כשבוע לאחר תחילת שלב א' בהפסקת האש בין ישראל לחמאס, ואחרי ההתרגשות והשמחה הגדולה על כל חטוף ששב לביתו, אפשר כעת לכתוב גם מהשכל ולא רק מהרגש.
על פניו, חמאס - כארגון טרור שחרט על דגלו את השמדת ישראל - לא היה אמור לשחרר את החטופים שבידיו ובפרט לא את החטופים החיים. בעולם הטרור האכזרי, קשה לראות ארגון שמוותר על רוב "הנכסים" החזקים שבידיו בבת-אחת ובכזו מהירות.
מעבר להשבת החטופים, בחלק השני של ההסכם שבין ישראל לחמאס ישנה גם התחייבות של חמאס להתפרק מנשקו ולהעביר את הרצועה לשליטה חיצונית. גם כאן אין שום היגיון והסבר איך ארגון טרור חותם על מסמך שמנשל אותו מכל כוחו וחוזקו.
אך כשהלחץ הצבאי והמדיני סוגרים ודוחקים, פעמים שהם אוטמים גם את ההיגיון. אלא שישנו עוד דבר מעבר לזה.
לאורך השנים, כשארגוני טרור, ובפרט ארגוני טרור אסלאמיים, נדחקים לפינה הם נוטים להתקפל ולקנות זמן כדי להכין את עצמם למערכה הבאה. כגודל הלחץ, כך גודל ההתקפלות והוויתור, אך הכוונות הזדוניות נשארות תמיד במלוא עוזם.
כבר כעת, כשהלחץ הצבאי והמדיני התפוגגו מעט, נשמעים קולות מצד חמאס שמתאוננים על הקלות והמהירות בה הושבו לישראל החטופים החיים, וזאת הסיבה העיקרית שחמאס אינו עומד בחלקו בהשבת החטופים החללים. ככל שהקולות הללו יתגברו, ברור הדבר שיהיה קשה לחמאס להתקדם לשלב השני, למרות הלחץ העצום שיופעל עליו.
אחרי כל ההסכמים והחתימות, התאווה הרצחנית אינה הולכת לשום מקום וכבר השבוע היא גבתה את חייהם של שני חיילים. לא הגיוני להפר הסכם? אלו הנחות שאינן שייכות לארגוני טרור. בכל רגע נתון שהאויב יוכל לטבוח בנו הוא יעשה זאת בלי למצמץ - בפרט אחרי שהוכרח לחתום על הסכם כניעה מצידו.
נשיא ארה"ב הניח את כל כובד משקלו ולשונו על הסכם הפסקת האש שנחתם, דבר שהוביל אותו לכפות על ישראל תגובה נרפית על רציחת שני חייליה, והכל כדי שההסכם המדומה לא יתערער. בחמאס יודעים לנצל את התלהבות היתר של טראמפ כדי לאסוף עוד כמה "ניצחונות" קטנים על הדרך. רק כדאי שנזכור, הניצחונות שלהם אלו הדמים שלנו.
במעלה הדרך ישראל תצטרך להתמודד מצד אחד עם הרצון של טראמפ לשמר את הישגו בהפסקת האש, ומהצד השני עם הטרור העזתי שימתח את החבל עד לקצה, כדי להשביע את רעבונו הרצחני.
ברור לכל בר דעת שהסכם האש שנחתם בעל כורחו של חמאס יעמוד בקרוב מאוד במבחן המציאות, אלא שעדיין לא ברור כמה פעמים ישראל תצטרך לנשוך את שפתיה כדי לאפשר לטראמפ להתרפק על עוד כמה ימי הסכם.
בתחילה, הנשיא האמריקני הגיש את המפתחות ל'שערי הגיהנום'; לאחר מכן הגה את תכנית ההגירה מרצון. אחרי שאף לא אחת מהן נוצלה, נשארנו עם כשני מיליון טרוריסטים משולהבים, שממתינים מעבר לגדר ליום ולזמן שיוכלו להשיב לעצמם את כבודם ואת תאוותם הרצחנית.
הסכמים? חתימות? זה מתאים לד.נ.א המערבי. אצל הטרוריסטים זה עוד נייר זמני עד להתעצמות מחודשת.
כל עוד לא נסלק את הסרטן לחלוטין, שום הסכם לא ימנע ממנו לשוב ולהכות בנו. בצורה כזאת או אחרת.
הצטרפו לדף הפייסבוק של חרדים 10 >>
הצטרפו לדף X של חרדים 10 >>
רוצים עוד נייעס, סרטונים וסיפורים? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של חרדים 10 >>
