20 שנה • כל מה שרציתם לדעת על השירים שהלחין ר’ שלמה

אחד המיתוסים הגדולים לגבי הרבי המרקד הוא מספר שיריו שנראה לעתים כמעט בלתי סופי… מוזיקאים שהיו קרובים לר’ שלמה, כגון ר’ יצחק אייזנשטט ובן ציון סולומון, כתבו שר’ שלמה הלחין 600 או 700 שירים. יש כאלו שמגזימים ומדברים אף על אלף ניגונים.

אולם, טוען ד”ר אופיר נתן, שכתב ספר על הרבי המרקד – הרב שלמה קרליבך: חייו, משנתו והשפעתו (הספר תורגם בימים אלו לעברית ועומד לצאת בהוצאת ידיעות אחרונות), כי ייתכן שהמספר הוא הרבה פחות.

רשימה מעודכנת שהוכנה על-ידי חיים אורי קוטלר (30 בינואר 2014) כוללת רק 277 שירים. עיון בשירים אלה מגלה שלמעשה מדובר ב-223 פסוקים שונים, כי ל-39 מהשירים יש יותר ממנגינה אחת. בנוסף, יש עשרות ניגונים ללא מלים.

יחד עם זאת, מציין אופיר, יש שירים רבים שהוקלטו באופן פרטי, אך טרם פורסמו ברבים.

כמעט כל שיריו של ר’ שלמה הם פסוקים מהתנ”ך או מובאות מסידור התפילות ומזמירות שבת. יש כמה יוצאים מן הכלל, כגון, “אני מאמין” (מרשימת י”ג עיקרי האמונה) ו”עם ישראל חי”. יש גם כן קטעים מפיוטים, כדוגמת, מִמְּךָ אֱלֹהַי לֹא נוֹאַשׁ לִבִּי, שמקורו בפיוט של ר’ שלמה אבן גבירול בשם שְׁנוֹתֵינוּ סָפוּ. כמו כן, יש מספר שירים באנגלית אותם כתב יחד עם זמרים אמריקאים שאינם יהודים.

ניתן ללמוד על כמות השירים על פי ספרי התווים שיצאו עוד בחייו של קרליבך. בשנת 1970 יצאה לאור חוברת התווים הראשונה של שירי ר’ שלמה, The Shlomo Carlebach Songbook.

62 שירים סודרו לפי ששת תקליטיו הראשונים – שלושה מהם בהוצאת “זימרני” (ההוצאה העצמית של קרליבך) ושניים בהוצאת “Vanguard”. התקליט השישי מכונה בשם “שמחם”, אך שלמעשה לא יצא לאור, ובמקום זה הופיעה בסוף החוברת תמונה של אלבום משנת 1968, I Heard the Wall Singing.

בשנת 1980 הוציא המוזיקולוג, וולול פסטרנק, בהוצאת Tara, תווים לשיריו היותר מפורסמים של ר’ שלמה. בשנת 1992 כרך פסטרנק שני ספרי שירים בכרך אחד לפי סדר התפילות.

כך סודרו 133 שירים לפי המיון הבא: 60 ניגונים לתפילות יום חול, 18 לליל שבת, 25 ליום שבת, 17 למועדי ישראל, 8 לימים נוראים ו-5 לחתונות. בשנת 1993 יצאה לאור חוברת של שירי שבת עם 46 שירים בעריכת בן ציון סולומון.

ששת האלבומים הראשונים (1968-1959)

בניגוד למה שחשבתם, קרליבך הוציא בסך הכל 6-9 אלבומי אולפן רשמיים, אשר הופיעו משנת 1959 עד 1981. לאחר הורדת שירים שאינם מקוריים וכפילויות בגלל הופעות חיות, ניתן לספור 50-70 שירים.

אלה הם הניגונים המהווים את הבסיס למורשת המוזיקאלית של קרליבך.

1959 – הַנְּשָׁמָה לָךְ – Songs of My Soul
עיבודים וניצוח: מילטון אוקון
1960 – בָּרְכִי נַפְשִׁי – Sing My Heart
עיבודים וניצוח: מילטון אוקון
1963 – פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק (הופעה בויליג’ גייט) – At the Village Gate
1965 – מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ – In The Palace Of The King
בליווי מקהלה ותזמורת בניצוחו של בנדיקט סילברמן
1965 – שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ – Wake Up World
עיבודים וניצוח: מילטון אוקון
1968 – “שמעתי את הכותל שר” (שני חלקים) – I Heard the Wall Singing.
1975 – “שלמה קרליבך וילדי ישראל שרים אני מאמין”.
הפקה: הרב ברוך צ’ייט
1978 – “הִנֵּה יָמִים בָּאִים” ביוזמת ניל ופטריסיה סיידל
עיבודים: ריצ’ארד הירונימוס
1981 – “לכבוד שבת”

בנוסף, יש למנות את שני התקליטים המיוחדים, הראשון הוא למעשה הקלטה פיראטית של הופעה חיה והשני הוא תקליט עם החזן שלום כ”ץ.

