
מילים יכולות להרוג.
זה המשפט שאנו שומעים מזה 30 שנה, מאז אותו לילה ארור בו נרצח ראש ממשלה בישראל.
הערב שבו המילים והתנגנו, בעקבות החיפושים הנרחבים בעקבות היעלמותה של הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי.
למה זה מתסכל?
כי כל צד מפנה אצבע מאשימה לעבר הצד השני ואומר: 'תזכור, מילים יכולות להרוג'. כלומר, המילים שלך...
יכול להיות שמילים יכולות להרוג בכל צד ומכל צד? האם יתכן שהצו 'המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים' אקטואלי גם כשמדובר בראש ממשלה שאינו עונה לשם 'יצחק רבין'? בנימין נתניהו, רק לדוגמה?
לא יתכן, שצד אחד מתיר לעצמו לחבוט עד זוב דם מטאפורי בנתניהו, ואז מגלגל עיניים ביום השנה לרצח רבין ואומר: 'אוי אוי, מילים יכולות להרוג'.
ברור שהן יכולות!
מי שלא מוכן ש'מכונת רעל' מימין תפנה את חיציה המילוליים ואת הפוסטים לעבר פצ"רית או יועצת משפטית לממשלה, לא יכול להסכים ללעג ולהשמעת הקלטה של שרה נתניהו עם המילים המבזות אותה "פ-ס-י-כ-ו-ל-ו-ג-י-ת".
בואו נחליט. או שאנחנו כולנו מפסיקים לפגוע באישי ציבור/נבחרי ציבור/אישים מוכרים - או שלא.
להפנות אצבע מאשימה בצד השני ולהטיח: 'אשמת, בגדת, גזלת' בלי לעשות אותו דבר גם כלפי עצמך - זוהי צביעות, במקרה הטוב. אולי אפילו פשע במקרה הפחות טוב.
כן, מילים, מצד ימין ומצד שמאל, יכולות להרוג!