יש עתיד? יש פינוקים ותפנוקים

השבוע פוגש אותי במסדרונות הכנסת אחד מאנשי המשמר החברתי. המשמר החברתי הוא ארגון שאנשיו מנהלים מעקב אחרי חברי כנסת ושרים, לראות כיצד הם מתנהגים בהצבעות חברתיות. האיש אומר לי: “חייבים לשנות את התפיסה”.

לטענת הפעיל, המפלגות בכנסת אינן נאמנות עוד לציבור הבוחרים שלהם. הוא הדגיש כי לא מדובר במפלגות החרדיות שנאמנות וקשובות.

האמת שרבים מחברי הכנסת, וחלקם אף מכהנים כשרים, הגיעו בשל המחאה החברתית – מחאת הקיץ. את השינוי שיהיה בכנסת ה-19 צפה אז הנשיא דהיום ויושב הראש הכנסת בעבר רובי ריבלין. בראיון שערכתי איתו לאחר המחאה החברתית הוא אמר, כי למחאה יהיה משקל פוליטי.

את התוצאה קיבלנו בבחירות האחרונות: יאיר לפיד נכנס לכנסת הודות למחאה הזאת. כולם דיברו מיד לאחר כניסתם לכנסת על פוליטיקה חדשה. ככל שעובר הזמן מתברר כי דווקא חברי הכנסת והשרים החדשים מיש עתיד ומהבית היהודי נושכים את עטיני המדינה. לפעמים אני תוהה האם הפרה לא תקרוס לנוכח הרצון העז לחלוב ולחלוב.

ביש עתיד דיברו על פוליטיקה חדשה ונקייה. בשורה התחתונה מסתבר כי שר החינוך שלנו מפרגן לעצמו. חשוב יהיה להבהיר, זה לא שהוא מפרגן לעצמו על חשבונו. לא הוא מפנק את עצמו על חשבוננו. כורסת השר עלתה לנו 4000 ₪. מסתבר שפירון  אוהב מאוד לשתות שתייה קרה, ואנחנו שילמנו לפירון מקרר ברכבו בסך 5500 ₪.

פירון אינו היחיד ברשימת הנהנתנים. מנתונים שהגיעו לידי בעקבות פנייה של התנועה לחופש מידע, פרסמו חלק ממשרדי הממשלה את ההתקשרויות שלהם עם ספקים פרטיים בשנת 2013. משרד האוצר פרסם את כל ההתקשרויות שלו, בעוד שמשרדים אחרים פרסמו רשימה חלקית ואחרים – כמו משרד ראש הממשלה, למשל – סירבו לפרסם את ההתקשרויות.

סעיפי הוצאות הרכב של משרדי הממשלה השונים, חושפים לא מעט מידע מעניין על הרכבים והרגלי השימוש של הנוהגים בהם. ראוי לציין דווקא לשבח את סגן שר האוצר מיקי לוי החבר ביש עתיד שברכבו  הותקן בשנה שעברה מקרר בעלות של 3,534 ₪. חבל שחברו למפלגה שי פירון לא התעדכן אצלו והיה רוכש מקרר זול יותר ובכך מוזיל לנו את העליות. הוצאות המשרד על חידוש רישיונות רכב באותה שנה עמדו על 529 אלף שקל, והוצאות הדלק באמצעות התקני פזומט הגיעו למיליון שקל.

מסתבר שבמשרד האוצר חושבים על הכל ולא לוקחים את מזג האויר כמובן מאליו. חשבתם על כך  שכאשר יורד שלג בירושלים יש לפנות את דרכי הגישה למשרד האוצר. לשם כך נשכרו שירותי מחפרון בשווי 2,985 שקל, אך לבסוף ההזמנה לא בוצעה. כמו כן מצוין בתקציב סכום של כ־145 אלף שקל עבור רכבי איגום – רכבים למשימות שונות – ממנו נוצלו כ־77.5 אלף שקל. תקציב האוצר כולל גם 42.5 אלף שקל לתשלום עבור רכב ממשלתי לשנת 2014, מתוכו נוצלו 7,152 שקל. בתקציב הוקצה גם סכום צנוע יחסית של 70 אלף שקל עבור רכישת רכב ליעל אנדורן. סכום זה לא מומש.

