Revealed: Date and place of birth of Rabbi Akiva Eiger zt"l

November 5, 2014   

Two circumcision notebooks, handwritten by the mohel Rabbi Benjamin Wolf Tevin, one of the benefactors and leaders of the Pressburg community - Bratislava, the capital of present-day Slovakia - that recently arrived at the Kedem auction house in Jerusalem, from Rabbi Yitzhak Weiss, Av Beit Din of Werboy, reveal the date and place of birth of the late Rabbi Akiva Eiger, with one of the most surprising baby names on the list being that of the gaon, and from his mention we learn for the first time his true birthplace, his mohel, and his date of birth. בפנקס השני מופיע רישום ברית המילה של רבי עקיבא איגר בשנת תקכ"ב (1761). מספרו ברשימה הוא רכ"א, וכך נכתב: "יום ו' ערב שבת קודש, ט' מרחשוון הייתי מוהל לבד אצל הילד עקיבא בן ש"ב התו' ר' משה גינז". מרישום זה בלבד עולים פרטים חדשים על תולדות הגאון רבי עקיבא איגר; ראשית נלמד כי נימול בפרשבורג, בה התגוררו הורי אמו, ולא באייזנשטט, העיר בה התגוררו הוריו. כן מסתבר שלידתו הייתה בפרשבורג עצמה. מעבר לכך, הרישום חותם ויכוח ארוך שנים במחקר הביוגרפי לגבי תאריך הולדתו של רבי עקיבא איגר. הן לגבי שנת לידתו והן לגבי יום הולדתו ישנן דעות שונות ושגויות, כמו דעתו של גורדון כי נולד בתקי"ב (1752). ביוגרפים מוקדמים קבעו את תאריך לידתו לי"ד בחשוון תקכ"ב, אך החוקר שאול בלום הוכיח כי לפי הווימפל (עיטור ספר תורה) שעשתה אמו של רבי עקיבא איגר לכבוד ברית המילה שלו, כי תאריך לידתו, שצוין עליו, חל "ביום ה' ר"ח חשון תקכ"ב". לפי זה, שמיני ללידה חל ביום ח' בחשוון ולא בט', כפי שנרשם בפנקס, וצריך לומר שהייתה זו מילה שלא בזמנה, או שנולד ביום ה' בין השמשות. כל אחד מהפנקסים מתעד כתרי"ג בריתות, וסך הכל למעלה מאלף ומאתיים בריתות, אותם ערך רבי וואלף (יליד תצ"ג-1732) במשך כ-55 שנים (!) - משנת תק"ח (1748) ועד שנת תקס"ג (1803), ככל הנראה החל מגיל 15. רוב הבריתות נערכו בפרשבורג. רבי וואלף זכה למול תינוקות רבים נוספים שנתפרסמו לימים כגדולי תורה, כגון רבי אברהם סג"ל רוזנבוים, תלמיד המהר"ם בנעט והחתם סופר, בעל שו"ת בן יהודה, רבי מרדכי ליב לאשברין, תלמיד המהר"ם בנעט, אב"ד זשאמבארקרעט ואחרים. גם אחיו של רבי עקיבא איגר, שמואל, נימול על ידי רבי וואלף כשנה לאחר אחיו. לאחר רשימת הבריתות, מודה רבי וואלף לה' על כי זכה "להשלים המספר של תרי"ג השני מילדי העברים אשו נימולו על ידי בעזרתו, ואקווה לה' חסדו שאלו יצטרפו עם אלו המספר תרי"ג הראשון...והמה ימליצו בעדי..." חלק מהבריתות נעשו בשיתוף עם אישים שונים, כפי המנהג בימים עברו לחלק את המצווה לשני מוהלים: כשאחד מבצע את ה'מילה' ("החיתוך") והשני את ה'פריעה'. בין האישים שנרשמו כשותפים למצווה בפנקס השני היו הגאון הרב צבי הירש ברודע, אב"ד קיצע, בעל "ארץ צבי ותאומי צביה", רבי הירש לבוב (דיין בפרשבורג וגיסו של רבי בנימין וואלף) ואחרים. אולם מילתו של רבי עקיבא איגר נעשתה על ידי רבי וואלף בלבד. מירון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות 'קדם': "התרגשנו מאוד לגלות את שמו של רבי עקיבא איגר בתוך השמות הרבים, דבר ששופך אור על פרטי הביוגרפיה של הגאון, שנחשב לגדול הלמדנים של דורו וסמל ומופת לאלו שבאו אחריו. פיסת ההיסטוריה הזאת שופכת אור על תחילת דרכו של הגאון בתורה, ועל דמות מוהלו שהיו לו זכויות רבות בפני עצמו". צילום העמוד מתוך הפנקס של המוהל. שמו של הגאון רבי עקיבא אייגר מופיע בעמוד הימני, בשורה השביעית מלמעלה: