
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ונציגי פרקליטות המדינה והפרקליטות הצבאית, הגישו הערב (שני) את תגובתם באיחור רב לבג"ץ על שתי העתירות שיידונו מחר בפני בית המשפט.
בהרב-מיארה, שהחליטה על דעת עצמה לעכב את הגשת התגובה בשעות ארוכות – ללא אישור בית המשפט, התייחסה בהרחבה להחלטת השר יריב לוין למנות את השופט בדימוס אשר קולה כאחראי על חקירת הפרשה, אך נמנעה מלהתייחס לניגוד העניינים בו מצויה פרקליטות המדינה כפי שנטען בעתירה נגדה, וגם לא לטענה שגם פרקליט המדינה היה מעורב בפיקוח על בדיקת הפייק של ההדלפה מ'שדה תימן'.
במסמך באורך של 22 עמודים, הכולל עשרות עמודי נספחים, המשיבים דורשים מבית המשפט לבטל את מינויו של נציב התלונות על השופטים אשר קולה בידי שר המשפטים יריב לוין, ובכך להפוך את הצו-על-תנאי שניתן להקפאת מינויו לקבוע.
"החלטותיו של שר המשפטים מבקשות באופן חסר תקדים להתערב בחקירות דנן באמצעות מינוי תובע חיצוני. כלומר, הלכה למעשה, שר המשפטים מבקש להכתיב את זהותו של התובע שילווה את חקירה פרטנית זו, בעודה מנוהלת. כזאת, טרם נעשה במשפט ארצנו".
עוד נאמר בתגובה: "במדינת ישראל הגורמים המנהלים הליכים פליליים הם גורמי החקירה והתביעה המוסמכים", נטען בכתב התגובה, "ולא חוקרים או תובעים הממונים לטיפול בתיק קונקרטי. אין תקדים להתערבות כזו של דרג פוליטי בבחירת תובע מסוים לתיק מסוים בחקירה פלילית מתנהלת".
לאחר מכן, הוסיפו המשיבים בתגובה: "יש בכך כדי ליצור תקדים מסוכן הבא לשנות את פני ההליך הפלילי, עצמאותו ושוויוניותו. התשתית העובדתית המתוארת מעוררת חשש כבד מפני שיקולים פוליטיים פסולים בהחלטת השר".
הפרקליטות והיועמ"שית המשיכו בטענותיהם, לפיהן "אין כל עילה להחלטת השר", וגם כי אין שום סיבה להוציא את החקירה מהפרקליטות: "שום דבר בהחלטות שר המשפטים או בתשתית העובדתית הקיימת מבסס עילה לעשות זאת".
לבסוף, פורטים בהרב מיארה והפרקליטות, שוב, את כל "הפגמים" בהחלטתו של לוין, כשבין הטיעונים: התערבות פוליטית פסולה באמצעות הכתבת זהות התובע, הפרה של כללי המשפט, פעולה בניגוד לחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה, פעולה חסרת יסוד, שיקולים זרים, ללא קיום חוות היוועצות, ועוד.
מוקדם יותר הגיש שר המשפטים לוין את תגובתו לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החלטתו למנות את השופט בדימוס אשר קולה כגורם המפקח על החקירה במקום היועמ"שית גלי בהרב-מיארה.
בדבריו לבג"ץ, לוין מציג עמדה תקיפה נגד מעורבות גורמים מהפרקליטות, ובראשם פרקליט המדינה עמית איסמן, בחקירה. "עניינה של עתירה זו בפרשה שאין ערוך לחומרתה. חומרתה נובעת ממעמדם של המעורבים בצמרת הצבא ומערכת אכיפת החוק, מהמעשים הקשים שבוצעו ומהשלכותיהם על ביטחון המדינה, שלום חייליה ואמון הציבור".
לוין טען, כי הותרת החקירה בידי גורמים המעורבים בעצמם במערכת שבה התרחשו החשדות, "הנה חזרה מובטחת על האירועים שהולידו את החקירה הנוכחית". לדבריו, המשמעות היא "שיבוש חקירה והעדר אפשרות להגיע לחקר האמת".
השר הוסיף, כי המהלך גם "פוגע אנושות באמון הציבור במערכות המדינה ובראשן מערכת אכיפת החוק" - ופגיעה זו עלולה להיות בלתי הפיכה.
בהתייחסו למינויו של השופט אשר קולה, הדגיש לוין כי פעל “באופן המתחייב מתפקידו הציבורי ומהשליחות שנטל על עצמו”, וכי החלטתו אינה ניתנת לסיכול לפי דין.
"סיכול החלטת השר לא רק שאינה אפשרית מבחינה חוקית, אלא יש בה כדי לפגוע אנושות באמון הציבור במערכות המדינה. נראה כי בהיעדר נימוק משפטי של ממש, הניסיון לטרפד את החלטת השר אינו אלא ניסיון למנוע הגעה לחקר האמת בפרשה. אל לו לבית המשפט לתת יד לניסיון פסול זה".
שר המשפטים חתם את דבריו בקריאה חד-משמעית לשופטי בג"ץ לתמוך בהחלטתו: "לא ניתן להפריז בחשיבות ההכרעה של בית המשפט. לאחר כל שאירע כבר בפרשה זו, הרי שהפקדת ליווי החקירה בידי כב' השופט בדימוס קולה היא קרש הצלה - לא רק לחשיפת האמת, אלא גם להשבת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. אין בנמצא ולו נימוק אחד שיש בו כדי להצדיק את הדרתו של השופט קולה מליווי החקירה, או את החלפתו בגורם אחר - ובוודאי לא בגורם שיש לו, לממוניו ולכפופים לו, נגיעה ישירה לעניינים נשוא החקירה".