והנסיעה של שר האוצר לארה”ב באוקטובר 2013, עלתה לנו יקר 54,000 ₪ שילמנו ליאיר ולפמיילתו. השר ומשלחתו נהנהו  משירות אח”מים, אם אתם עדיין לא רגועים מהנסיעה לארה”ב חודש לפני ארה”ב יאיר נסע ‘למסע שורשים’ להונגריה על הנסיעה הזאת עלתה לנו רק 16,000 ₪

באוצר תמיד מסבירים לנו כמה אין לנו, וכמה קופת המדינה הולכת ומדלדלת, אבל כנראה שזו בעיה לתת לחתול לשמור על החלב. פקידי האוצר  הבכירים טסים לחו”ל. כך למשל, הממונה הקודם על שוק ההון פרופ’ עודד שריג טס לארה”ב באפריל 2013 בעלות של 19 אלף שקל. בספטמבר טסה החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג’ו לארה”ב לקרן המטבע הבינלאומית בעלות של 16 אלף שקל. טיסתו של הכלכלן הראשי של המשרד לשעבר מיכאל שראל למשלחת ה־OECD בפריז עלתה למשלם המסים 9,155 שקל..

 כיף לעבוד במשרד האוצר המתנות שם שוות מסתבר שהאוצר מכה בנו ואנו מוצאים דרך ייחודית . להודות לו בסכום צנוע של 300,000  ₪ דאגנו לפנק את עובדי המשרד בשי לחגי  חנוכה, השי לחג הפורים  עלה  לנו 120000 ₪  ושי לראש השנה עלנו רק 48,000 ₪ .

ומה קורה לדוגמא שמשלחת של שבט אינדיאנים מארה”ב, מביאה מתנה לשר עוזי לנדאו והמתנה נתקעת במכס? אתם בטח אומרים לעצמכם שיתקע, את מי זה מעניין.

אולי אתכם לא, אבל אתם שלמתם בכדי לשחרר את המתנה התקועה במכס 2280 ₪. בלשכתו של לנדאו הסבירו שמדובר  במתנה שהביאו בעבור השר לנדאו נציגי שבטים אינדיאנים מארה”ב. הצ’יפים, שעומדים בראש שבט הראפאהאנוק שבווירג’יניה ושבט הלומביי שבצפון קרוליינה, הביאו עמם במארס אשתקד את סמלי השבטים כתשורה לשר – והמשרד נאלץ לשחררם מהמכס כדי להימנע מתקרית מביכה. האמת מי מכם היה רוצה להסתבך עם שבט של אינדיאנים.

האמת שראוי לחזור ולעסוק שוב במשרד החינוך שם הבזבוז ראוי לכל גינוי. למשל, עלות קמפיין הפרסום לתוכנית “למידה משמעותית”, תוכנית הדגל של שר החינוך, שי פירון, הסתכמה ב-2013 ב-6.1 מיליון שקל; הקמפיין לפעילות המשרד בקיץ עלה למשלם המסים 2.1 מיליון שקל, קמפיין הפרסום של פרס ישראל עלה כ-400 אלף שקל, וקמפיין התוכנית להשאלת ספרי לימוד עלה 350 אלף שקל.

ואת נושא פירון ראוי לחתום בהוצאות שאותם פירון לא יחזיר למשרד, אלא הם יישארו אצלו גם לאחר שיפורש מהתפקיד: עלות מיגון ביתו של פירון כללה הקמת ביתן שמירה בכ-36 אלף שקל, ותוספת לצורך רכישת מזגן לעמדה והקמת גדר מרושתת בכ-25 אלף שקל. בנוסף, “בדיקת האזנות” בביתו של השר ובלשכתו עלו למשלם המסים 7,599 שקל. ברשימת ההוצאות מצוין הסעיף “תריסים לבית השר”, שעלותו 49.3 אלף שקל

פרויקט נכשל

תארו לעצמכם שתבזבזו כסף רב מקופת המדינה ללא הצדקה.

