כן, אפשר לתקן ולהשתנות: האם אנחנו מתכוננים באמת לשנות את דרכינו ומעשינו?

חרדים 10
25 בספטמבר 2025   
צילום: 
באדיבות המצלם

אדם הכואב את מצבו הנוכחי ורוצה להשתנות – מעיד שיש בו להבה פנימית. אין הוא נכנע לסחף החיים ואינו מאבד את הכיוון האמיתי I מאמרו של הרב מנחם ברוד

עוד מעט נתכנס בבתי הכנסת ביום הכיפורים, נעמוד בראש מורכן, נכה על החזה ונאמר "על חטא שחטאנו לפניך". שוב ושוב, בכל תפילות היום הקדוש, נמנה את רשימת המעידות שלנו, נבקש סליחה ומחילה ונתפלל שלא ניכשל עוד.

ביום הכיפורים כל יהודי עומד לפני קונו בלב טהור ומתוודה על חטאיו בכנות. אין זו העמדת פנים חלילה. כולנו מרגישים שכשלנו ומעדנו במהלך השנה, ואנחנו מבקשים מהבורא כי יטַהֵר אותנו ויפתח לנו דף חדש. אך האם אנחנו מתכוננים באמת לשנות את דרכינו ואת מעשינו?

לא לאבד את הניצוץ

יש מי שאיבדו את הרצון להשתנות ולהתקדם במובן הרוחני. הם, בעיני עצמם, כמו עץ שהתעבה והתקבע, וכבר אי-אפשר לעצב אותו מחדש. "כזה אני", הם אומרים לעצמם ולסביבתם. לפעמים העמדה הזאת נובעת מניסיון מר של קבלת החלטות בימים הנוראים, וחזרה לשגרה הרגילה מייד אחר-כך. למה לשאוף להשתנות אם ממילא אינני מצליח?

גישה כזאת גוזרת עלינו למעשה התנוונות רוחנית. היא מבטאת אובדן הניצוץ והתקווה. אדם כזה חי ומתנהל מכוח חוק ההתמדה, אבל אין בו חיוּת פנימית. כשבאים הימים הנוראים הוא שואף 'לעבור אותם' ו'לגמור עם זה'. הוא מחמיץ את האתגר שהם מציבים לפנינו.

לעומתם, יש הרוצים באמת להשתנות ומתעוררים בימים הנוראים. הם מקבלים עליהם החלטות טובות, מתחילים התחלות חדשות, אבל במרוצת הימים ההחלטות דועכות. תורת החסידות מסבירה שעצם הרצון להשתנות, לתקן, להיות אדם אחר – הוא נקודת-משען שממנה אפשר לחולל את השינוי.

אדם הכואב את מצבו הנוכחי ורוצה להשתנות – מעיד שיש בו להבה פנימית. אין הוא נכנע לסחף החיים ואינו מאבד את הכיוון האמיתי. הוא יודע לאן עליו לחתור, גם אם בפועל אין הוא מצליח לקיים את כל החלטותיו הטובות. אבל יש כאן קצה-חוט שבו אפשר לתפוס.

לתפוס את ההתעוררות

אחת העצות הניתנות למצב זה היא לכוון את ההתעוררות של הימים הנוראים להחלטות מעשיות מוגדרות, גם אם הן קטנות. הנטייה הטבעית של אדם בעומדו בהתעוררות ביום הכיפורים היא להפוך את כל חייו, להשתנות מן הקצה אל הקצה; אבל לפעמים זה גדול מדי או כללי מדי. מוטב לבחור כמה משימות קטנות ולהשתדל לעמוד בהן.

כשאדם מקבל עליו החלטה מעשית מוגדרת וברורה, הוא מתעֵל את ההתעוררות של יום הכיפורים לעבר יעד בר-השגה, שאפשר לעקוב אחריו. לעיתים היעד נראה 'קטן', אבל אותן החלטות קטנות מכילות ותופסות את ההתעוררות הגדולה, ושומרות עליה לבל תתפוגג. בשנה הבאה נקבל עלינו עוד החלטה טובה, וכך נתקדם ונתעלה.

יום-הכיפורים מַפְנה קריאה אל כל יהודי – אל תעצור, אל תדרוך במקום, אל תתייאש. הקב"ה מושיט אלינו יד, ואנו נקראים לאחוז בה. זה יום נשגב, שבו נחשף הקשר הפנימי העמוק בינינו ובין הבורא. הבה נתכונן לקראת היום הקדוש הזה וננצל אותו כדי להיות טובים יותר בשנה הבאה.


linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram