ועדת הפנים והגנת הסביבה, התכנסה לדיון ראשון בהצעת החוק שתחמיר את תנאי מתן הרישיונות למדבירים ויאפשר עיצומים כספיים. ח”כ דוד אזולאי (ש”ס), שניהל את הדיון: “חבל שמתעוררים לקדם את החוק רק לאחר אסון האחיות גרוס”; סמנכ”ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה: “מחצית מעובדי התברואה לא מסוגלים כיום לטפל בפשפש המיטה”
מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר: “אנחנו עובדים על החוק מספר שנים והוא בא להחליף את התקנות לשעת חירום. האסון בירושלים האיץ את התהליכים. לב החוק נוגע להסדרת העיסוק של המדבירים ואנחנו מאמינים שהוא יסדיר תחום עם פוטנציאל מסכן חיים”.
אלון זסק, ממלא מקום סמנכ”ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, מנה את החידושים בחוק ובהם: “חובת הכשרה למדבירים (שהיום לא נדרשים לכל הכשרה למעט קורס עזרה ראשונה). בנוסף – חובה לכל מבצע הדברה להיות מדביר ברישיון.
“כיום יש אפשרות לעבודת עובדי הדברה חסרי הכשרה או הסמכה. בחוק תיקבע חובה להפחתת סיכונים בעת ההדברה. וכן תוטל חובה על גופים המזמינים הדברה, כגון בתי ספר ורשויות מקומיות, להעסיק רק עוסק מורשה בהדברה.
“חידוש נוסף ומרכזי הוא עיצומים כספיים שניתן יהיה להשית וקביעת רשימת המזיקים לאדם, בראייה סביבתית”.
ח”כ ישראל אייכלר (יהדות התורה): “רק אחרי הטראומה מהאסון, נכנסנו לפאניקה עד כדי הימנעות מהדברה. צריך למצוא את האיזון ולדעת שהמדביר הוא מורשה. החוק חשוב והוא עוסק בשלוות הנפש של מיליוני אזרחים שיידעו שיש פיקוח על התחום”.
אייכלר הביע חשש “שירצו לעשות על המדבירים כסף רב בהכשרות וייקרו בכך את ההדברה”. לאור זאת, הציע כי המשרד עצמו יעשה את ההכשרות במקום שגופים שונים יעשו קופה על גב המדבירים”.
ח”כ תמר זנדברג (מרצ): “המעבר להסדרה, מצריך התאמות לצד העמידה בסטנדרטים. אסור שניצור מצב שאנשים שעובדים שנים מוצאים עצמם ללא עבודה, כשניתן לעשות התאמות קלות. אנחנו עוסקים בתחום הנוגע לבעלי חיים, עם השלכות סביבתיות. לא מכולם צריך להיפטר כי חלקם יכולים להפחית הדברות אחרות”.
רכז המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע, אלון רוטשילד: הביע דאגה “מכך שמרבית היצורים בטבע מזיקים לאדם והצעת החוק בנוסח הנוכחי לא מדויקת ועלולה לשפוך את התינוק עם המים. ההצעה בעייתית כרגע מבחינת השמירה על הטבע, הן בהגדרת התחומים הניתנים להדברה- 500 מטר מיישוב מכסה חצי מדינה. וכן סוגיית המינים המוגדרת כמזיקים, הוגדרו כ-3000 מינים וחשוב לדייק בכך”. הוא מחה על כך שנציגי המשרד להגנת הסביבה לא דנו כד כה בהצעה עם החברה.
נציגי המדבירים הביעו חשש כבד מנוסח החוק והשמיעו וטענות קשות: “לא סופרים אותנו”
חבר התאחדות המדבירים, נציג הרשויות המקומיות גיל קיש, אמר כי יש לשנות את מדרג ההסמכות, ולצמצמו. “אנחנו נדרשים לרסס בשטחים פתוחים ולא הגיוני שמי שהיום עובד, יידרש להכשרה של שלוש שנים כדי להרים מכסה ביוב ולרסס. חשוב לתת סטטוס קוו לעובדי ההדברה שעובדים מספר שנים, לתת להם הכשרה אך לא להביא למצב שימצאו עצמם לאחר עשרות שנים ללא תעסוקה” אמר.
היועץ המשפטי של ארגון המדבירים, עו”ד שרון שמואל: “יש תחושה שהאסון במשפחת גרוס זירז את החוק. ההצעה במתכונתה חוטאת למטרה. יש פה פגיעה קשה בביטחון הציבור – היא מאפשרת שוק פרוץ. חשוב לוודא שלא נציף את השוק בחומרי הדברה. המצב יחמיר כי מדביר בסיסי יקבל הכשרה עיונית בלבד וילך לפעול בבית, ירסס במקום שיש בו ילדים קטנים וקשישים. הניסיון הפרקטי הוא קריטי. צריך להצמיד מדביר בסיסי למדביר מתקדם, בעל ניסיון, שידריך אותו. הוא הציע תקופת סטאז’ שלאחריה יקבל את הרישיון”. על כך העיר ח”כ אזולאי: אני לא מקל ראש בדברים, אבל במקום להקל, אתה עלול לצמצם את אפשרויות ההעסקה של המדבירים”.
בועז קייזרמן, מדביר מוסמך: “החוק יחמיר את המצב הלא טוב בענף. אנחנו פותחים פתח למקרים נוספים כמו משפחת גרוס. אנחנו נציף את השוק עם מדבירים ברמת הכשרה נמוכה. ניצור הרבה עובדים עונתיים, שייתנו שירות מקצועי נמוך. סעיף המניעה הוכנס לחוק והוא לא מוטמע בו- המשמעות היא שהחוק מעודד שימוש בחומרי הדברה. הבעיה העיקרית כיום היא שלא מתבצעות פעולות מניעה” הוא סיפר כי ברשות המקומית בה הוא עובד, הוא “נאלץ להשתמש כבר 10 שנים בחומרים קשים כי המבנים הלקויים יוצרים בעיות הדברה ויוצרים רוטינה. חייבות להתבצע פעולות תכנון ואחזקה של מבנים, אחרת רק יוגבר השימוש בחומרי הדברה לא ראויים שיביאו לעוד אסונות”. הוא האשים כי “המשרד להגנת הסביבה יושב אתנו במשך ארבע שנים ולא מתייחס לאמירותינו ברצינות”.
יו”ר התאחדות המדבירים בישראל, אלי כהן, אמר כי “במקום חמישה סיווגים, יש להסתפק בשניים. מדביר הדירות, שיוכל להיכנס לבתים לאחר שבועיים שלושה הכשרה, זה מסוכן ביותר. ייווצר מצב שתקרא למדביר דירות לג’וקים ולאחר מכן למדביר מסוג אחר לטרמיטים ותהיה התנגשות של שני מכשירי הדברה. איך תציל ילד מפגיעה כשיש שני תכשירים? אותם מזיקים נמצאים בבית ובמשרד, אז למה נדרשת ההפרדה? תאלצו אנשים להפוך לחאפרים, שישתמשו בבלגן הזה”.
דני יגר, אגרונום מארגון המדבירים: “לא סופרים אותנו. נכון שנפגשנו עם נציגי המשרד, אך החוק שהונח לא מייצג את השגותינו בתחום הבטיחותי”. ח”כ אזולאי: “צר לי על הדברים. המשרד להגנת הסביבה עושה מאמצים ואנחנו נקבל את ניירות העמדה ונטפל בדברים בוועדה”.
אלון זסק הגיב לטענות: “המניעה חשובה אך החוק כרגע עוסק בהסדרת העיסוק. הרגולטור פועל בדרכים נוספות, מול הרשויות ובתי הספר. הקשבנו לטענות על כמות המדרגים – נפחית אותם לשניים או שלושה. בנוגע לתכשירים – יש ועדה בין משרדית הנותנת רישיון לשימוש בהם. נשקול את נושא המרחקים במטרה לתת מענה למדבירים, מבלי לפגוע במגוון הביולוגי”.
הוא הוסיף כי “כבר היום בחוק יש תקופת מעבר של שנתיים וברור שאנחנו רוצים לאפשר תקופת הסתגלות שהעובדים הקיימים יקבלו הכשרות וקורסים מעשיים”.
ביחס להתנגשות התכשירים, אמר כי “יש דברים כמו פשפש המיטה, שנדרשת הכשרה מורכבת לטיפול בו. כיום חצי מעובדי התברואה לא מסוגלים לעשות זאת. נוודא שכל עוד מדובר בהכשרה רוטינית תהיה הכשרה לכך”.
ח”כ אזולאי, שניהל את הדיון סיכם: “לכולנו יש מטרה שהחוק יעבור מהר ככל שניתן כדי למנוע אסונות”. הוא דרש מהמשרד להגנת הסביבה להיפגש עם החברה להגנת הטבע ולהגיע לנוסח מוסכם ואמר כי הערות המדבירים יילקחו בחשבון. “נכון שברשויות המקומיות יש בתי ספר, גנים ומפעלים אך יש לוודא שגם במחנות הצבא ובתי הסוהר יינתן הטיפול הראוי”.