1962- ר’ שלמה קרליבך שר – Rabbi Shlomo Carlebach Sings – תקליט פיראטי שהופץ ע”י חברת “גלטון”.
1967 – בְּנֵה בֵיתְךָ – Rebuild Thy House עם שלום כ”ץ.
עיבוד וניצוח: רלף לנג

מאוחר יותר הוציא קרליבך כמה אלבומים נוספים, רובם אלבומי הופעות שהשירים בהם חוזרים על עצמם בוריאציות שונות ובעיבודים וסאונד לעיתים גרועים במיוחד.

לאחר פטירתו של קרליבך, יצאו אלבומים רבים נוספים עם חומרים שהוקלטו בהופעות או באולפן ביניהם אלבומי הסיפורים שלו בליוויו של הגיטריסט אבי סינגולדה וכן אלבומי אוסף רבים. יצוין לטובה האוסף “להיטי הזהב” בהפקת נועם הפקות, שם עשה המוזיקאי ג’ף הורביץ עיבודים חדשים ונקיים שהולבשו על קולו של קרליבך (אנפלאגד) ויצרו גרסאות חדשות ואיכותיות במיוחד של שיריו.

המעבדים המוזיקליים

חלק גדול מהצלחת השירים המוקדמים של קרליבך היה ההפקה המוזיקלית ששדרגה אותם מהגרסא ה”עירומה” בה הולחנו לשיר מקצועי.

את רוב אלבומיו הראשונים עיבד המוזיקאי האמריקאי, מילטון אוקון, הוא נולד בברוקלין בשנת 1923 ופעל כזמר ופסנתרן. הוא היה מפורסם כמי שהצליח לאתר זמרים בלתי ידועים ולהפכם למפורסמים. אוקון עבד כעורך ומפיק בחברת Vanguard Records ושם עבד גם טכנאי ההקלטה קלמן כינורי שכאמור היה חבר פעיל בקהילת קרליבך במנהטן.

בשני התקליטים הראשונים של ר’ שלמה ניצח אוקון על התזמורת ועל המקהלה, וכן בתקליט החמישי של ר’ שלמה, שִׁפְכִי כַמַּיִם. קלמן כינורי שימש כטכנאי הסאונד.

באותה תקופה עבד אוקון כמפיק וכמנהיג הלהקה של הרי בלפונטה מוזיקאי ג’מייקני בינלאומי זוכה פרס הגראמי, ולכן טבעי היה שייקח להקה זו ללוות את ר’ שלמה. מדובר היה בשישה נגנים וביניהם ארבעה אפרו-אמריקאים מהמקהלה הבפטיסטית אשר היו חברים בכנסייה הסמוכה לביתו של שלמה.

אמו של ר’ שלמה, הרבנית פסיה קרליבך, הייתה מגיעה למפגשים עם המוזיקאים ומחלקת כיבוד קל וכיפות לנגנים.

אוקון, שלא היה יהודי, התקשה להבין את רוחו של הרבי המרקד,.הוא סיפר על הקשיים להקליט את ר’ שלמה בגלל התלהבותו ותזוזתו הבלתי פוסקת:

“הוא התפלל בזמן שהוא שר. הוא היה מתנועע הלוך וחזור. קוראים לזה davening. פשוט לא היה יכול לעצור בעד עצמו מלנוע. ולא יכולנו להקליט אותו בצורה נאותה. ניסינו כל דבר, ואפילו לקחנו מישהו שינוע עם המיקרופון יחד עמו”.

קרליבך הכיר תודה גדולה לאוקון ועל גב התקליט החמישי שלו כתב: “תודה למילטון אוקון שעיבודיו מרטיטי הנשמה הביאו את שיריי ללבבות אלפים”.

מעבד נוסף איתו הוציא קרליבך את התקליט הרביעי, מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ, הוא בנדיקט סילברמן.

לפי הרשום על גב התקליט, סילברמן נולד בלטביה ועבד בגרמניה כמנצח תזמורת. בתקופת השואה התחבא בהולנד ואחרי המלחמה היה למנצח מפורסם בעיבודיו של ניגונים מסורתיים ומודרניים של מוזיקה יהודית.

