סיפור משפטי שהגיע בשבוע האחרון לידי סיום, טמן בחובו התנהלות מעוררת-השראה של אברך, תושב אזור המרכז.
במסלול מהיר או רגיל: תחליטו אתם איך לקבל את הכסף שלכם?
ראשיתו של הסיפור כאשר בנו של האברך עשה את דרכו ללימודיו בכיתה ח' בתלמוד תורה, כשבדרכו עבר ליד בית ספר מקומי. כדור משחק שנבעט בבית הספר, ניתז על תחנה עם מבחנה לניטור אוויר שנשברה, ושברי הזכוכית פגעו בפניו של הילד ופצעו אותו.
בני המשפחה פנו לעו"ד בנימין ארביב, הנחשב מוביל במומחיות בנזקי גוף, והבינו כי לפניהם פרשה משפטית ארוכה ומורכבת. שכן, ראשית נדרשת ההוכחה שאכן כך היה הסיפור, ולאחר מכן מתעוררת השאלה: מי חייב בתשלום הנזק, זאת משום שכל אחד מהמעורבים צפוי לנסות 'לזרוק את הכדור' למגרשו של השני.
ואכן, במהלך המשפט היו מעורבים גם מפעילי אותה תחנה לניטור אוויר, גם מוסד הלימודים ממנו נבעט הכדור ומעורבים נוספים.
כבר בשלב הגשת התביעה, הבהיר אבי הילד לעו"ד ארביב כי לא יסכים בשום אופן שבנו ייאלץ לבטל מלימודו, ואם יידרש להחסיר בלימודי התורה - "אז לא שווה לי כלום ואני מסכים לוותר על הכול ואפילו להפסיד במשפט".
בשלב הראשון, נחסכה נוכחות הילד והתהליך המשפטי החל להתגלגל, אלא שאז הגיע שלב דיוני ההוכחות.
דיון ההוכחות נקבע למועד במהלך ימי הלימודים, כשכמעט בלתי אפשרי להזיז את תאריך קיומו, בשל ריבוי המעורבים שהפך כל שינוי לאירוע מסורבל, האבא הודיע שוב, כי מבחינתו עדיף לוותר ולהפסיד ובלבד שהבן - שבינתיים עלה לישיבה קטנה - לא יבטל מלימודו.
בעקבות כך, פנה עו"ד ארביב לכלל המעורבים ובדרך לא דרך, יחד עם נושאים נוספים שצצו ובמאמץ גדול במיוחד, הוסכם להסיט את קיומו של הדיון לימי בין הזמנים ניסן - ואז התחולל הנס הגדול.
פתאום כולם נאותו לקבל את הצעת הפשרה שהציע בית המשפט, שהייתה כרוכה בסכום נאה, נוכח הפגיעה שהינה צלקת המזערית יחסית - וזאת לאחר שהובררה האחריות על ידי הגשת ראיות, והצדדים כולם הגיעו להסכמות על חלקם.
בסופו של דבר, הילד השקדן קיבל פיצוי של 106 אלף שקל, בשל צלקת קטנה שנותרה לו מהפגיעה, ולבטח גם בזכות הקפדת אביו על לימוד התורה שהותירה חותם.
Hebrew 
English