מיד תפתח חקירה מיד יועמדו לדין כל המעורבים והנה כבר קרוב לעשור ממשלת ישראל מתקשקשת סביב פרויקט מיחשוב הממשלה מרכב”ה, שמנהל משרד האוצר, שעלה לנו  כ־83 מיליון שקל במהלך 2013 – סכום שהועבר לחברות מחשוב, מערכות מידע, שירותי ייעוץ וסדנאות. מדובר בכמעט 19% מכלל התקציבים של משרד האוצר לספקים חיצוניים. עם החברות שנהנו מתקציבי מרכב”ה ניתן למנות את נס ישראל, סאפ, מטריקס, וואן טכנולוגיות תוכנה וטלדור.

מרכב”ה, אחד הפרויקטים היקרים שנערכו במשרדי הממשלה, הפך מאז היווסדו ב־2004 לבור ללא תחתית. הוא ספג ביקורת על התארכותו מעבר לתאריך היעד שקבעה הממשלה, שנת 2006, על ניהול בלתי יעיל ועל צריכת תקציבי ענק ללא סוף. היקפו של הפרויקט לא ידוע עד היום, אך ב־2010 חשף סגן החשב הכללי באוצר טל הרמתי, כי תקציבו עמד על 605 מיליון שקל בסוף אותה השנה. כעת מתברר כי גם ב־2013 הקדיש לו משרד האוצר תקציבים נרחבים.  מדובר בפרויקט מחשוב רוחבי בכלל משרדי הממשלה שנועד ליצור שקיפות בהעברות תקציבים מהמשרדים ולייצר מערכת ניהול משאבים ממשלתית אחידה. הוא מבוסס על מערכת ניהול המשאבים ERP של חברת סאפ הגרמנית.

בשנת 2007 טען מבקר המדינה כי תקציב הפרויקט חורג מגודלו המקורי, 375 מיליון שקל. המבקר גם טען כי בהטמעה הוקמה יחידת מחשוב בתוך האוצר, המורכבת ממאות עובדי חברות כוח אדם ובתי תוכנה פרטיים, ללא אישור של גורם מוסמך, וכי הגוף הזה גדל עם השנים.

 עוד נחשף ברשימת עסקאות הספקים, כי פרויקט ממשל זמין להנגשת שירותי ממשל לציבור עלה למשרד האוצר כ־105 מיליון שקל בתשלומי ספקים, 23.4% מכלל התקציב לספקים בשנת 2013. הסכומים הועברו בעיקר לטלדור, המנהלת את הפרויקט עבור המשרד, וכן לספקיות דוגמת מטריקס, נס והראל מערכות מידע, שכיום בבעלות וואן טכנולוגיות תוכנה. פרויקט להב”ה לחינוך טכנולוגי בפריפריה תוקצב בכ־20 מיליון שקל.

טלדור היא ספק מערכות המידע המוביל במשרד האוצר, והיא הלקוח הגדול מקרב משרדי הממשלה בתחום מערכות המחשוב. החברה תוקצבה בכמעט 50 מיליון שקל, ואחריה ברשימה ניצבות נס ישראל ומטריקס עם 25 מיליון שקל.

בין גיור לבירור

רגע לפני שהממשלה נכנסת לאחד מהמשברים הקשים שלה, הופיע המושיע נפתלי בנט והשיב את הצעת המחליטים של חוק הגיור לממשלה. ביום ראשון התבשרו כולם כי הצעת החוק של ח”כ שטרן שהונחה ביום רביעי על שולחן הכנסת לקריאה שניה ושלישית, עתידה להיגנז ולרדת, לאור ההבנות שהגיעה הממשלה עם בנט, שטרן, ליבני ולפיד.

נתניהו יכל לנשום לרווחה. האיום שהגיע מהבית היהודי שבאם החוק יוגש לכנסת הבית היהודי תפרוש מהממשלה הוסר. גם ליבני נאלצה להתפשר, למרות ששטרן ידע כי אם החוק יעלה כמו שהוא להצבעה בכנסת, הוא יזכה לרוב ויכנס לספר החוקים של הכנסת.

כאמור החוק עלה לדיון. השרים תמכו, ואורי אריאל היה השר היחיד שהתנגד.

אריאל נותר במלכוד. לדעת רבני תקומה על חברי הכנסת של האיחוד הלאומי-תקומה להתפטר מהממשלה באם החוק יעבור בישיבת הממשלה. אלא שבשיחה איתי אורי אריאל טוען שלא כך הם פני הדברים.