הוא נפטר בשנת 1964, זמן קצר לפני הפקת התקליט. בהקדשה על גב התקליט מודה ר’ שלמה לסילברמן: “כל מי שישמע את המוזיקה היפה יאהב אותך כמוני ויתגעגע אליך יחד עם העולם כולו”.

אחד האלבומים המוכרים של קרליבך הוא “התקליט הפיראטי”, הוא מבוסס על הופעה חיה בירושלים בפורים ב-21 במרץ 1962.

מישהו הקליט את ההופעה באופן פיראטי והפיץ את התקליט בשנת 1963 תחת הכותרת “Live In Israel – Kumbaya” . אחר כך, בשנת 1966 פרסמה “חברת גלטון” את התקליט תחת הכותרת “שלמה קרליבך שר”.

להַגְנָבָה כזאת של עקיפת זכויות היוצרים מכנים בסלנג בשם “בוטלג”. ב”גלטון” הוסיפו בתחילת התקליט שני שירים מסינגל של ר’ שלמה שהופיע כשלוש שנים מאוחר יותר, “אֵין כֵּאלקינוּ” ו”עוד אבינו חי”.

כאשר הופץ התקליט, התבדח ר’ שלמה ואמר, סימן שהגעתי לגדולות, כי רק להקות חשובות ומפורסמות כמו הביטלס והגרייטפול דד, זוכים שיגנבו את ההופעות שלהם וימכרו אותן ללא רשות. התקליט כלל שנים-עשר קטעי תפילה ושני שירי-עם, אחד באנגלית Kumbaya והשני ביידיש “גוואלד ברידער”.

שני אלבומים חריגים במיוחד הם האלבום בְּנֵה בֵיתְךָ אשר הופיע בשנת 1967 ולא כלל שירים מקוריים של ר’ שלמה אלא של ר’ אליהו הרטמן, אחיו של ר’ יחזקאל הרטמן, הרב אשר קירב את ר’ שלמה בראשית דרכו ופתח בפניו את בית הכנסת בקהילתו וסייע לו להוציא את האלבום הראשון. ר’ אליהו שימש כסגנו של אחיו בבית הכנסת בסנט לואיס בשנים 1960 עד 1963 וכך הכיר את ר’ שלמה.

ר’ אליהו היה גם מלחין בחסד והוא הזמין את שלמה יחד עם החזן שלום כ”ץ כדי לבצע את ההלחנה המקורית שלו עצמו. הפסנתרן היה סת גריינר והמעבד המוזיקאלי היה רלף לנג אשר גם ניצח על התזמורת.

ר’ שלמה שר באותו אלבום חמישה שירים. חמישה נוספים שר החזן שלום כ”ץ, יליד רומניה שלמד באקדמיה למוזיקה בווינה, והיה חזן ידוע באירופה. הוא הגיע לארה”ב אחרי שניצל מהשואה וזכה להכרה בינלאומית. בתקליט פותח ר’ שלמה בשיר עממי ביידיש “זאל שוין זיין דה גאולה”.

אלבום חריג נוסף בו קרליבך שר שירים של אחרים, הוא האלבום “תנחומים” שיצא לאור בשנת 1975. תנחום פורטנוי, בן דודו של ר’ שלמה הכין עשר יצירות מוזיקאליות מקוריות והזמין את ר’ שלמה כזמר אורח להקלטה בסטודיו של מיקי ליין במנהטן.

ואולם, ר’ שלמה הגיע באיחור רב לסטודיו של ליין, ועל כן, ביקש תנחום מר’ אלוין (אברהם) ווינהאוס למלא את מקומו. כך שר ווינהאוס את ששת השירים הראשונים ובראשם “עֵץ חַיִּים”. זהו שירו המפורסם ביותר של פורטנוי ועד היום בתי כנסת רבים ברחבי העולם אימצו אותו בעת החזרת ספר התורה לארון הקודש.

כאשר לבסוף הגיע ר’ שלמה הוא שר שְׁמַע קוֹלֵנוּ (מהתפילה) ויִמְלֹךְ ה’ לְעוֹלָם.

אין ספק שיצירתו של ר’ שלמה קרליבך היא ענקית ורחבה וחבל שעד עתה אין מקור אחד מסודר בו מופיעים כל האלבומים והיצירות שלו כפי שהיה ראוי ליוצר בסדר הגודל שלו.

הכתבה נכתבה בסיועו של ד”ר נתן אופיר מעמותת “שירים לשלמה” שמקיימת במוצאי שבת הקרובה 08.11.14 בבנייני האומה בירושלים ערב מיוחד לרגל 20 שנה לפטירתו של הרבי המרקד, בליווי מיטב האמנים והזמרים – כנסו כאן לרכישת כרטיסים או במוקד המופע 6226* בימות.