אני בהחלט מסוגל להבין את הכעס הרב על יזמית הנדל"ן ענבל אור, ואת הרצון לבוא איתה חשבון ולמצות את הדין עד תום.
עם זאת, אינני מסוגל להבין את השמחה לאיד המרושעת, את הדיווחים החיים והעולצים, ורשימות המלאי המפורטות מהמכירה הפומבית של נכסיה, כפי שמתפרסמים שעות ארוכות בכותרות הראשיות של האתרים המובילים.
ביממה האחרונה תוארו פריטי רכושה של הנדל"ניסטית המוערכת לשעבר, משעון הרולקס ועד לסוג המדפסת שבמשרדה; מדירותיה השונות ועד לתחנוניה בפני השופט כי יותיר לה את מכוניתה.
למכירה הפומבית, אגב, הגיעו עשרות סקרנים - דפוס פעולה זהה להתגודדויות של ההמון בכיכרות העיר, בשעות שקודם הוצאתו להורג של הנווד שנתפס גונב לחמניה מאופה העיר.
זו עליבות נפש. זו דחיית אבן אחר הנופל וריקוד על הדם באופן הבזוי ביותר שיש.
הגיע הזמן שיתאפשר לו לאדם שנפל לבירא עמיקתא לסיים את התרסקותו בשקט, בלא שלהקת עורבים תעוט עליו ותקרע ממנו נתחים מדממים, תוך העברת הטקס בשידור חי.
כותרת כזו היא מעשה שחיתות מוסרי, בדיוק כמו כל מעשה שחיתות אחר, ומעילה גסה בתפקיד התקשורתי לא פחות מכל מעילה מכוערת בכספים.
חדלו כבר עם הגועל הזה.
Join the Haredim 10 Facebook page >>
Join the X page of Haredim 10 >>
Want more news, videos and stories? Join the Haredim 10 WhatsApp channel >>
