הרהורים במוצאי יום כיפור: המפגש של הגר"ע עם הגרח"פ שיינברג זצ"ל

מוצאי יום כיפור, וחש צורך לשתף את הסרטון הזה - על אף שמניח שלא מעטים מכם צפו בו.

Obey the 'Torah' and celebrate Sukkot safely: This way you are 10 times more protected

מדוע הסרט מרגש אותי כל כך, כמעט עד דמעות - בכל פעם מחדש? כי אני חושב שאני מכיר את הגר"ע זצ"ל. קצת. ובסרט ניתן להיפגש עם כמה רגעים נדירים המלמדים עליו. פנינים ממש.

אנסה להסביר:

בסרטון נצפה הגר"ע  זצ"ל, נפגש עם הגאון רבי  חיים פנחס שיינברג זצ"ל. להערכתי, הוא היה אז כבן 97; הגר"ע קרוב ל-90.

הרב נושק לידו של הרב שיינברג. בהערצה ממש. מתכופף ומנשק.

אז פורץ הרב בבכי על כאביו העזים שמונעים ממנו ללמוד.

הרב עובדיה היה מנהיג גדול. בכל יום עשרות אנשים היו מגיעים לביתו ובוכים. ממש בדמעות, על צרותיהם הקשות. אני יודע כי הייתי שם.

פעם ראשונה ונדירה, הרב מרגיש שהוא יכול לפרוק את סבלו שלו בפני מישהו. מישהו גדול.

הרב שיינברג, חש בכך כנראה והוא קורא לו בקול 'חצי מצווה': 'לא תבכה'.

אל תבכה, אבל אז פורץ בעצמו בבכי.

בהמשך מסביר הגר"ע שוב בבכי - כי הוא בוכה על עוונותיו שהרי 'אין ייסורים בלא עוונות', והרב שיינברג שוב 'מצווה' עליו 'לא תבכה' - ומברך אותו.

אני לא משוכנע שמי שלא הכיר היטב את הלך רוחו של הגר"ע ואת הכבוד שרחש לתלמידי חכמים עצומים - יבין מהיכן ההתרגשות הגדולה.