
הוא היה בחו"ל כשפרצה מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, אבל סגן עמרי רוזנבליט לא היסס לרגע.
גם בחגים אסור להתפרע: מה אוכלים, מה חובה לשלב בכל סעודה ועם מה מקנחים?
הוא הודיע למשפחתו כי הוא חוזר לישראל, הצטרף לפלוגתו ונכנס לעומק רצועת עזה. ב-9 בפברואר 2024, אחרי כמעט מאה ימי לחימה רצופים, נכנס עמרי ביחד עם חייליו לטהר עוד מבנה בחאן-יונס. אלא שהפעם זה הסתיים אחרת. הבניין קרס על הכוח, ורוזנבליט מצא את עצמו בטיפול נמרץ.
כתוצאה מהפיצוץ, בנוסף לכמה פציעות קשות, איבד עמרי את רגלו השמאלית, אבל לא את רוח הקרב.
פציעתו, הובילה אותו למסע שיקום ארוך שבו נאלץ להתמודד עם אתגרים פיזיים ונפשיים רבים באמצעות הרבה אמונה ונחישות.
בהרצאתו, מספר עמרי, בן 24, על השירות הצבאי בתור מפקד והלחימה בעזה ומשתף אודות הכלים האמוניים והמנטליים שעזרו לו להתמודד עם הפציעה ולנצח את כל תחזיות הרופאים בתהליך השיקום המורכב.
כיום, כפרזנטור של ארגון נכי צה"ל ו'בית הלוחם', קורא רוזנבליט לשינוי גם בשפה ובתודעה. הוא מבקש להפסיק לכנות את חבריו "נכי צה"ל" – ביטוי המשדר חסרון – ולקרוא להם "מצוייני צה"ל", כפי שהרבי מליובאוויטש קרא לעשות כבר לפני חמישה עשורים. "אני מצטט את הרבי מלויובאוויטש שאמר שאין להשתמש בביטוי 'נכה', כי אם 'מצויין', וזה מה שאנחנו", הוא אומר בראיון לאתר ynet.
הקריאה הזו נולדה בשיחה שקיים הרבי בשנת תשל"ו עם משלחת של לוחמים שנפצעו במלחמות ישראל, שהגיעה לשחק באולימפיאדה - ובהמלכה הציע שישנו את השם ויקראו להם 'מצויינים בישראל'.
"אין דעתי נוחה מהכינוי 'נכה', שמבטא ירידה וחיסרון", אמר אז הרבי. "אדרבה, צריך להדגיש שהוא מיוחד ומצוין -על-ידי בורא האדם, אשר נתן לו כוחות מיוחדים יתירים על הכוחות שישנם לאדם מן השורה, ולכן דוקא ביכולתו להתגבר על קשיים ומניעות שאין ביכולת לאדם מן השורה להתגבר עליהם.
ולכן הייתי מציע - כמנהג יהודי להעיר ולהציע גם בעניינים שלכאורה אינם שלו - שישנו את השם, ויקראו 'מצוייני'" בישראל".
עמרי מאמין שהגיעה העת לממש את אותו חזון ישן ולשנות את השפה, שתשפיע גם על התודעה. "יום אחד, אם אעבוד בתפקיד ניהולי בארגון, אולי אשנה את השם ל'ארגון מצויני צה"ל'. אזכיר לרבים שהמילה 'נכה' שייכת לעבר", הוא אומר בחיוך. "כי מי שנתן את גופו למען עם ישראל – הוא מצויין, לא פחות מזה".