ארגון לביא – זכויות אזרח, מנהל תקין ועידוד ההתיישבות - פנה לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה בדרישה דחופה לפתוח בחקירה פלילית נגד היועצת המשפטית לממשלה, עו”ד גלי בהרב-מיארה, ועיתונאי חדשות 13, אביעד גליקמן - בחשד לעבירות חמורות בתחום טוהר המידות, לרבות שוחד, מרמה והפרת אמונים.
התלונה, שהוגשה באמצעות עו”ד יוסף בן ברוך, חושפת מערכת יחסים בעייתית לכאורה בין השניים, המעלה חשד לעסקת 'קח ותן' שפוגעת באמון הציבור ובשלטון החוק.
ארגון 'לביא' הציג בתלונתו ראיות לדפוס מתמשך של סיקור תקשורתי אוהד וחריג שמעניק אביעד גליקמן לעו”ד בהרב-מיארה, סיקור שאין לו תקדים בהיקפו ובנחרצותו בקרב עיתונאים אחרים בישראל.
הסיקור, שמתבטא בפרסומים ברשת X, כולל שימוש חוזר ונשנה בסופרלטיבים כגון “חזקה”, “אמיצה”, “צודקת” ו”עוצמתית” לתיאור פעולותיה של היועמ”שית, תוך הצגתה כ”שומרת סף” המונעת הרס של הדמוקרטיה הישראלית.
במקביל, כאשר משטרת ישראל זימנה את גליקמן לחקירה ביום 9.7.2025 בחשד לתקיפה פיזית לכאורה של אישה בצוות של שרה נתניהו, עבירה שאינה קשורה כלל לעבודתו העיתונאית, התערבה עו”ד בהרב-מיארה באופן חריג ומיידי בשיקול הדעת המקצועי של המשטרה.
ביום 11.7.2025, יום שישי, פרסמה היועמ”שית הודעה תקשורתית חריגה, שבה טענה כי יש לבחון מחדש את החקירה בשל “זהירות תהליכית” ו”חשש לפגיעה בחופש העיתונות”.
התנהלות זו עומדת בסתירה לנהלים ברורים של פרקליטות המדינה ונוהל אח”מ, הקובעים כי חקירת עיתונאי בעבירה שאינה קשורה לעבודתו המקצועית אינה דורשת התערבות או אישור מיוחד.
ארגון 'לביא' צירף לתלונה צילומי מסך של פרסומים שונים של גליקמן ברשת X, המהווים דוגמאות בולטות לסיקור האוהד שהעניק לעו”ד בהרב-מיארה.
להלן מספר דוגמאות בלתי ממצות:
כידוע, סיקור תקשורתי אוהד נחשב כ”מתת” לעניין עבירת השוחד. בנוסף, בע”פ 1877/99 מדינת ישראל נ’ בן עטר נקבע כי קיימת חזקה עובדתית שלפיה מתת הניתנת לעובד ציבור נועדה להשפיע על פעולותיו בתפקידו, וכי עובד הציבור מודע לכך. יתרה מכך, בע”פ 4456/14 קלנר נ’ מדינת ישראל נקבע כי מתת יכולה להינתן זמן רב לפני הפעולה המבוקשת, במטרה לזכות באהדת עובד הציבור לעתיד לבוא (“שלח לחמך”).
במקרה זה, התערבותה החריגה של עו”ד בהרב-מיארה בחקירתו של גליקמן, תוך התעלמות מנהלים ברורים, מעלה חשד כי פעלה מתוך ניגוד עניינים, תוך העדפת האינטרסים של מי שמעניק לה סיקור אוהד על פני אינטרס הציבור. התנהלות זו עשויה להוות, לכל הפחות, עבירה של מרמה והפרת אמונים, במיוחד כאשר מדובר בעובד ציבור בכיר כמו היועמ”שית.
ארגון 'לביא' הציג בתלונתו דוגמאות למקרים שבהם נחקרו עיתונאים אחרים, גם כאלה שחשדות נגדם נגעו לעבודתם העיתונאית, מבלי שהייעוץ המשפטי התערב באופן דומה:
ארגון 'לביא' דורש חקירה יסודית שתבדוק את הקשרים בין עו”ד בהרב-מיארה לגליקמן ותברר האם התנהלותם מהווה עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.
הארגון מדגיש כי נוכח מעמדה הבכיר של היועמ”שית, כל סטייה מן השורה מחייבת בחינה פלילית, כפי שנקבע בדנ”פ 1397/03 מדינת ישראל נ’ שבס, שם הודגש כי ככל שמעמדו של עובד הציבור רם יותר, כך ניגוד העניינים חמור יותר.
ארגון 'לביא' מבהיר, כי אם המשטרה לא תפעל לאלתר לחקירת החשדות החמורים, הוא יפנה ללא דיחוי לערכאות המשפטיות המוסמכות, לרבות הגשת עתירה לבג”ץ, על מנת להבטיח את שלטון החוק ואת אמון הציבור במערכת המשפט.
English 
Hebrew