
ראש אגף כוח אדם בצה"ל, אלוף דודו בר־כליפא, הופיע היום (רביעי) בוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי, בדיון על שירות חרדים בצה"ל.
הילדים של גילה גדלים כגויים בכפר ערבי. בא לסייע לחלץ אותם מהתבוללות • מקודם
בר כליפא התייחס להתגברות המחאות וההקצנה החרדית: "כולנו שומעים על ההקצנה של החרדים - וההפגנות לוקחות לנו הרבה כוחות. הפעולות הולכות ומתגברות, וצפוי גידול במספר המעצרים, שיתגברו עם היציאות לאומן.
"המעצרים האלה מביאים אנשים לבתי מעצר, אבל הם לא מתגייסים כי יש לנו פרצות בגודל של שערים בגדר: יש פסיכיאטרים ויש צבא של עורכי דין שמסדרים את מה שנקרא 'פטור'. ואז במקום לחסום צירים בעזה, השקעת את כל המשאבים שלך - אבל לא הבאת כלום".
הוא הוסיף: "אנחנו ניתן 'גזרים' למי שעבר על החוק תקופות ארוכות, ומוכנים לבוא לקראת מי שיבוא מרצונו.
"כחלק ממאמצי האכיפה, אנחנו יכולים להיות מזומנים להפגנה בבניין על חילולי קברים שנתפסו שם 20 משתמטים - ואז יש לנו הפגנות של חסימות כבישים. זה מטריד מאוד את משטרת ישראל, והם יודעים שה-20 אנשים שעצרנו עכשיו, יביאו לחסימת כבישים כמה ימים. מבקשים מאיתנו במשטרה לגייס 7 פלוגות מג"ב במילואים - ועם זאת נמשיך לאכוף ומתאמים עם הרשויות.
"מי שמשתמט 'פרקליטותי' מעל 540 ימים, הוא נשפט ונעצר. הסנקציה שלו היא שיכול להיכנס לחודשים. יש כאלה שנעצרו וכלואים לחודשים. כאשר אנחנו עוצרים מישהו שהוא לא משתמט פרקליטותי, הוא יישפט על ידי קצין ב'דין משמעתי' עד 20 ימים. ואז הוא ייצא, ואם הוא לא הצליח להשיג את ה'פטור' בעודו מאחורי הסורג, הוא יוציא את זה אחרי שייצא - עם 'צבא עורכי דין וצבא פסיכיאטרים' שמתנהל לנו מעל הראש".
הוא הדגיש: "הבנו שהאכיפה היא רכיב אחד מתוך מענה שיש כאן, ונדרשים בסוף עניינים לטפל בפרט. מי שבחר לנסוע לאומן או לעבור דרך טאבה - הוא ייעצר. אבל זה 'טיפה בים' ולא ייתן את המספרים שאנחנו רוצים".
הוא ציין כי "אנחנו צריכים להשקיע מיליונים בשביל בסיסים שיותאמו לחרדים, וצריך לשבת ולסדר שאנשים יפגשו או גיוס, או שירות, או תרומה, או סנקציה משכנעת. אין לנו רצון שיהיה לנו מעצרים. יש לנו רצון שיהיו
לנו חיילים".
לגבי קליטת העריקים במבצע 'מתחילים מחדש', הציג ראש האכ״א את תמונת המצב: "השקענו במבצע, סגרנו את מיטב, אבל הגיעו רק 110 - מתוכם באזור ה־50 חרדים שהיו עריקים. אמרנו להם: תשרתו שנה בהתנהגות טובה ונמחק לכם הרישום - זה טיפה בים".
לדבריו, יש סך הכל 17,400 משתמטים.
בהמשך אמר: "הצורך המבצעי עלה ל־12,000 חיילים נוספים – מתוכם 7,000 לוחמים, והיתר טכנולוגים ותומכי לחימה. המספרים הללו מצריכים עוד חיילים. כבר בשנה הראשונה, על בסיס התשתיות הקיימות, אנו מסוגלים לקלוט כ־4,800 חיילים חרדים, ואף לגדול ל־5,760. מכאן והלאה, צה"ל ייערך בהתאם לכמות שתקבע בחוק הגיוס".
לדבריו, לצה"ל יש יכולת לקלוט חיילים נוספים מבחינת תשתיות, הכשרה וקליטה: "ככל שיגיעו אנשים נוכל להכשירם. אך לא נוכל לקלוט 80 אלף חיילים בהצלחה מבלי להתרשל. בשנה האחרונה, למרות החוק הקיים גויסו רק 3,000 חיילים חרדים מתוך שני מחזורי שנתון מלאים. לכן אני אומר בבירור: אני זקוק לחיילים נוספים, ובמקביל אנשי קבע רבים מבקשים בימים אלה לפרוש מצה"ל, ועלינו להיות מוטרדים מאוד מהמציאות הזו".
בר־כליפא הדגיש כי צה"ל נוקט צעדים שלא ננקטו בעבר: "נפתחו מסלולים ייעודיים כגון 'חשמונאים", 'נצח יהודה', 'חץ', 'צנחנים' ומסלולי טכנולוגיה, תוך הקפדה על מענה מותאם למגזר החרדי והפרדה מגדרית היכן שנדרש.
לדבריו, ״עד יוני 2026, צה״ל יהיה ערוך ומסוגל לגייס את כל הציבור החרדי".
הוא ציין כי, "חרדי זה מנעד רחב של עולמות והקפדות. פתחנו מגוון מסלולים ונפתח נוספים בעתיד. התחייבנו גם ליצירת פקודת מטכ"ל ויועץ לענייני חרדים – והרמטכ"ל כבר אישר זאת".
בר כליפא אמר לוועדה כי הוא מוכן לומר שבוודאות הוא וכל פעולות צה"ל מתבצעות משיקולים ממלכתיים בלבד. - "הצבא מונע אך ורק מאינטרסים של ביטחון ישראל".
בר כליפא פנה לחברי הכנסת שהקשו עליו כיצד הוא מיישם את החוק לגייס את כולם ואמר כי יש להפסיק להתעלם מהמציאות - שלא ניתן לגייס 80 אלף איש, וכי גם המחוקק צריך לתת את הדעת על כך. "אתם לא רוצים שאנחנו נשקיע במשאבי עתק בבניית בסים וחטיבות לחרדים כשאנחנו לא יודעים איך הם מגיעים".
בר כליפא שאל: "מדוע אדם המוגדר כעבריין על פי חוק כי הוא משתמט מגיוס יכול לייצג עוברים על החוק ולהיות עורך דין? מדוע משתמט יכול לנהוג על הכביש?"
לדבריו, צה"ל נדרש לשיתוף פעולה מלא מצד משרדי הממשלה: "אני איש חוק ולובש מדים – כל בני 16.5 מקבלים צווי גיוס ללא הבדל. לא כל השותפים מממשים את חלקם. על משרד החינוך להעביר נתונים על מוסדות הלימוד, כפי שהורתה היועצת המשפטית לממשלה. רק כך נוכל לקבוע במדויק את מספרי כל שנתון."
יוסי לוי, מנכ"ל נצח יהודה, אמר בדיון: "אתגר גיוס החרדים גם בצל המלחמה לא הפך קל יותר – אלא מורכב הרבה יותר. הצלחות קיימות רק בצעדי רתימה ושכנוע, לא באכיפה. להביא חרדים לשירות לחימה הוא מגה-אירוע. הפתרון אינו קוסמטי אלא חינוכי – להפנות זרקור לעולם החינוך החרדי, לישיבות ההסדר החרדיות ולמכינות הקדם-צבאיות החרדיות. שם צריכה להתרחש המהפכה. אנו נחושים להשקיע משאבים רבים בבניית תהליך חינוכי ארוך טווח, שיביא עוד ועוד צעירים חרדים לשירות משמעותי בצה"ל".