Behind Bennett's attack lies great helplessness and personal distress.

July 12, 2021   

Prime Minister Naftali Bennett arrived at the Knesset plenary session imbued with a fighting spirit. In contrast to his inaugural speech a month ago, when he was emotional and struggled to stick to the text written in front of him, this time Bennett tried to project a sense of liberation and sharply attacked Netanyahu and former Likud ministers, as if to justify the message he conveyed to several weekend newspapers about how much he enjoyed his job. Want to know how I became a manager with a bombshell salary without leaving home? Worried about your children? This is what top doctors recommend doing now Here you will receive clear information: Have you returned from abroad? Have you been near a sick person? Do you want to travel? אבל בנט לא נראה כמי שנהנה מעל במת הכנסת. בין השיטין של מתקפותיו על האופוזיציה, הסתתרו חוסר אונים גדול ומצוקה אישית לא פשוטה. בנט נראה על הדוכן כמי שמנסה להתנהל במרחב של הגדולים, לדבר במושגים שלהם, אפילו לעקוץ אותם כאילו הוא חולק עימם את אותו המעמד, אבל האמת רחוקה מלהיות כזאת. ובנט הראשון שחש זאת על בשרו. בשעות שבהן הוא יושב לבדו באקווריום במשרד ראש הממשלה, רק הוא מבחין בחלל הגדול והריק המקיף אותו מכל עבר. ההשתלחות של בנט בנתניהו בנאומו היא דוגמה מייצגת מושלמת לכל מהותה ותפקודה של הממשלה הנוכחית. מתברר שהממשלה שהציגה עצמה כממשלת הריפוי והאיחוי, מעולם לא היתה כזאת, וכי המתקפות רבות השנים על נתניהו, כאילו הוא מקור הפצת השנאה והפילוג עלי אדמות, היו ריקות ושקריות מלכתחילה. הנדסת תודעה מוצלחת ולא הרבה יותר. כך גם הטענות החוזרות ונשנות על הפגיעה בדמוקרטיה מצד קואליציות הליכוד, החרדים והימין. גם כאן מתברר שיש לימין עוד הרבה מה ללמוד מהשמאל בכל מה שקשור למשילות, רמיסת האופוזיציה, ודריסת הכנסת או כל מוסד שלטוני אחר שיעמוד בדרכם. גם אם מתעלמים לרגע מגניבת הדעת שעל בסיסה הוקמה הממשלה הנוכחית, הרי שלכל הדעות מדובר בממשלה הנשענת על קואליציה רעועה עם רוב דחוק של ח"כ בודד. כך במליאה, וכך צריך היה להיות גם בוועדות. את חלוקת המנדטים בכנסת קבע העם, לא עסקנים פוליטיים. הסידור מחדש של תוצאות הבחירות כך שבכל הוועדות החשובות יהיה לקואליציה רוב משמעותי של לפחות שני ח"כים ויותר, היה צריך להקים קול צעקה אצל כל מי שרוממות הדמוקרטיה בגרונו. השתיקה של כולם מעידה כי גם יש דברים שמוגזם לבקש. עכשיו השמאל בשלטון ואסור להפריע. מעל כולם בולטת שתיקתו הרועמת של יו"ר הכנסת מיקי לוי, שהיה אמור להגן על הבית שעליו הוא מופקד ולא לאפשר לעסקנים לחלק את הוועדות כאילו היו בעיצומו של משחק קלפים. אבל גם ידיו של היו"ר קשורות. במפלגתו אין פריימריז או הליכים דמוקרטיים. עוצמתם של בכירי יש עתיד נגזרת רק מרצונו הטוב של המנהיג הבלתי מעורער. אין דרך להתקדם או לעקוף, אלא דרך ליבו ורצונו של לפיד. ואם לפיד מעוניין שלאופוזיציה לא יהיה ייצוג הולם בוועדות, אין יו"ר שיכול לעצור אותו, כל עוד הוא מיש עתיד כמובן. • הטור מתפרסם ב'ישראל היום'