
הצגת 'תחקיר התחקירים' הצבאי: צוות המומחים שבחן את איכות תחקירי צה"ל והפקת הלקחים האינטגרטיביים מאירועי 7 באוקטובר, בראשות האלוף (מיל') סמי תורג'מן, הציג היום (שני) את ממצאיו לרמטכ"ל אייל זמיר ולפורום המטכ"ל.
צה״ל הציג את עמדת הרמטכ״ל אייל זמיר, לפיה יש להקים ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר - אך בצה״ל נמנעים מלומר ועדת חקירה ממלכתית, אלא קוראים להקמת ״ועדת חקירה חיצונית מערכתית רב תחומית ואינטגרטיבית״.
בצה״ל אומרים: ״האחריות על כל מה שקרה ב-7 באוקטובר היא על הצבא - אך כדי להגיע למסקנות מלאות, יש לבדוק מעגלים נוספים - ולהגיע לחקר שורשי המחדל ברמה הלאומית״.
צוות המומחים בחן 25 תחקירים שבוצעו בצה"ל מאז חודש מרץ בשנה שעברה, העריך את איכותם, את עומק המסקנות ואת פערי הלמידה. מיפוי רוחבי העלה שונות גבוהה באיכות: מתחקירים מקצועיים ומקיפים ועד כאלה "שאינם מניחים את הדעת".
לצד קביעתו כי כלל העוסקים בתחקורים פעלו "ביושרה ובניקיון כפיים", הצוות זיהה נושאים שלא תוחקרו דיים והמליץ להשלימם, בראשם הטיפול בידיעות לאורך השנים וההיבטים הארגוניים-אופרטיביים של תכנית "חומת יריחו" - שעסקה בתוכנית חמאס למתקפה רצחנית.
הצוות הפיץ 'קול קורא' למפקדים בסדיר ובמילואים, ראיין כ-80 בעלי תפקידים ותחם את עיסוקו לתחקירי צה"ל בלבד, ללא בחינת הממשקים המדיניים והבין־ארגוניים.
על בסיס ניתוח של המידע, הדוח מצביע על שישה מסבירי כשל מרכזיים:
1. כישלון תפיסתי – בין המציאות האסטרטגית והמבצעית לבין תפיסת המציאות ביחס לרצועת עזה וחמאס.
2. כשלון מודיעיני – בהבנת המציאות, בהבנת האיום ובאי מתן הידיעה.
3. היעדר עיסוק בתכנית 'חומת יריחו'.
4. תרבות ארגונית ומבצעית המאופיינת בדפוסים ונורמות מבצעיות לקויות שהשתרשו במשך השנים.
5. פער מהותי ומתמשך, בכל רמות הפיקוד וגורמי המקצוע, בין איום הייחוס לבין המענה המבצעי.
6. תהליך קבלת החלטות והפעלת כוח לקויים בליל ה-7 באוקטובר 2023.
צוות המומחים קבע כי הפתעת 7 באוקטובר לא הגיחה מתוך חלל ריק ממידע, ואף ההיפך: בליל ה-7 באוקטובר הצטבר מידע מגוון שאילו היה מנותח באופן מקצועי, ניתן ואף נדרש היה להעלות התרעה לפעולה משמעותית. המתקפה התרחשה על רקע מידע איכותי וחריג במאפייניו שהיה ברשותם של גופי צה"ל השונים.
זאת ועוד, במהלך שנת 2023 התריעו גורמים בכירים צבאיים על כך שאויבי ישראל מזהים תהליך היחלשות פנימית אשר פוגע בהרתעה הישראלית ומגביר את הסבירות להסלמה. בהסתכלות צבאית פנימית עולה כי על אף ההתרעה, לא ננקטו פעולות צבאיות מתחייבות לשיפור הכוננות והמוכנות בצה"ל ולהתאמת היערכות כוחות צה"ל בזירות השונות.
