נעם שלו, בן 57 מרמת השרון, מפיק ובמאי, נסע לביקור בשטוקהולם בענייני עבודה, וסעד שם במסעדה קטנה בלב העיר.
הפוסט שפרסם בדף הפייסבוק שלו ובו תיאר את המפגש שלו עם המלצרית הסורית ועם אחותה - ריגש רבים.
וזה מה שכתב:
שישי בערב, מסעדה קטנה בלב שטוקהולם. אני מסיים לאכול ומבקש חשבון.
המלצרית ניגשת ואני מגיש לה את כרטיס האשראי שלי שלפתע נשמט ונופל לרצפה. היא מתכופפת מיד, מרימה אותו ומביטה על הכרטיס.
מאיפה אתה? היא שואלת.
ישראל, אני עונה, ואז רואה שהיא מביטה בי בפה פעור, רועדת ומתחילה לבכות.
תוך שניות היא נעלמת, ואני מזדרז לאסוף את המעיל והכובע כדי לאתר את היציאה הקרובה, כי ברור לי שאני יהודי לא אהוד בסביבה עוינת.
ולפני שאני מספיק לברוח לרחוב הקפוא, היא חוזרת עם עוד בחורה בבגדי טבחית ומצביעה
Ali, still crying and shaking. I'm already in a position to quickly retreat, but I realize there's no hostility on their part. The waitress apologizes to me, and her sister explains to me that they've never met an Israeli, and that all they want is to say thank you.
It turns out that they are refugees from Syria, and a few years ago their mother became very ill and was on her deathbed. In the dead of night they took her to the border with Israel, and from there for three weeks in the hospital in Safed. And today the mother is healthy and well, and lives with her daughters in a suburb of Stockholm.
The waitress can't hold back and calls her mother, and I find myself speaking in a mix of Arabic, English, and German with an emotional and crying woman, who asked me for only one thing: to thank all your brothers in Israel, because thanks to them my daughters have a mother.
So with all the cynicism, our rotten politics, and the constant anger about the many bad things in life in the country, I had to travel all the way to Stockholm to feel different.
And on behalf of one Syrian woman, I express my gratitude to all of us.
•
בשיחה עם חדשות 12 סיפר שלו על המפגש: "זה היה מאוד מפתיע. בסך הכל ביקשתי חשבון ופתאום נהייתה סצנה מרגשת מאוד. הבנתי שהיא (האם) הייתה במצב קשה מאוד כשהובאה לטיפול בצפת, והיום היא בריאה ושלמה בשטוקהולם".
שלו סיפר שכישראלי הרגיש באותו רגע "הרבה גאווה": "אני מכיר את מבצע 'שכנות טובה' כמעט מתחילתו, ולקחתי חלק בהפקה של כמה כתבות טלוויזיה על הסיפור הזה. זה באמת היה מבצע מעולם אחר, שבו אין באמת מטרה מדויקת, טקטית או אסטרטגית, אלא רק עזרה לזולת.
בשורה התחתונה, יש היום בסוריה ובאירופה אלפי אנשים, שהיו אמורים להיות מתים אלמלא צה"ל הציל אותם. מסתבר שהאנשים האלה ומשפחותיהם מבינים את זה היטב, למרות שהם לא יכולים להודות בקול רם".