אחרי שנתיים של לחימה עיקשת בעזה ועל סיפה של הפסקת אש ניתן לסכם, ולו במעט, את המלחמה העזתית שגררה אחריה כסופה עזה זירות נוספות.
לאמיתם של דברים, תוצאות חיוביות או שליליות של מלחמה אינן יכולות להימדד כל עוד ריחות אבק השריפה וההפצצות טרם נמוגו ונשכחו. בדרך כלל לוקח זמן רב לשקיעת אבק הלחימה ולתובנות שבאות לאחריה.
סיכומי הצלחה וכישלון של מלחמות שלא הוכרעו באופן מובהק נמדדים על פני חודשים ושנים שלאחריהן וקשה לנתחם תיכף ומיד בשוך הקרבות.
ממבט קרוב, וכשהכאב והפצעים טרם שככו והגלידו, קשה לגוף וללב לנתח את התוצאות ניתוח קר ואמיתי, ושבעתיים קשה להם להזניח את הכאב ולהתמקד בדברים הטובים שבאו בעקבות המלחמה.
אף אחד לא שיער שהאויב העזתי העיקש יצליח להקשות עלינו ולהכאיב לנו במשך שנתיים, ונדמה שהיה בכוחו להתל בנו אף יותר.
מי היה מאמין שארגוני הטרור העזתים יגבו מאיתנו מחירים קשים כל כך וגבוהים עשרות מונים ממחירי המלחמה מול חיזבאללה ואיראן.
קשה לדבר על ניצחון כשאלפי ומאות חיילים שילמו בגופם ובחייהם, ובפרט כשהאויב העזתי לא הוכרע ועדיין עומד על רגליו.
ובכל זאת, במלחמה הנוכחית ניתן לציין כמה ניצחונות שיהדהדו כאן עוד שנים רבות.
ההרתעה הישראלית חזרה
בראש ובראשונה ניתן לסמן וי וניצחון גדול על פירוק ארגון החיזבאללה שהטיל את מוראו על אזרחי ישראל במשך עשרות שנים. לולא המלחמה בעזה היינו עד היום עם האיום הקיומי שנושף בעורפנו מצפון הארץ.
בנוסף, ניתן להכריז בקול גדול: ההרתעה הישראלית שנשחקה ונחבטה טרום המלחמה, פעם אחר פעם - חזרה למלוא הדרה!
אחרי ההרס הרב שנותר בעזה והעמידה האיתנה של ראש הממשלה להילחם עוד ועוד, גם כשרוב מנהיגי העולם עומדים מנגד בשצף קצף, קשה לראות מדינה שתעז לאתגר את האריה הישראלי. גם אלו שמאיימים היום במלחמה יודעים בתוך תוכם שאלו רוחות מלחמה בלבד.
בנוסף, ניתן לומר באופן ברור ונחרץ - מדינת ישראל שלאחר מלחמת 'חרבות ברזל' איננה אותה מדינה שהייתה לפניה.
בפן המודיעיני, בטוחני שהלקח נלמד וההפקרות והזלזול שהיו כאן טרם המלחמה יתקשו למצוא את מקומם במודיעין הישראלי במשך שנים רבות.
גם בפן הצבאי, ההתפכחות הישראלית לא תיתן לאויביה להרים ראש ותגדע כל איום קטן בטרם יגדל. זה לא אומר שלא נכונו לנו עוד אתגרים ומלחמות, ובפרט שארגוני טרור והרתעות לא תמיד מסתנכרנים, אך בטוחני שנבוא לכל טרור ואתגר מוכנים שבעתיים מבעבר.
שכר לימוד קשה מנשוא
ולגופו של הסכם הפסקת האש.
אם נודה על האמת, עצם זה שהוצרכנו להגיע להסכם הפסקת אש עם ארגון החמאס ולא הגענו למצב שאין לנו עם מי לעשות הסכם זהו חתיכת כישלון.
ובכל זאת, גם אחרי כל הסיבות לאי הכרעת החמאס, סיבות שחלקן נכונות וחלקן אינן נכונות, במבט ובפרספקטיבה רחבים, ברור שידה של ישראל על העליונה.
עם כל הקושי והכאב והמחירים הקשים שיבואו בעקבות העסקה הקשה - וברור שהם יבואו - העסקה הנוכחית איננה עסקה כקודמותיה. הפעם הזאת, ואחרי שנתיים של מלחמה עזה, ישראל מגיעה להסכם עם חמאס ממקום של כוח.
הפסקת האש הנוכחית איננה עוד הפסקה שבין סבב לסבב. היא הפסקת אש שבאה אחרי שכר לימוד קשה מנשוא. הלימוד והלקח שנלמדו מהמלחמה הנוכחית ילוו את כולנו לעוד שנים רבות, שנים של ניצחון וכוח.
ולכל המצקצקים והנרגנים למיניהם זיכרו שני דברים. ראשית כל, אינני מבין איך אפשר לרטון ולזעוק על כישלון כשאין לנו את פרטי ההסכם המלאים.
אך בעיקר קשה לי להבין איך ניסיון העבר לא מלמד אותנו לתת הערכה וכבוד לראש הממשלה שכבר נחבט על הסכם מול חיזבאללה, הסכם שהוכח בסופו לאחד ההסכמים הטובים שהיו לנו כאן מקום המדינה.
תנו את מעט הכבוד לאיש שכבר לימד אותנו לפחות שיעור אחד בצניעות.
רגע לפני סיום ניתן להרגיע. חלק מההסכם הוא - גם בדרום הארץ חופש הפעולה הצבאי של ישראל יישמר, לא פחות ממה שקורה בגבול הצפוני.
הצטרפו לדף הפייסבוק של חרדים 10 >>
הצטרפו לדף X של חרדים 10 >>
רוצים עוד נייעס, סרטונים וסיפורים? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של חרדים 10 >>
