מגי טביבי, מגישת החדשות של ערוץ 14, קיימה היום (שני) ריאיון מיוחד עם ג'וני מור, יושב ראש קרן הסיוע האמריקנית, בעקבות קמפיין "ההרעבה" השקרי של חמאס - והמאמצים הישראליים והאמריקנים להזרים סיוע הומניטרי לרצועה.
בשבועות האחרונים חמאס והאומות המאוחדות ניהלו קמפיין תקשורתי אגרסיבי על רעב, לכאורה, בעזה. תוכל לתאר איך המצבים האלו נראים בעינך?
קודם כל, יש רעב עמוק בעזה. זו הסיבה שבגללה אנחנו שם, זו הייתה המשימה שלנו. בקרוב נעבור את ה-100 מיליון ארוחות מזון ישירות לתושבי עזה שאנחנו סיפקנו. מההתחלה אמרנו שאנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד, לכן פנינו לארגונים בינלאומיים שיצטרפו אלינו.
יחד עם זאת, זה גם נכון שהאו"ם, בין אם במכוון או לא, שותפים לסדרת קמפיינים של תעמולה ודיסאינפורמציה, שלמעשה – הפכו אותם לדוברים של החמאס.
טענת שהתנהלות האו"ם מונעת משיקולים פוליטיים, תוכל להסביר?
זו תאוריה שלי, אבל היא מבוססת על ניסיון: איך יתכן שיש כמעט אלף משאיות מזון שיושבות בתוך רצועת עזה שאתם מסרבים לחלק אותן, במקביל לשימוש בכל האמצעים הזמינים לכם כדי לקדם את הרעיון שאין מספיק מזון ברצועת עזה? איך אפשר ליישב את הסתירה הזו?
אני חושב שיש הרבה אנשים שמתיימרים להיות הומניטריים, יושבים בחליפות ועניבות בז'נבה וניו יורק, אבל הם בכלל לא הומניטריים בכלל – הם פוליטיקאים שמשרתם אג'נדה אחרת.
האם ייתכן שהמשימה פשוט גדולה מדי עבור הארגון שלך, ושלישראל אין ברירה אלא להתערב ולהצטרף לסיוע ההומניטרי?
מההתחלה אמרנו שלא נוכל לעשות את זה לבד, היינו צריכים לעבוד עם ארגונים אחרים כדי לענות על הצרכים ברצועה. אנחנו לא קיימים כדי להחליף את מערכת הסיוע בעזה, ארגונים אחרים.
אבל כשאנחנו רואים אלימות, שוד, התפטרויות, האם ייתכן שלמרות כוונותיך – מאמציך נכשלו?
כמובן שלא נכשלנו, איך אפשר לומר שחלוקת 100 מיליון ארוחות מזון ישירות לתושבי עזה, בלי שאפילו אחת נחטפה או הוסטה, כישלון?
חשפתי נתונים זמינים לציבור על חטיפת שיירות מזון של האו"ם בשנה האחרונה. כ-90% משיירות המזון של תוכנית המזון העולמית לא הגיעו ליעדן הסופי. אנחנו קיימים כדי לפתור בעיה אחת: למנוע את זה שחמאס חוטף את הסיוע.
האו"ם אומר שאנחנו לא עומדים בסטנדרטים, שאנחנו לא מקצועיים וכל הדברים האלה – זה ערמה של שטויות. הם משקרים, פשוט תסתכלי על הפעילות שלהם כרגע.
ההבדל בינינו לבין הסוכנויות הקיימות הוא שהן אפילו לא מנסות לפתור את הבעיה. אבל מה שאנחנו יכולים לומר, מה שאנחנו יכולים להבטיח, זה שסיפקנו, הוכחנו שזה אפשרי, לחלק מיליוני ארוחות בלי שהמזון יגנב.
למה לא נפתחו יותר מרכזי חלוקה מעבר לארבעת הראשונים?
התוכנית תמיד הייתה לעבור מארבעה לשמונה אתרים, אבל ברגע שהתחלנו לפעול, מנהיגי האו"ם השתמשו בכל הכוח הפוליטי שלהם ברחבי העולם, כדי לוודא שיהיה בלתי אפשרי עבורנו להתרחב.
הבעיה שלנו שבגללה לא התרחבנו לחלקים נוספים של רצועת עזה, לא הייתה קשורה למדינת ישראל, אלא מדיניות מכוונת של האו"ם, שמצד אחד אומרים שהם דואגים לתושבי עזה, ומצד שני אמרו שלא במחיר של תחרות כלשהי כשזה נוגע בלעזור להם. זו שחיתות.