גם בתקופות האפלות ביותר לא ויתרו יהודים על שמחת החגים, כי ממנה שאבו כוח

הרב מנחם ברוד
12 באוקטובר 2025   
צילום: 
באדיבות המצלם

בשמחת תורה ימלאו שנתיים למתקפה הרצחנית הנוראה בעוטף עזה. בעבור אלפי משפחות זה יום השנה לנפילת יקיריהן, ובעבור משפחות החטופים - היום שבו החל הסיוט הנורא של הדאגה לגורלם והתקווה העזה לשובם.

זה היום שבו החלה מלחמת 'חרבות ברזל', שעדיין (נכון לכתיבת השורות) לא השיגה את הניצחון המלא, את הכרעת האויב. מאות אלפי חיילים עשו את חודש החגים בזירות המערכה, כשבני משפחותיהם חרדים לשלומם.

והנה מגיע שמחת תורה, החג החותם את חגי תשרי, ואולי לא ברור לנו איך עלינו לחגוג אותו. ובכן, מה נכון?

המשמעות העמוקה

התשובה נמצאת בהבנת משמעותה העמוקה של השמחה. יש התופסים את השמחה כתוצאה של מצב רוח טוב או של רצון לבלות וליהנות, ואז מחפשים מקום שבו אפשר 'לשמוח', לרקוד, להתפרק. לעיתים זה אפילו ניסיון מלאכותי לחפות על העדר שמחה על-ידי מה שמתחזה לשמחה. ברור שכאשר מצב הרוח אינו מתאים, אין שום רצון לשמוח.

אבל השמחה היהודית, ובמיוחד שמחת החגים, היא דבר אחר לגמרי. איננו שמחים מתוך 'מצב רוח', אלא מתוך חיבור למקורות האנרגייה הפנימיים שלנו. זו שמחה הנובעת מתוך האמונה שבליבנו ומתוך הבנת משמעות היותנו יהודים, הקשורים לתורת ישראל, למצוותיה ולמועדיה.

גם בתקופות האפלות ביותר בהיסטוריה היהודית לא ויתרו יהודים על שמחת החגים. יש בידינו אין-ספור תיעודים על שמחת תורה במחנות ההשמדה של הנאצים ובמחנות הכפייה של הקומוניסטים. יהודים שחייהם היו תלויים מנגד עשו כל מאמץ לשמוח בשמחת התורה, כי מהשמחה הזאת שאבו כוחות להוסיף לחיות ולהאמין.

החסידות מדברת הרבה על כוחה של השמחה להפוך מציאות שלילית לחיובית. היא מדגישה את ההכרח להימנע משקיעה בדכדוך ובעצב, אלא לשמוח ולרומם את הרוח, ובמיוחד בשמחת החגים ובשמחת התורה. שמחה פורצת גדרים, מבטלת גזירות ומעוררת שפע רב ממרומים.

להזיז הצידה

דווקא עכשיו, כשאנחנו מתפללים לניצחון על אויבינו, עלינו לזכור את הפתגם 'לא המנצח שמח, אלא השמח – מנצח!'. השמחה היא המביאה את הניצחון. דווקא עכשיו הננו נדרשים להרבות בשמחה פנימית ואמיתית, שתעניק עוצמה לעם ישראל וממנה יבוא הניצחון השלם.

היממה של שמחת תורה היא מקור השמחה, היא המעיין שממנו אנחנו יכולים לשאוב שפע של שמחה לכל השנה. מי שישמח שמחה אמיתית בשמחת תורה – ישמח, בעזרת ה', כל ימות השנה הבאה. ולשם כך אנו נדרשים להזיז הצידה כל דבר שעלול להעיב על השמחה, ולהתמסר בכל ליבנו ונפשנו לעבודת היום – להרים את הרגליים, לרקוד, לשיר, לשמוח עם התורה, לדחוף את עצמנו לתוך מעגלי הריקודים.

הבה נתמסר לשמחת התורה, נצא כולנו יחד בריקודים שמחים, ונשאב לנו שפע של שמחה, אחדות ואמונה לכל השנה כולה.


linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram