
נציגת המדינה הסתמכה בתגובתה לבית המשפט במסגרת הליך פלילי על ממצאים בדויים שנוצרו בידי בינה מלאכותית, מבלי לבצע בדיקה כנדרש. כך עולה מהחלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין.
במסגרת התלונה שהוגשה לנציבות נטען, כי במהלך הליך שיפוטי חוקרות משטרתיות עשו שימוש רשלני ולא מפוקח בבינה מלאכותית במסגרת תגובה שהוגשה לבית המשפט, ביחס לבקשת נאשם להשבת מכשיר הטלפון הנייד שלו, שנתפס בידי המשטרה.
לאחר הליך בירור התלונה בנציבות וקבלת תגובות המשטרה, קבע הנציב מנחם פינקלשטיין כי התלונה מוצדקת וציין: "אין חולק כי אותו חוק שעליו ביקשה היחידה המשטרתית לבסס את התנגדותה להשבת מכשיר הטלפון - 'חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, חיפוש ותפיסה במחשב') - אינו קיים, והוא פרי המצאתה של הבינה המלאכותית".
בהחלטתו ציין הנציב, כי "מדובר בהתנהלות תמוהה וחמורה של יחידת החקירות המשטרתית, אשר הסתמכה באופן עיוור על ממצאי הבינה המלאכותית, כך שנציגת המדינה שתפקידה לסייע לבית המשפט לעשות צדק, עשתה למעשה את ההיפך".
נוכח ההשלכות הרוחביות של האירוע, נמסר בהתייחסות המשטרה כי חטיבת החקירות במשטרת ישראל כבר גיבשה הנחייה בנוגע לאופן השימוש בבינה מלאכותית אשר הופצה לכלל מערך החקירות.
לאור חשיבות העניין ואפשרות התפשטות התופעה, מצא הנציב לנכון להעביר את החלטתו ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה, כדי שישקלו גיבוש הנחיה בנושא אשר תהווה נורמות לשימוש בכלי בינה מלאכותית, לצורך מניעת מקרים מעין אלו.