ראש מערך הגיור: “לא מאמין שיש רב שיגייר בלי עול מצוות”

הרב יצחק פרץ, מי שמונה לאחרונה לתפקיד ראש מערך הגיור, ייכנס באופן רשמי לתפקידו בתחילת השבוע. הוא יודע שלפתחו מונח ‘תפוח אדמה לוהט’, שעוד יעורר מהומות ומחלוקות.

“אני באתי לעבוד”, הוא מצהיר בשיחה עם כתב עיתון ‘בשבע’ ניצן קידר. “הצעת המחליטים והחוקים הם עניינים של הרב הראשי והשר. אני באתי לעשות כאן את עבודתי”.

• ומה לגבי ההשלכות שיהיו להצעת המחליטים של הממשלה על הגיור?

“קיבלנו את הדברים רק באמצע השבוע והבנו שיש לנו 14 ימים להתכונן למהלך הזה. נתכונן, ובעזרת השם נצליח”.

הרב פרץ מעדיף שלא להתייחס להצעה עד שילמד אותה, אבל מוכן להגיב לטענות שהחלטת הממשלה עלולה להביא לפרצות בגיור: “אני לא מאמין שיהיה רב שיעשה גיור בלי קבלת עול מצוות. רב עיר או רב שיש לו כושר לדיינות, לא יעלה על הדעת לעשות דבר כזה”.

הרב פרץ גם מבקש לסתור את הטענות שהגיור עד היום היה לא ידידותי: “עבדתי שנים על גבי שנים בבתי הדין. הכרתי את בתי הדין, שעשו גיור באהבה וקירבו את הגרים. עבדתי עם הרב דייכובסקי, זכיתי לעבוד עם הרב עובדיה יוסף זצ”ל, ובעזרת השם המטרה שלנו היא להביא לכך שחס ושלום בעוד כמה שנים לא תהיה לנו בעיה.

“נקים מערך הסברה, נקרב את הגרים שיתקרבו לעם ישראל, כדי שלא נגיע למצב של נישואי תערובת. קצת נרתעו וברחו מבתי הדין בגלל כל מיני סטיגמות, ואנחנו רוצים לקרב כדי שחס ושלום עוד עשרים שנה לא תהיה צרה גדולה והתבוללות”.

• כיצד אתה מתכוון לנהוג בסוגיה השנויה במחלוקת של גיור קטינים?

“האמת שאני מאוד רוצה ללכת לבתי ספר ולחפש את הילדים הללו, כדי להגיע גם להורים שלהם. אם יהיה ילד כזה, שאביו שומר תורה ומצוות ואמו לא, יש על מה לדבר. המטרה היא להגיע גם להורים, שגם את ההורים נגייר”.

מפלגת הבית היהודי תמכה בהצעת החוק והובילה אותה, והשר אורי אורבך מרוצה מהתוצאה: “יש כאן את המישור הפרקטי והמישור הערכי. במישור הפרקטי יהיו פחות מחסומים בפני המתגייר ויהיה יותר קל להתגייר, כמובן בגבולות ההלכה. במישור הערכי הבעיה היא לא מחסור בדיינים, אלא אווירה לא אוהדת למתגיירים, שגורמת לאנשים לא לבוא בכלל לתהליך הזה או להפסיק אותו באמצע. ברגע שהממשלה משדרת שכדאי לעשות את המאמץ, יתגיירו יותר אנשים ויימנעו נישואי תערובת”.

• אבל יש גם במפלגה שלך מי שלא אוהבים את ההצעה.

“יש כאלה שלא אוהבים. אני חושב שהם טועים, ושזה התפקיד שלנו להוביל נושאים כמו הגיור. יכול להיות שאם היו נבחרים רבנים ראשיים אחרים שמבינים את דחיפות נושא הגיור, הכול היה יותר פשוט”.

• אין לך חשש שהקלה בגיורים תגרום לבעיות שיובילו לאי הכרה בגיור כזה או אחר?

“אני לא חושש מזה. מדובר ברבני יישובים, לא באנשים שרוצים להכניס זרים לעם ישראל. יש מעליהם ועדת רבנים חשובה שמפקחת. חשוב לציין שבהחלט יש לנו עניין לצרף עוד אנשים לעם ישראל. אנשים שחיים פה והם לא יהודים, אבל עושים כאן צבא ומכירים כאן את נשותיהם, וחשוב שתהיה להם את האפשרות הזאת. מה גם שלא כל חשש הוא מגבלה הלכתית. ההצעה דיברה על ממסד, חלוקת שליטה וכיו”ב, והיה לה גיבוי רבני גדול”.

אבל לעומתו היה מי שהצביע נגד ההצעה בממשלה, גם הוא חלק ממפלגת הבית היהודי – השר אורי אריאל, שמציג עמדה שונה: “הצעת המחליטים יכולה להשתנות מיום ליום. בניגוד לחוק, אם ראש הממשלה מעוניין לשנות אותה, הוא מכנס את השרים או עורך הצבעה טלפונית ומשנה אותה. אז אם מחר ראש הממשלה יקים קואליציה עם המפלגות החרדיות, אני מניח שזו ההחלטה הראשונה שתשתנה. ההערכה שלי שהבחירות יהיו עוד שמונה חודשים, ותהיה ממשלת ימין עם החרדים”.

• אתה היית היחיד שהצביע נגד ההצעה. מדוע?

“ההצעה שעברה בממשלה היא הצעה שהבית היהודי בוודאי לא רואה כפתרון לכתחילה, וגם לא בדיעבד שבדיעבד. דווקא בתקופה זו, כשמעמד הרבנות חלש בציבור, אני חושב שהיה צריך להצביע נגד, ולכן עשיתי זאת. היו מספיק תומכים בהצעה, ואנחנו לא היינו צריכים להיות חלק מהם”.

• אבל השרים האחרים של הבית היהודי תמכו בהצעת המחליטים.

“הייתי שמח אם הייתי יכול להשפיע גם עליהם להצביע נגד, אבל העובדות ידועות”.

• אם אתה לא מרוצה מההצעה, אין לך דרך חוקית לפעול נגדה?

“אם ננסה לעצור את בתי הדין הללו הדברים יגיעו לבג”ץ, ואנחנו מבינים בדיוק מה יעשה בג”ץ במקרה זה, ואיך זה יגיע לדברים שאנחנו לא רוצים להגיע אליהם. אין לנו שם הרבה מרחב תמרון”.