמ"שית, שהמשיך לחזור על טענותיו מבלי לחדש: "אתה פשוט חוזר על כל הטיעונים שכבר טענת מלכתחילה".

בשלב זה אפשרה השופטת לשמוע בקצרה ארבעה מבקשים נוספים שהגישו בקשות להצטרף לעתירות במהלך הדיון. לכל אחד הוקצבו בין שתיים לשלוש דקות.

עו"ד אפרים דמרי, ניצל את הבמה שקיבל כדי לשאת נאום טעון, במהלכו תקף את התנהלות מערכת המשפט בפרשת שדה תימן. עם זאת, השופטת יעל וילנר ביקשה להחזיר את הדיון למסלול המשפטי ושאלה: "ולכן?".

כאשר עלתה שאלת חוקיות מינויו של השופט אשר קולה כנציב תלונות הציבור על השופטים, השופטת וילנר הזכירה כי החוק קובע במפורש שהנציב לא יעסוק בכל עיסוק אחר – במישרין או בעקיפין. עו"ד דמרי השיב: "זו לקונה בחוק". לטענתו, "המחוקק לא העלה על דעתו כשהוא חוקק את החוק שהפצ"רית תהיה חשודה ושהיועמ"שית תגבה אותה".

אך השופטת לא התרשמה והשיבה: "אז נתעלם מהחוק?" עו"ד דמרי חזר: "זו לקונה". לאחר מכן חתמה השופטת את דבריו: "עו"ד דמרי, תודה רבה".

הפשרה שהציג ח"כ אביחי בוארון בדיון: שר המשפטים ימנה שופט מחוזי בלתי תלוי שילווה את החקירה. "אני בטוח שהפרקליטות תתנגד לזה כי היא רוצה להשאיר את החקירה בתוך הבית", אמר.

השופטת וילנר: נצא להפסקה, בשעה 14:00 נקיים דיון עם באי כוח הצדדים.

העתירה המרכזית בה דנים השופטים הוגשה על ידי ח"כ אביחי בוארון וארגון 'לביא' בדרישה להרחקת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מניהול חקירת הפרשה. העותרים טוענים לניגוד עניינים של היועמ"שית וגיבו את עצמם בחוות דעת שכתבה היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק.

בהרב-מיארה טענה כי החקירה הועברה לניהול פרקליט המדינה ולכן אין צורך בעתירה.

עתירה נוספת של תנועת 'אם תרצו' דורשת להוציא צו ביניים שימנע מפרקליט המדינה לעסוק בחקירת בפרשה בשל היתכנות שגם בכירים בפרקליטות יצטרכו להיחקר בפרשה.

בעתירה שלישית מבקשים העותרים לבטל את החלטת של שר המשפטים יריב לוין למנות את השופט בדימוס אשר קולה לניהול חקירת פרשת הפצ"רית.

היועמ"שית טענה בתגובה לעתירה: "החלטותיו של שר המשפטים מבקשות, באופן חסר תקדים, להתערב בחקירות באמצעות מינוי תובע חיצוני מסוים להליך הפלילי המסוים. כלומר, הלכה למעשה, שר המשפטים מבקש להכתיב את זהותו של התובע שילווה את חקירה פרטנית זו, בעודה מנוהלת. כזאת, טרם נעשה במשפט ארצנו".