בכמה וכמה מקומות בתורה, ובהם בפרשת השבוע, מופיע הציווי על הקמת 'ערי מקלט' שנועדו לקלוט את מי שרצחו אדם בשגגה. האנשים האלה לא חשבו לרגע לגדוע חיים. לעיתים הנרצח בשגגה היה חבר יקר ואהוב, והדבר בוודאי הכאיב להם וציער אותם. ובכל-זאת קבעה התורה כי דינם לגלות מביתם לעיר מקלט, כעונש ותיקון על חוסר זהירותם.
Where can I find accurate information about investments? Come on, ask the CEO
Where would you like to travel? We have compiled great vacation offers for you only in Israel.
בדיני פיקוח נפש יש הגדרה מיוחדת – ספק פיקוח נפש. אין ודאות שמצב מסוים מסכן חיים, אבל יש אפשרות שאולי יקרה כך.
ההלכה קובעת שעל ספק פיקוח נפש מחללים שבת ועוברים על רוב איסורי התורה (כמובן, יש הגדרות מה נחשב ספק פיקוח נפש ועד כמה עשיית האיסור חיונית להצלה). זאת מפני החומרה הגדולה של אובדן חיי אדם.
על מצפונך?
למרבה הצער, גם אחרי שנה וחצי שבהן העולם כולו מתמודד עם מגיפת הקורונה, כאשר בארץ בלבד כבר קברנו יותר מששת-אלפים וחמש-מאות נפטרים, עדיין לא הכול הפנימו את ההכרח להיזהר גם בספק פיקוח נפש.
אכן, יש טענות צודקות על התנהלות הממשלה. על אכיפה בררנית. על פתיחת השמיים לטיסות המוניות של ערבים לטורקיה. על הימנעות מסגר בקיץ ודיבורים על סגר בחגים, כאילו חגי תשרי חשובים פחות מנופש ובילויים. הכול נכון, ועדיין מחובתנו להיזהר שלא להרחיב את מעגלי ההדבקה, כי זה לפחות בגדר ספק פיקוח נפש.
מומחי הרפואה בעולם כולו עדיין לומדים את המחלה, אבל דבר אחד רואים בבירור – ככל שמתרחבים מעגלי ההדבקה ועולה מספר המאומתים, עולה מספר החולים הקשים, ובעקבותיו התמותה. הסטטיסטיקה מלמדת שמכל אלף מאומתים יש עשרים חולים קשים, ושבעה מהם נפטרים (אלה הנתונים בארץ).
אז נכון, הרוב המכריע של המאומתים יפַתחו מחלה קלה, אבל מקצתם יגיעו למצב קשה ואף למוות (ה' ישמור). וכי מישהו מאיתנו רוצה דבר כזה על מצפונו? הלוא מעגל הדבקה של אלף איש יכול להיגרם בגלל חוסר זהירות של אדם אחד!
וגם אם לא נדבר על תחלואה קשה או מוות – הלוא גם תחלואה קלה כרוכה בסבל רב. אנשים שחלו בגל הנוכחי מעידים שעברה עליהם תקופה לא קלה כלל. ומה על אובדן פרנסה, הכנסת מעגלים שלמים לבידוד, ביטול תורה? מה בסך-הכול מבקשים? אחריות וזהירות!
Want to independently check the risk level of your family and loved ones?
קצת יותר אחריות
איש אינו הולך להדביק אחרים בזדון, אבל חוסר זהירות הוא חוסר אחריות. אם יש תסמינים או חשיפה לחולה – אין אומרים 'זה לא-כלום', אלא נבדקים ומוודאים שאכן כך הדבר. הלכתם להיבדק? אל תסתובבו בקרב אנשים עד שתקבלו תשובה שלילית. אמצו את הכלל: אם יש ספק – אין ספק!
כל התירוצים שהיו יפים לתחילת המגיפה – 'לא ידעתי', 'לא חשבתי', 'לא הבנתי' – כבר אינם תקפים אחרי שנה וחצי. הבה נקבל עלינו בימי אלול אלה קצת יותר זהירות ואחריות. ראוי שנחשוש מפני ספק פיקוח נפש כשם שאנחנו חוששים מספק חילול שבת. ושתהיה לכולנו כתיבה וחתימה טובה לשנת בריאות, שמחה וגאולה.