I was in the Knesset twice last week. An unusual matter that allowed me a lot of time for corridor conversations.
A senior Likud conference member told me this week what appears to be a matter of principle in the entire dizzying campaign ahead of us: "Kahlon will say clearly - is he with or against Bibi. If he entered politics to overthrow Netanyahu, he will come clean and say he will not sit with him in the government. As long as he does not say this explicitly, people understand that Netanyahu will also be Kahlon's prime minister, and Kahlon will sit by his side in the next government."
Indeed, these are the words of a Likud MK who understands that his party's situation is dire and wants to push Kahlon into a corner.
Many surveys published In recent days מראים סנטימנט חזק מאוד בציבור הישראלי שרוצה לראות את נתניהו מחוץ ללשכת ראש הממשלה. זה משמח במידה מסוימת, כי זה אומר שהדמוקרטיה הישראלית מתפקדת.
אם יש משהו שמטריד בשש שנות השלטון האחרונות היא קונספציית העדר החלופה. זה לא נכון בשום מצב, ממשלות, עיריות, משרדי ממשלה - שפקידות בכירה ובמיוחד נבחרי ציבור ננעצים לכסא. חילופי שלטון הם דבר בריא. אבן יסוד בשיטה.
זו היתה טעות לבטל את סעיף הגבלת כהונת ראש ממשלה בחוק יסוד הממשלה ויש לקוות שאם יעשה תיקון חוקתי אחד ויחיד, הוא לא יהיה חוק יסוד הלאום או חוק החלפות שיטה למיניהם, אלא רק התיקון הקטן הזה. שתי קדנציות או שמונה שנים גג, הממושך מבין השניים – זה לגמרי מספיק.
בחזרה לדרישה לעיל מאותו חבר הכנסת – שכחלון יגיד. שיגיד כבר:
ראשית, זה יפה שבליכוד כוססים ציפורניים בנוגע להצהרות פומביות של האקס-שר שלהם. האיש שעל בסיס תפקודו הם מתפארים עד לעצם ומנכסים את זה לליכוד (בממשלה הקודמת עשינו הרבה יותר דברים,
Netanyahu said again this week).
שנית, לזכותו של כחלון יש לומר, שהוא מחכה ובצדק ליום ב׳ הקרוב כדי לוודא שהכנסת אכן מתפזרת לפני שהוא מצהיר.
אם וכאשר אחרי שהכנסת תתפזר – בפני כחלון וגם בפני לפיד עומדת הבחירה הבאה:
לבוא ולהגיד בצורה ברורה לציבור הישראלי: א - ׳אני רואה את עצמי מועמד לראשות הממשלה׳ (אם כך הם חושבים). ב- (וֹזה במקרה הכחלוני) ׳הסיבה שעשיתי את הסיבוב הארוך הזה בשנתיים האחרונות של לנטוש עמדה בכירה, להקים מפלגה חדשה ולהתחיל הכל מלמטה היא, כי איני רוצה שנתניהו יהיה ראש הממשלה׳.
כאמור, שלטון צריך לרענן ולהחליף.
אם כחלון מתכוון להחזיק את המקל בשני הצדדים – אז פיהוק אחד גדול. כחלון, כפי שתומר אביטל ואני הראנו בפלוג,
Prefers to use metaphors and hide, maybe,
Behind all kinds of vague messages. Saying that there is corruption in the Likud, but not getting involved with the guys and avoiding exposing the system in its entirety. I wonder if he will also act in this way regarding what he thinks of the incumbent prime minister.
Who conducted the survey for Globes newspaper?
ביום חמישי התפרסם סקר בגלובס על פיו הציבור שהשיב לסקר רואה באופן חיובי את החיבור בין ציפי לבני ליצחק הרצוג. עד כדי כך שצירוף המפלגות עובר את הליכוד בבחירות.
הסוקר, רפי סמית, כך מסתבר, הוא גם סוקר של מפלגת העבודה.
הפנתי שאלה לסמית, האם זה נכון. והוא אישר בפני (בסמסים) שאכן הוא סוקר בשנה האחרונה עבור מפלגת העבודה וגם עבור מפלגות אחרות. ״אני עושה סקרים למספר גופים פוליטיים מזה 30 שנה, וגם עושה לעתים לגופי תקשורת, ובשנים האחרונות יותר לגלובס״.
• לאיזה מפלגות נוספות אתה מבצע סקרים?
״מכל גווני הקשת הפוליטית כמו הרבה סוקרים אחרים״.
המידע הזה, שסמית הוא הסוקר הראשי של עיתון גלובס ובמקביל גם הסוקר של מפלגת העבודה וגם של מפלגות פוליטיות אחרות - חייב להיות גלוי ושקוף מעל דפי גלובס.
אני
I have argued this in the past against Avi Degani, who, while he is the official Likud pollster, המשיך להופיע בכלי התקשורת הרבים ולדבר על כל הסקרים שהוא מבצע. כך גם בנוגע לרפי סמית.
בכלל, אני מציעה לכל כלי תקשורת שמביא סוקר/ת לאולפן ולרדיו לפתוח בשאלה מקדמית – מי הם הגופים הפוליטיים עבורם אתה עורך סקרים, בתשלום או שלא בתשלום?
ולכן, כל הגולשים וצרכני המידע הפוליטי מתבקשים לקרוא את הסקר הזה בפרספקטיבה המתבקשת. זהו סקר שהתבצע עבור עיתון גלובס על ידי סוקר המבצע במקביל גם סקרים עבור מפלגת העבודה.
• Published on Tal Schneider's blog: http://www.talschneider.com/