מכתב הרבנים התייחס רק לחוק שיעלה בכנסת, חוק שטרן, ולא להצעת המחליטים. בבדיקה שאני ערכתי, מתברר כי הרבנים מתנגדים גם להצעת המחליטים. הדבר היחיד שאורי אריאל הסכים לומר כי באם החוק אכן יוגש להצבעה בכנסת הוא ימליץ לחבריו לעזוב את הקואליציה. ימליץ, הוא יקבל את הכרעת חבריו שככל הנראה יעדיפו את הכסא.

אולם הסיפור המעניין יותר הוא מה קרה להצעת החוק של שטרן שהונחה ביום רביעי. ח”כ דוד רותם אישר לי כי ההצעה עדיין מונחת על שולחן הכנסת ולא נמשכה משם. רותם אמר לי כי כרגע הם בודקים כיצד יעבוד החוק ברמת הביצוע. אם הביצוע לא יספק אותם, הם ידרשו להעלות את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

סביר להניח שהחוק יעלה להצבעה בכנסת. השבוע התכנסה מועצת הרבנות הראשית לישראל. בפתח הישיבה הודיע הרב הראשי הגר”ד לאו כי הוא מוחה כנגד החלטת הממשלה להעביר את חוק הגיור לפי המתווה של הצעת המחליטים.

לאחר דברי הנימוסין, שאל אחד מחברי מועצת הרבנות הראשית כיצד הרב יתייחס לגיורים מסוג זה? הגר”ד לאו הפתיע ואמר :” אנחנו לא נכיר בתעודות גיור כאלו”.

אך אם תשאלו את סגן שר הדתות, הוא יסביר לכם שדווקא הפתרון הוא לא בהצעת המחליטים. לשיטתו הפתרון יגיע מתוספת תקציב לצורך בירורי יהדות.

ביום ראשון בן דהן ביקש להעביר תוספת תקציבית לנושא בירור היהדות, צעד אשר יקטין את הצורך בגיור המוני של מי שתקציב נוסף יאפשר להם להוכיח את יהדותם. את הצעת המחליטים הנוספת ינסחו יחד מזכיר הממשלה אביחי מנדנבליט וסגן השר בן דהן.

בן דהן אמר: “כמי שעסק משך שנים רבות בנושא בירור היהדות, אני אומר לכם שזהו נושא בעל חשיבות עליונה. ככל שנמהר בטיפול בו ונשכיל לקבל מידע עבור יוצאי חבר העמים מדור הסבים והסבתות, כן ייטב. החשש הוא שבעוד שנים לא רבות הדור הזה כבר לא יוכל לשתף אותנו במידע שיש לו. למעשה, לאישור יהדות אחד יש השלכה עבור כל קרובי המשפחה מצד האם, שעבורם הצורך בגיור יתייתר”.

גם הרב הראשי הגר”ד לאו תומך בהצעה. מסתבר כי בכוונתם להפנות את התקציב לארגון שורשים ולהוציא את סמכות הבירור מידי חוקרי היהדות המעולים של הנהלת בתי הדין הרבניים.

אם ניתן לפגוע ולכרסם במעמדם של בתי הדין הרבניים אז מה טוב. להנהלת בתי הדין הרבניים יש מחלקה מצוינת המעסיקה את מיטב חוקרי היהדות. יושבים שם מומחים היכולים להרכיב אילן יוחסין, ומתמחים בקריאת מסמכים תעודות בכדי לקבוע את זהותו של המבקש.

שורשים הוא גוף פרטי המנוהל על ידי מערכת פרטית ששמה לה למטרה להעניק שירותים פרטיים של בירורי יהדות בדומה להנהלת בתי הדין הרבניים.

החוק מחייב לרשום כיהודי רק מי שיש בידו ‘מעשה בית דין’ של אחד מבתי הדין האזוריים. בידי נמצאים מספר אישורים אותם הנפיק ארגון שורשים לרשמי נישואין שונים, כאשר על סמך אישורים אלו נרשמו אנשים לנישואין והוכרו כיהודיים. היה מן הראוי לבדוק מה מעמדו המשפטי של הארגון וכיצד מועצות דתיות מקבלת את אישורי היהדות האלו, למרות שהחוק מחייב אותם לקבל רק אישור מבית הדין הרבני.

• הטור מתפרסם ב’יום ליום’