מרבית מסבירי הכישלון, כפי שגובשו על ידי הצוות, נפרסים לאורך מספר שנים ועל פני מערכים רבים. דבר המעיד בראיית הצוות על כשל מערכתי וכלל ארגוני רב שנים.
הגופים כשלו ב:
במטה הכללי - הערכת חסר של האויב ואי-התאמת המענה; באגף המבצעים - היעדר הובלת מוכנות למלחמה בהפתעה ולמידה משומר החומות, אי-בנייה והערכת מצב בליל האירוע; באמ"ן - היעדר מחקר צבאי מתמשך על "צבא הטרור", אי-מתן התרעה ותפיסת איסוף צרה; בפיקוד הדרום - אי-מימוש אחריות להתרעה ולהגנת המרחב ואי-התאמת סד"כ ותוכניות; באוגדת עזה - אי-זיהוי השתנות האויב, אי-העלאת מדרג ההתרעה ואי-נקיטת יוזמה במוכנות.
עוד צוינו כשלים בחיל האוויר ובהגנת החופים בחיל הים, תוך הדגשה שמדרג ההתרעה בצה"ל לא הועלה טרם המתקפה.
בהיבטי הגנה מרחבית, אומצה קביעת התחקירים על תרומת הרבש"צים וכיתות הכוננות ועל שחיקת מרכיבי ההגנה במרחב האזרחי.
בתחקיר הנובה זוהה פער בתפיסת האחריות המרחבית והומלצה הסדרה רחבה של ההגנה המרחבית באירועים מסוג זה.
בתחקיר האיסוף הקרבי אומצו הקביעות בדבר תפקודן "המופתי" של התצפיתניות, ונרמז כי ניתוח מודיעיני איכותי היה יכול להבליט שינוי מצב חודשים קודם.
הצוות המליץ על תכנית יישום רב-שנתית בראשות סגן הרמטכ"ל, הצבת תרחיש "מלחמה בהפתעה" כמצפן למוכנות ולבניין הכוח, העמקת תיקון במערך המודיעין עם העדפת ההתרעה, בחינת תפיסת ההגנה המרחבית והלימה בין אחריות לסמכות, ותביעת סטנדרט פיקודי המקדש מקצוע צבאי והכשרות ייעודיות במפקדות וחמ"לים.
הרמטכ"ל קיבל את ההמלצות, מינה את אלוף תמיר ידעי למעקב יישום, והנחה להציג את ממצאי הצוות בפורומי הסדיר והמילואים ובהכשרות הפיקודיות.
לפי דורון קדוש, הכתב הצבאי של גל"צ, למרות השלמת דו״ח 'תחקיר התחקירים' - הרמטכ״ל טרם הכריע על מסקנות אישיות לקצינים שכשלו בתפקידם ב-7 באוקטובר, ובצה״ל לא מוכנים להתחייב כי יינקטו צעדי הדחה של הקצינים שכשלו.
זאת, על אף שראש הצוות, אלוף במיל׳ סמי תורג׳מן, אמר לרמטכ״ל: ״אירוע בסדר גודל כזה לא יכול לעבור ללא מסקנות אישיות״.
בשלב זה הרמטכ״ל טרם קיבל החלטות בנושא.
הוועדה לבחינת איכות התחקירים המטכ״ליים, בראשות האלוף במיל׳ סמי תורג׳מן, סימנה 5 מתוך תחקירי צה״ל כתחקירים ״אדומים״ - כלומר תחקירים שבוצעו בצורה רשלנית, לא מעמיקה, לא איכותית, ושלא הניחו בסיכומם מסקנות שמאפשרות למידה טובה והפקת לקחים.
5 התחקירים שסומנו 'אדומים':
בנוסף מצביע צוות המומחים על שורת תחקירים 'לא קיימים' - תחקירים שלא בוצעו, והיו צריכים להתבצע, סביב אירועי 7 באוקטובר:
הרמטכ״ל זמיר קיבל את המלצת ועדת תורג׳מן, וקבע: