'האיש הנכון להוביל': הממשלה מאשרת את מינוי זיני לראש השב"כ • היועמ"שית: אין מניעה משפטית

חרדים 10
30 בספטמבר 2025   
צילום: 
Chaim Goldberg/Flash90

ראש הממשלה בנימין נתניהו ופמלייתו נחתו הערב (שלישי) בישראל: בשעה 20:00 הממשלה התכנסה כדי לאשר את מינויו של האלוף במיל' דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ.

זאת אחרי שאושר על ידי ועדת גרוניס.

לקראת ישיבת הממשלה הניחה היועמ"שית את חוות דעתה על המינוי, לפיה יש מספר קשיים משפטיים במינוי, אך אין מניעה משפטית.

עיקר ההסתייגויות של היועמ"שית נוגעות לניגוד עניינים מול ראש הממשלה נתניהו - בהם יהיה על זיני לפנות ליועמ"ש של השב"כ, כדי לקבל הנחיה משפטית.

נתניהו אמר בפתח ישיבת הממשלה: "חזרתי עכשיו מארצות הברית בשליחות הממשלה ובשליחות אזרחי ישראל. באו"ם הצגתי את האמת על מדינת ישראל, של אזרחיה וחייליה.

"בוושינגטון סיכמתי עם הנשיא טראמפ על מתווה לשחרור כל חטופינו, והשגת כל מטרות המלחמה שהצבנו. אני אמסור דין וחשבון מפורט יותר גם לחברי הממשלה וגם לחברי הקבינט".

בהתייחסות למינוי אמר: "אנחנו הולכים למנות היום את האלוף דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ. אני מאוד מאוד התרשמתי ממנו במהלך השנים ואני מכיר אותו כבר הרבה שנים; את תפקידיו השונים בצה"ל, ואת תפקידו השונים בצה"ל בהם עבד בצמידות לשב"כ. אני ראיתי גם את הנחישות שלו, גם את המנהיגות שלו, גם את היכולות שלו לחשוב מחוץ לדפוסים המקובלים, ולראות את הדברים בטרם התהוו, ואני חושב שהוא האיש הנכון להוביל את השב"כ. מישהו שאמנם מכיר את המערכת, אבל לא נמצא בה. אין לי ספק שתהיה לו הצלחה גדולה, ואני בטוח שכולם תומכים בה. ההצלחה הזו חשובה לביטחון כל אזרחי ישראל".

לקראת ההצבעה, קיבלו השרים את הצעת ההחלטה המלאה, שמגוללת דרמה משפטית וביטחונית חסרת תקדים סביב המינוי.

המסמך קובע כי הייעוץ המשפטי לממשלה אינו מוצא "מניעה משפטית" לאשר את המינוי, אך מבהיר כי הדרך לאישור הייתה רצופה במהמורות.

כפי שעולה מחוות הדעת המשפטית הנלווית, נקודת המוצא לסערה הייתה קביעת בג"ץ מ-21 במאי 2025, לפיה ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מצוי בניגוד עניינים כאשר החליט להדיח את ראש השב"כ הקודם, רונן בר.

המסמכים מציינים כי למחרת פסק הדין ב-22 במאי, הודיע ראש הממשלה על החלטתו למנות את האלוף זיני לתפקיד. מהלך זה הוביל לעתירות נוספות לבג"ץ, שבסופן גובש מתווה שאיפשר לראש הממשלה להציג את מועמדותו של זיני לוועדה המייעצת רק לאחר 60 יום, ב-11 בספטמבר.

במכתב ששיגר גיל לימון לוועדת גרוניס ב-17 בספטמבר, הוא מציין כי התקבל "מידע רגיש שייתכן שאף יחייב עריכת בירורים נוספים מול גוף ביטחוני" בעניינו של המועמד. לימון טען כי בשל ניגוד העניינים המקורי של ראש הממשלה, על הוועדה לבחון את המינוי בקפדנות יתרה, תוך התייחסות ל"טוהר המידות של הממנה ושל הליך המינוי".

בסופו של דבר, ועדת גרוניס קבעה כי לא נמצאה בעיה של "טוהר המידות" במינויו של זיני עצמו.

עם זאת, כדי להתמודד עם ניגוד העניינים המתמשך של ראש הממשלה, גובש פתרון חריג: השרים קיבלו עדכון כי במסגרת מינויו, האלוף זיני חתם על הסדר ניגוד עניינים מיוחד.

בזמן שבמחנה הימין שמח על כך שכעת יהיה מי שינהל את השב"כ, בשמאל צפויים להגיש לבג"ץ עתירות נגד המינוי.

העתירות, אותן ניתן להגיש רק לאחר אישור המינוי עצמו בממשלה, כבר מוכנות – כפי שקרה בעתירות על הדחת רונן בר.


linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram