התקצוב של הישיבות החרדיות נחתך עד 90%: הנתונים של הקיצוצים הדרמטיים נחשפים

חרדים 10
21 באוקטובר 2025   
צילום: 
Shlomi Cohen/Flash90

נתונים עדכניים של החשב הכללי במשרד האוצר על תקציבי הישיבות החרדיות חושפים עד כמה נפגעו חלק מהם - עם ירידה של 80% ואף 90% בתמיכה הממשלתית.

לפי דיווח של נתי טוקר ב'דה מרקר', הישיבות הגדולות הפסידו עד 20 מיליון שקל - סכום שעשוי להעיב על המשך פעילותם במתכונת הנוכחית בטווח הרחוק.

הקיצוצים החדים הונחתו על עולם הישיבות לאחר פסיקת בג"ץ בשנת 2024, לפיה הסדר דחיית השירות של בני הישיבות אינו חוקי. לפי הנתונים, העצירה המוחלטת של התמיכות לישיבות עבור מי שהוגדרו "משתמטים" הגיעה באותה שנה לסכום כולל של כ–350 מיליון שקל.

אלא שאז המכה הייתה חלקית, שכן היא החלה רק באמצע 2024, והשפיעה רק בצורה הדרגתית על בני הישיבות שתוקף דחיית השירות שלהם פג.

מנתוני החשב הכללי באוצר ורשות התאגידים במשרד המשפטים, המוצגים באתר גיידסטאר, עולה עד כמה המכה הזאת הייתה קשה לחלק מהמוסדות התורניים בשנת התקציב הנוכחית - 2025.

הסנקציה מונעת תקצוב של כ–80 אלף בני ישיבות ואברכים - שלא קיבלו תמיכה, שנעה בין 470 שקל בחודש לבן ישיבה לכ–850 שקל בחודש לאברך.

וכך, בעוד שבשנת 2023 סך התמיכה של עולם התורה התקרב ל–1.8 מיליארד שקל, אחרי גידול חד עם הקמת הממשלה הנוכחית - ב-2025 האוצר הקצה לסעיף זה 1.1 מיליארד שקל בלבד.

נתוני החשב הכללי ורשם העמותות מגלים אילו מוסדות תורניים נפגעו באופן הקשה ביותר. באופן טבעי, המוסדות שנפגעו יותר הם אלה שבתמהיל התלמידים שלהם יש יותר צעירים בני 18–26 - המוגדרים כעת "משתמטים". מנגד, מסגרות כולל ותיקות, שבהרכב התלמידים שלהן יש בעיקר מבוגרים, שיש להם פטור משירות צבאי כבר שנים, נפגעו פחות.

לפי הנתונים שמציג טוקר, ישיבת סלבודקה קיבלה בכל שנה בעשור האחרון כ-5 מיליון שקל מהמדינה, ואחרי חתימת ההסכם הקואליציוני ב–2023 קיבלה 6.8 מיליון שקל. אולם הסנקציות שהחלו ב-2024 פגעו בה קשות, והתמיכה בסלבודקה נחתכה ל-4.5 מיליון שקל. ומה בנוגע ל–2025? מנתוני החשב הכללי שנכונים לשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, מגלים כי עד כה סלבודקה קיבלה תמיכה של 2.2 מיליון שקל בלבד.

הסכום הזה אמנם עשוי לגדול בחודשים שנותרו עד סוף השנה, אך בהתאם למגמה הנוכחית המשמעות היא שלישיבה נחתכו התמיכות ביותר מ-50%.

ישיבת פוניבז' בבני ברק ספגה ירידה גדולה הרבה יותר: ב–2023 היא רשמה הכנסות שיא מהממשלה בסך 22 מיליון שקל, ואלה צנחו ב-2025 עד כה ל–7 מיליון שקל בלבד.

ישיבת מיר, הישיבה הגדולה בישראל, קיבל ב-2023 מהמדינה 56 מיליון שקל, וב-2025 עד כה הישיבה קיבלה כ–29 מיליון שקל בלבד. התקציבים נותרו גבוהים יחסית מכיוון שבישיבה יש אברכי כולל מבוגרים רבים.

ישיבת חברון בירושלים נהנתה ב-2023 מתמיכות בסך כמעט 9 מיליון שקל. הסכום הזה נחתך בכמעט 90% וב-2025 עד כה הישיבה קיבלה כ–800 אלף שקל בלבד.

אחת הישיבות שספגה את המכה הכואבת ביותר היא אורחות התורה בבני ברק, שבה בעיקר בני ישיבות צעירים. הישיבה נהנתה מתמיכה כוללת של כמעט 17 מיליון שקל ב-2023, כולל ממשרד הרווחה. ואולם ב-2025 עד כה הישיבה קיבלה כ-1.3 מיליון שקל בלבד. בקצב הזה התמיכה בישיבה תיחתך ב–2025 ביותר מ-80%.

ישיבת פורת יוסף ספגה צניחה מ–1.9 מיליון שקל ב-2023 לכ-240 אלף שקל בלבד עד כה ב–2025. ירידה דומה של 75% מהתקציב נרשמה גם בישיבת כיסא רחמים.

גם בציבור החסידי ספגו מכה: התקציב של ישיבת ויזניץ נחתך לשליש בלבד ומגיע לסכום של קצת יותר מ-6 מיליון שקל. קיצוצים דומים ספגו ישיבת שפת אמת של גור, ישיבת בית מתתיהו בבני ברק ועוד.

ב'דה מרקר' צוין, כי חלק מהישיבות קיבלו פיצוי על הפחתות התקציבים האלה מ'קרן עולם התורה'. לפי מידע שהעבירה הקרן לידי 'דה מרקר', בשנה האחרונה קצב התשלומים שהעבירה למוסדות התורניים הגיע לכ–9 מיליון דולר בחודש. המשמעות היא שהתשלומים המצרפיים מהקרן יגיעו ב-2025 לכ–300 מיליון שקל.

זהו עדיין שיפוי חלקי מאוד לעומת ירידה של כ-700 מיליון שקל, בהתאם לתקצוב של משרד האוצר.


linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram